מטהר אוויר

מטהר אוויר

איכות אוויר בתוך מבנים משפיעה על תפוקת העובדים

חיים בן ארי , תחום גיהות במוסד לבטיחות ולגיהות
איכות האוויר בחללי מבנה מושפעת ממאפיינים רבים, הכוללים את המבנה ותכולתו, הסביבה בה הוא ממוקם, זיהומים שונים הנוצרים או חודרים אליו מבחוץ וממספר העובדים השוהים בתוך המבנה ועוד.
כאשר חללי עבודה אינם מאווררים בצורה תקינה עלולה לחול הרעה באיכות האוויר בתוך המבנה. במקרים כאלה עלולות להופיע תלונות של עובדים על ריחות רעים, חוסר באוויר טרי, כאבי ראש, עייפות, גירויי עיניים אף וגרון ואי נוחות כללית. התלונות יכולות להתחיל בעובד/עובדים בודדים שאליהם מצטרפים עם הזמן עובדים נוספים. תהליך כזה קשור לסף הרגישות השונה בין אדם לאדם, כאשר הרגישים יותר להרעה באיכות האוויר הם המתלוננים הראשונים.

סוגים עיקריים של בעיות אוורור במבנים 

מבנים רבים המשמשים כמשרדים הם בדרך כלל סגורים ולא קיימת אפשרות של אוורור טבעי על ידי פתיחת חלונות חיצוניים. במקרים אלה אוורור המבנה נעשה באופן של "אוורור מאולץ" (כלומר, על ידי מערכות אוורור ומיזוג אוויר אשר מזרימות אוויר במעגל סגור בתוך החללים, בעוד חלק מהאוויר מוחלף על ידי אוויר חיצוני). איכות האוויר תלויה במידה רבה בכמות האוויר החיצוני המוחדר למבנה ובסינון וטיהור האוויר המסוחרר.
בגדול, בהתאם לתלונות העובדים, ניתן לזהות 2 סוגים עיקריים של בעיות אוורור במבנים:
1. תסמונת הבניין החולה (SBS – Sick Building Syndrome) – תלונות אשר לא ניתן לקשור אותן למקור, מבחינה רפואית, בין הגורם לתופעה. התסמינים מופיעים כאשר העובדים נמצאים בתוך המבנה ונעלמים כאשר הם עוזבים אותו.
2. תחלואה המקושרת למבנה (BRI – Building Related Illness) – תחלואה מוגדרת, הנגרמת מחשיפה לאוויר שבמבנה, כשהגורם או הסיבה ידועים. התחלואה נובעת בדרך כלל מנוכחות של חיידקים או פטריות וגם הימצאות של חומרים כימיים (כמו פורמלדהיד).

איכות האוויר במבנה

איכות האוויר בתוך המבנה מושפעת מגורמים רבים:
אופי האזור בו ממוקם המבנה (עירוני, תעשייתי או כפרי).
מאפייני מזג האוויר באזור.
המבנה ותכולתו – תכנית המבנה, החומרים שמהם הוא בנוי, הריהוט, תהליכי העבודה המתבצעים בו.
מזהמים החודרים לתוך המבנה (פליטת גזים וחלקיקים מתחבורה, תעשייה סמוכה ועוד).
העובדים במבנה.

חומרים ומזיקים בתוך המבנה יכולים להיות

פחמן חד-חמצני (CO) – גז חסר צבע וטעם ורעיל, אשר ריכוזים גבוהים ממנו יכולים להוביל למוות. יכול לנבוע מעישון, מתנורים הפועלים משריפת דלק, ממקורות חיצוניים כמו כלי רכב, ארובות מפעלים סמוכים ועוד. מצטבר במקומות סגורים ואטומים. עלול לגרום לכאבי ראש, ירידה בערנות, תסמינים דמויי שפעת, בחילות, נשימה מואצת, כאב בחזה, בלבול ושיפוט לקוי. 
פורמאלדהיד – גז חסר צבע ובעל ריח חריף. יכול להגיע מריהוט תוך-מבני חדש או מריהוט לא תקני. עלול לגרום לגירויים כמו גרון כואב או יבש, דימום מהאף, כאבי ראש, עייפות, בעיות בריכוז ובזיכרון, סחרחורות, קוצר נשימה ועיניים צורבות. 
חלקיקים – חומרים מוצקים או נוזליים המרחפים באוויר. יכולים להגיע גם מגורמים מחוץ למבנה (פליטות מכלי רכב, למשל) או מתוכו (למשל תוצרי עישון או שטיחים הפרושים בחלל). בריכוזים גבוהים החלקיקים יכולים להביא לתגובות אלרגיות, כמו עיניים יבשות, בעיות בהרכבת עדשות מגע, גירוי בעור, בגרון ובאף, שיעול, עיטוש, קשיי נשימה, ועוד. 
תרכובות אורגניות נדיפות – חומרים המכילים פחמן ומימן, כמו אצטון, טולואן, קסילנים ועוד. יכולות להגיע מעשן סיגריות, תהליכי הדפסה או העתקה, צבעים ומדללים, מסירי צבע, דבקים, לקות, ריהוט (בעיקר חדש), חומרי ניקוי ועוד. עלולות להביא לכאבי ראש, נמנום, חולשה, כאבי פרקים, חוסר תחושה היקפי או עקצוץ,  מתיחות בחזה, ראייה מטושטשת וגירוי בעור.
פחמן דו חמצני – גז חסר צבע וריח המשתחרר לאוויר מתהליכי נשימה של בני אדם ובעלי חיים ונחשב מרכיב שגרתי באטמוספירה. במקומות ללא אוורור עלולות רמות הפחמן הדו-חמצני לעלות, כך שזה יכול להווה אינדיקציה טובה לגבי כמות האוויר החיצוני המסופק לחללים סגורים. 
מיקרואורגניזמים – תנאים מסוימים במבנה יכולים לגרום להתרבות מיקרואורגניזמים כמו פטריות וחיידקים, אשר עלולים ליצור תרכובות אורגניות נדיפות, רעלנים ונבגים. גורמים אלו יכולים להתרכז במערכות מיזוג ואוורור במבנים, אשר אינם מטופלות כראוי, ומשם להתפזר לאוויר. 
תנאי האקלים בתוך המבנה – יש חשיבות גבוהה לטמפרטורה ולחות במבנים. אם הלחות נמוכה יחסית (מתחת ל-30%) תהיה עלייה בחוסר נוחות, ייבוש ממברנות ריריות של הגוף וייבוש עור. אם הלחות גבוהה יחסית (מעל 70%) עלול להיווצר עיבוי בתוך המבנה ועל פני משטחים פנימיים וחיצוניים, אשר יכול לעודד ריבוי גורמים ביולוגים. 

השפעת התנאים הסביבתיים במבנה על העובד

במבנים שהם תנאי הסביבה אינם תקינים עלולות להיות השפעות שליליות על הבריאות והנוחות של העובדים, פגיעה באיכות העבודה ובתפוקה, תגובות המאפיינות מצבי לחץ (Stress) ולעיתים גם מחלות שונות. בין התלונות הנפוצות: מחסור באוויר; גירויים בעיניים, באף, בגרון ובעור; כאבי ראש; אף סתום; עייפות מנטאלית; נמנמת (הירדמות לא רצויה). התלונות הספציפיות מלוות, בדרך כלל, בתלונות לא ספציפיות כמו "האוויר מחניק" או "האוויר מעופש".
תסמונת הבניין החולה – גידול בתלונות על גודש באף, גירוד, גירוי בעור ובעיניים ותלונות כלליות על כאבי ראש וסחרחורות, בעיות נשימה, עייפות ובעיות בריכוז עלולות להצביע על תסמונת הבניין החולה (SBS – Sick Building Syndrome). את האחריות לתסמונות הבניין החולה מייחסים לשילוב של מספר גורמים, כמו למשל: אספקה נמוכה מהנדרש של אוויר חיצוני, טמפרטורה ולחות לא נוחות, צפיפות יתר של עובדים, תאורה גרועה, היעדר אור שמש, זיהום אוויר כימי וביולוגי וגם גורמים פסיכולוגיים כמו לחץ. התסמונת קשורה גם לשימוש מוגבר בחומרים מלאכותיים ולאדים וגזים שהם מייצרים (שטיחים, ריהוט וכו').
תחלואה המקושרת למבנה – לעיתים רחוקות עלולה להתפתח תחלואה, המתאפיינת בחום, צמרמורות ושיעול ועד לדלקת ריאות. דוגמאות לתחלואות כאלו הן: מחלת הליגיונרים, דלקת ריאות (אצל אנשים בעלי רגישות יתר) ו"קדחת המְלַחְלֵחַ" (מחלת חום המתפתחת עקב הימצאותו של חיידק המתפתח בתוך מתקן להגברת לחות).
פגיעה בתפוקה – ישנם עובדים שאיכות אוויר גרועה במבנה גורמת להם לתחושות אי נוחות במקום העבודה. הם מרוכזים פחות ופחות יעילים. ירידה ביכולת הריכוז או בביצוע מטלות שכליות ופיזיות נצפו בעקבות שינויים בלתי רצויים בטמפרטורה ובלחות היחסית באוויר בסביבת העובד. גם במחקרים הקשורים לזיהום אוויר תוך-מבני נצפו השפעות דומות. חוסר התייחסות מצד ההנהלה לתלונות העובדים עלולה לגרום להגברה של מצבי לחץ פסיכולוגי בקרב העובדים, להחמרה בתלונות ולהגדלת הנזקים כתוצאה מכך.

הערכת הבעיה

הערכת הבעיה וקביעת האמצעים לפתרונה ולמניעתה בעתיד מבוצעות בכמה שלבים, במהלך מספר ביקורים במבנה.
בשלב הראשון, מוצגות שאלות להנהלה, לעובדים, לאנשי התחזוקה למהנדס האוורור ונערך סיור במבנה. המטרה היא לאתר את הבעיות ולזהות את היקפן, עיתוי הופעת התלונות וטבען, מספר העובדים המתלוננים, גורמים בהפעלה ובתחזוקה של המבנה אשר ניתן לקשרם לתלונות ולהשפעות, הנובעות מההפעלה והתחזוקה של מערכת מרכזית לאוורור ולמיזוג אוויר. בשלב זה יוחלט אם ניתן להצביע על הבעיה ועל פתרונה באופן מיידי, או שיש צורך בהמשך בירור, העברת שאלונים בין העובדים/המתלוננים או ביצוע בדיקות. 
בין הבדיקות שיתכן ותבוצענה: ניטור גזים, אדים, אבקות וגורמים ביולוגים; מדידת פרמטרים של נוחות אקלימית כגון: טמפרטורה, לחות וזרימת אוויר; מדידת תחלופת האוויר ונתוני האוורור (לדוגמא: פחמן דו-חמצני, ספיקות אוויר במערכת המיזוג/האוורור, שיעור האוויר החיצוני המסופק). המידע יסייע לקבוע את המקורות לבעיה ולבנות תכנית לפתרונה למניעתה בעתיד.

פתרונות ומניעת הבעיה

קיימים פתרונות רבים ומגוונים לבעיות איכות האוויר במבנים. להלן מספר פתרונות אפשריים:
הגברת סחרור האוויר בחלל העבודה והעלאת רמת האוורור באזורי העבודה.
הארכת משך זמני ההפעלה של מערכת מיזוג האוויר/האוורור כדי לשמור על בקרה תרמית של אזור העבודה בזמן שהוא מאוכלס.
הסרה של חסימות ומכשולים מפתחי האוויר המסופק והחוזר.
שיפור של מערכת האוורור (לדוגמא: התקנה של יניקה מקומית או שינוי מקום פתחי הספקת האוויר החיצוני במערכת האוורור).
אחסון של צבעים, חומרי ניקוי, ממיסים וחומרים נדיפים אחרים באזורים עם מערכת יניקה נפרדת.
סילוק של מקורות מים אשר מעודדים התפתחות והתרבות של גורמים מיקרוביאליים. מניעת הצטברות של מים עומדים בתוך מערכות אוורור ומיזוג אוויר או בסביבתן (לדוגמא: מתחת לסלילי הקירור של יחידות לטיפול אוויר). וכמובן, תיקון מיידי של כל הדליפות מצנרת המים בסביבה.
 
 
לקריאה נוספת רצוי לעיין בתקנות אוויר נקי (איכות אוויר), התשנ"ב-1992, שפרסם המשרד לאיכות הסביבה:
http://old.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=law_air&enZone=law_air
 
לפרטים נוספים על אוורור במקומות העבודה ולכל שאלה בנושאי בטיחות ובריאות בעבודה פנו למרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות 03-5266455 ותיענו בהקדם.
הפניה היא אנונימית כי המוסד לבטיחות ולגיהות מחוייב לשמור על סודיות הפניה. ניתן לפניות למרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות גם דרך המייל: info@osh.org.il
 
המוסד לבטיחות ולגיהות הינו תאגיד ציבורי המוביל את נושא הבטיחות והבריאות בעבודה בישראל, ומשמש כתובת מרכזית למידע, הדרכה וייעוץ בנושאים הקשורים לתחומים אלה. תפקידיו של המוסד לבטיחות ולגהות הן לנהל פעולות הסברה והדרכה במקומות עבודה  באמצעות מחוזותיו הפרושים בכל רחבי הארץ; לערוך ולפרסם מחקרים וסקרי סיכונים במקומות עבודה; לסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות במקומות עבודה, להדריכם ולעודדם בפעולתם; לייעץ ולקדם פעולות לסילוק מפגעי בטיחות ומפגעים בריאותיים.
 










פי.סי.חץ