השקעה מניבה

השקעה מניבה

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון לפני החלפת מערכות המיזוג והקירור במרכזי אנרגיה?

אבי אובליגנהרץ
אין זה סוד שמשק האנרגיה שלנו מצוי במשבר עמוק. רמת הביקושים, ההולכת ותופחת, מביאה מדי קיץ את משק החשמל לסף קריסה ובמקביל מחירי האנרגיה רק הולכים ומאמירים.
התייעלות אנרגטית היא צו השעה והיא ניתנת להשגה הרבה יותר בקלות ובעלויות נמוכות בהרבה ממה שנדמה לנו. מעבר למכשירי חשמל יעילים בניצול החשמל, שימוש באמצעים טכנולוגים לייעול הצריכה והחלפת מערכות מיזוג אוויר בזבזניות ומיושנות יועילו לא רק להקטנת עלויות החשמל של הארגון אלא לסביבה כולה.

שלושת הפרמטרים

מטבע הדברים החסם המרכזי ביישום התייעלות אנרגטית הנו כלכלי, כלומר הקצאת מימון ראשוני לרכישת והתקנת מערכות מיזוג, קירור וחימום חדשות, אשר מחזירות את ההשקעה בפרק זמן קצר יחסית. מהנדס שלום מימון, מנהל אלקטרה פתרונות אנרגיה, מונה שלושה פרמטרים אותם יש לקחת בחשבון כששוקלים את הסבת מערך האנרגיה הארגוני למערך בעל נצילות אנרגטית גבוהה: החזר ההשקעה (ROI= Return On Investment), היוון תזרים מזומנים עתידי (Net Present Value =NPV) ושיעור תשואה פנימי (שת"פ) (IRR= Internal Rate of Return).
החזר ההשקעה מהווה מדד כלכלי להערכת הכדאיות של פעולה הכרוכה בהשקעת כסף, זמן או משאבים אחרים, על ידי בחינת פרק הזמן שייקח לקבל בחזרה את התמורה להשקעה בצ'ילר חדש וחסכוני, למשל, שיחליף את הצ'ילר הקיים והבזבזני לאור העובדה שגילו הוא 20 שנה פלוס. המדד משמש גם להשוואה בין חלופות ההשקעה השונות העומדות בפני ארגון, ולכן יש לחשב במונחי עלות מול תועלת את עלות המערכת החדשה אל מול עלויות התפעול והתחזוקה של המערכת הקיימת, והחיסכון שיושג הודות להחלפה. מצד אחד מדובר במדד פשוט למדי, אך עם זאת שטוח, כיוון שלטענת מימון "הוא אינו נכנס לעומקה של ההשקעה ומחמיץ פרמטרים משמעותיים מאוד הקיימים בתוך ההשקעה. לכן, אם בוחנים רק את ה-ROI, אנחנו עלולים לעשות טעויות חמורות בהחלטה אם לבצע פרויקט התייעלות אנרגטית או לא".
הפרמטר השני אותו יש לקחת בחשבון הינו ה-NPV או ערך נקי נוכחי (ע.נ.נ) ומטרתו היוון תזרים המזומנים הצפוי לנו מההשקעה לפי שיעור הריבית הנהוג במשק או בהתאם לשיעור הריבית האלטרנטיבי שלנו. היוון כל תזרימי התקבולים וההוצאות הצפוי יקנה לנו את שווי ההשקעה נכון להווה. שיטה זו מאפשרת את חישובו של כל תזרים מהוון לפי ערכו כיום ואת בחירת ההשקעה בעלת השווי המהוון הכי גבוה. היתרון הגדול של פרמטר זה טמון באינטואיטיביות שלו והאפשרות הקלה יחסית לבחור למשל בין שתי חלופות העומדות בפנינו. החיסרון הגדול של ה-NPV הינו היעדר מימד הזמן. כלומר, לא ברור כמה זמן ייקח להגיע לתשואה הרצויה, דבר שעלול להכשיל פרויקטים בהם החזר ההשקעה והרווח רחוק יחסית.
מדד ה-IRR או השת"פ מצביע על יעילותה ואיכותה של השקעה ספציפית, לעומת ה-NPV המצביע על ערכה וגודלה. מדובר בעצם בתרגיל מתמטי במסגרתו שיעור התשואה הפנימי של השקעה מייצג את שיעור התשואה האפקטיבי שבו הערך הנוכחי הנקי של ההשקעה שווה לאפס, ומהווה למעשה ממוצע משוקלל של הריביות במהלך תקופת ההשקעה, המתחשב גם בהשפעת האינפלציה. כך שככל שמקבלים היוון גבוה יותר עולה הכדאיות של ביצוע ההשקעה. מכאן שאת שיעור התשואה הפנימי יש להשוות לכל אלטרנטיבה השקעתית בתוספת פרמיית סיכון מתאימה. המדד הינו מאוד אינטואיטיבי, משקלל נאמנה את מימד הזמן ומקל על הבחירה בין פרויקטים. עם זאת, ה-IRR חסר את מימד גודל הערך הכספי.
כאשר ההשקעה הראשונית של פרויקט כלשהו גבוהה מההשקעה הראשונית בפרויקט חלופי אחר, ייתכן ששיעור התשואה הפנימי (שיעור התשואה הצפוי) של הפרויקט הראשון נמוך לעומת האחר. בעיה נוספת היא הסכנה מקבלת מספר ערכים שונים של IRR, תופעה שנקראת כפילות IRR. תופעה זו מתרחשת כאשר יש יותר מהחלפת סימן אחת בתזרים המזומנים.
שיעור התשואה הפנימי (r ) מתקבל איפוא על ידי המשוואה הבאה:
 
 
כאשר   מייצג את תזרים המזומנים בתקופה  t .
לדוגמה, אם ידוע כי בהשקעה מסוימת יש להשקיע מאה שקלים וכי התמורה הצפויה להתקבל ממנו מידי שנה היא כדלקמן:
 

פרויקט לדוגמא

בית שרבט הנו בניין משרדים הממוקם בקרבת הדולפינריום בתל אביב. מערכת מיזוג האוויר של הבניין תוכננה והוקמה במקור בשנות ה-80: הפרדה בין פירים היקפיים לפיר מרכזי ואיבדה בהדרגה מיעילותה לאורך השנים. המערכת מושתת על 9 צ'ילרים, בוכנתיים בעיבוי אוויר תוצרת טריין. אלא שבעידן המודרני בעלי הבניין נדרשים בשעות שלאחר שעות העבודה המקובלות להמשיך לתפעל את מיזוג האוויר בקומת מסוימות, וכתוצאה מכך נאלצים להפעיל שלושה צ'ילרים עבור קומה אחת! מדובר בעלות כספית גבוהה וגרימת נזק מתמשך למדחסים של הצ'ילרים שלא לדבר על בזבוז אנרגיה משווע.
בעלי הנכס ומנהל האחזקה שלו, מהנדס ירון שמאי, השתכנעו שניתן לייעל משמעותית את צריכת האנרגיה של המבנה על ידי החלפת שישה צ'ילרים ישנים בשני צ'ילרים בני 200 טון קירור כל אחד. בנוסף, בוצעה הפרדה בין מעגל הצ'ילרים ומעגל הצרכנים, ובהתאם הותקנו משאבות צרכנים מונעות משנה מהירות, ומערכת בקרה חכמה שתפקידה להביא את המערכת לנצילות אופטימאלית במיוחד בעומסים חלקיים. 
התהליך, שכלל בחינת חלופות, תכנון מקיף, יציאה למכרז והתקנה, ארך כשלוש שנים. צריכת החשמל השנתית מאז ההתקנה ירדה פלאים לכדי כ-350 אלף קוט"ש בממוצע, הרבה בזכות השדרוג של ה-COP של הצ'ילרים, והאפשרות להפריד בין המרכיבים השונים של מערכת המיזוג בשעות הערב לטובת אותם צרכנים שממשיכים בעבודתם מחוץ לשעות העבודה המקובלות.
ההשקעה הראשונית בהחלפת הצ'ילרים הסתכמה ב-1.8 מיליון שקל והחיסכון השנתי בעלויות החשמל ניצב כיום על 542 אלף קוט"ש, פרמטר שמסתכם בחסכון של כ-266 אלף ₪ לשנה. החזר ההשקעה בבית שרבט ניצב על 7 שנים, שער ההיוון הינו 9%, IRR הוא 15%, ונראה שגם בעלי הבניין וגם דייריהם יצאו נשכרים מהפרויקט.
 










פי.סי.חץ