חיבוק דב

חיבוק דב

רשמים מסיור מרתק בקייב, כולל ביקור בשני מפעלים מתקדמים לייצור מערכות מיזוג אוויר מסחריות ומערכות חימום מים, ובתערוכה להתייעלות אנרגטית

עופר קרן
בתחילת נובמבר  יצאה משלחת של בעלי מקצוע מישראל על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים. יצאנו לבחון מקרוב כיצד מדינה גדולה הנמצאת במשבר פיננסי ובמצב לוחמה מסוגלת להתמודד עם הכפלת עלויות האנרגיה ועם הצורך להתייעל ולצמצם את הוצאות. בשלושת ימי הסיור בקייב, עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה, הצלחנו להבין את המתודולוגיה, לראות מפעלים שמייצרים מוצרים למשק ההתייעלות האנרגטית ולקחת חלק בתערוכה מקומית בתחום זה.
האתגרים שעומדים בפני תושבי אוקראינה מרתקים. למרות שהיא מצויה בעימות מתמשך מול רוסיה, האחרונה משמשת כספק הגז והפחם והעיקרי של האוקראינים. מתחילת העימות פחת המטבע המקומי בכ- 300%. מרבית הבנקים הפרטיים קרסו ואלו שעדיין נשארו פעילים דורשים ריבית של 35% על הכסף הזמין. (בתצלום משמאל ניתן לראות מהי המוטיבציה להתייעל).
במצב זה, צרכני האנרגיה המקומיים נדרשים לפעול בצורה מושכלת יותר על מנת לשרוד. האתגר הולך ומסתבך כאשר אנחנו מדברים על מדינה קרה, שבעבר מחירי האנרגיה הנ היו נמוכים מאוד והבנייה המסורתית הייתה מסיבית מאוד וללא כל בידוד.
 
מינוס 20 מעלות
בקייב מתגוררים מעל 2.5 מיליון תושבים בבתים שמרביתם נבנו בתקופה הסובייטית. המגורים ברובם הם בבניינים משותפים, גדולים ומאוד קרים. בארץ, כאשר הטמפרטורה יורדת מתחת ל-10 מעלות אנחנו נדרשים לחמם את המבנים. כישראלים קשה לנו אפילו לדמיין מה קורה כאשר הטמפרטורה ממשיכה לרדת עד למינוס 20 מעלות. דומה הדבר למגורים בתוך המקפיא הביתי למשך מספר חודשים. 
בעידן הדלק הזול חיממו את המבנים בעזרת רדיאטורים שעבדו על מים חמים. המים חוממו על ידי תנורי הסקה באמצעות דודי מים שכונתיים שהוסקו בגז טבעי. במשך שמונה חודשים בשנה סופקו למבנים מים חמים לחימום. בשיטת הקואופרטיב כולם קיבלו כל הזמן מים חמים והחשבון חולק שווה בשווה מול שטח הנכס. לא הייתה כל מערכת מדידה לדיירים ועד היום במרבית הבתים אין אפילו מערכת שמאפשרת צמצום הצריכה וסגירת הציוד כאשר הדיירים יוצאים מהבית.
ישנם מספר כשלים מהותיים במשק ההתייעלות האנרגטית בעולם. לאחר הסיור בעיר והמפגשים שקיימנו נראה שבקייב מתמודדים בצורה מאוד מכובדת עם החסמים בדרך להתייעלות אנרגטית. ההתמודדות היא בשלוש רמות עיקריות: ברמה הפוליטית - אסטרטגית, ברמה הפיננסית וברמה ההתנהגותית.
צמצום צריכת הגז ב-20%
המפגשים ביום הראשון אורגנו על ידי אליזבת (ליז) סולוביוב, הנספחת המסחרית של משרד הכלכלה בקייב, והוקדשו בעיקר להכרות עם קובעי המדיניות המקומיים. 
נפגשנו עם צוות היגוי שבוחן ברמה מקצועית כל החלטה של הממשל, מעין זרוע שמטפלת בהתוויית מדיניות בתחום ההתייעלות האנרגטית, הבוחנת לעומק את הפתרונות המוצעים ומשמשת כצוות חשיבה Think Tank לכל אתגר בתחום האנרגיה. קבוצה זו שהינה גוף ציבורי ללא מטרות רווח מאחדת בתוכה עשרות בעלי מקצוע, הבוחנים יחד כל רעיון ושיטה בתחום האנרגיה וממליצים ליישם או לא ליישם אותם. לדברי נציג הארגון הפעילות שלהם מייצרת מעל 100 הודעות לתקשורת בכל חודש. הממשלה לא יכולה להתעלם מנוכחותם. 
חברה נוספת איתה נפגשנו בשם SMS ECO הציגה יכולות מרתקות בתחום המעבר מגז טבעי - אשר בזמנו הגיע מרוסיה בצינור - לאנרגיה מקומית שעיקרה פסולת חקלאית. אוקרינה היא מדינה חקלאית גדולה מאוד עם רמת משקעים מהותית בחורף והרבה מאוד שמש בקיץ. מרבית ייצור שמן החמניות בעולם מקורו במדינה זו. כמות הפסולת מתהליך הייצור גבוהה מאוד. ניתן במספר תהליכים לשרוף את החומר האורגני במקום לצרוך גז. ככל שלחומר הגלם ערך אנרגטי גבוה יותר כך נדרשת כמות קטנה יותר של חומר גלם. בישראל לצערנו עוד לא נהוג להשתמש בפסולת אורגנית – גזם וקש כמוצרי בעירה. השיטה המקובלת באוקראינה היא גריסת החומר לחלקים קטנים ושריפה במבער בחלק מהמקרים בשילוב עם אבקת הפחם ובחלק מהמקרים לבד. המומחיות היא מיקום המבערים ושריפה מושלמת של כל הערך האנרגטי בתוך מיכל ההסקה. בכל שנה צורכים האוקראינים 7% פחות גז מיבוא ובתוך שלוש שנים השלימו צמצום צריכה של 20%.
המדיניות המוכתבת בתחום ההתייעלות האנרגטית מחייבת לבחון בחיוב השקעות בהתייעלות אנרגטית, השקעות בהחזר השקעה של עד 40 חודשים מקבלות את ברכת הבנקים ויוצאות לדרך. סביר להניח שהריבית בחישוב ה-ROI בעייתית ולמרות זאת השקעות אלו יוצאות לדרך. 
 
דרושים מיזמים בכ-11 מיליארד אירו 
במפגשים עם קובעי המדיניות הודגש הצורך בהוספת מערכות מדידה ובקרה על צרכני האנרגיה. מדידה נכונה של הצריכה מאפשרת צמצום הוצאות מהותי. מניסיונם ברוב המקרים בהם הותקנה מערכת למדידת הצריכה - ירדה הצריכה ו/או התשלום עבור הצריכה למשתמש ב-30%. כמו כן ברור שללא בקרה לא ניתן לווסת את הצריכה ולכן הוספת מערכת לבקרת הצריכה אפשרה ירידה מהותית בהוצאה.
בעקבות הקריסה של המערכת הבנקאית המקומית, נוצר מצב שהמשקיע העיקרי בהתייעלות אנרגטית הוא הבנק האירופאי. במפגש עם נציג הבנק הובהר לנו שבכדי להגשים את יעד האנרגיות המתחדשות של 13% עד 2020 נדרשת השקעה. רובה מגיע מהבנק האירופאי וחלקה מסחר בפליטות. משנת 2012 החל תהליך התעדה בהתאם לתקן לניהול משאבי אנרגיה 50001. בכל שנה נמדדת צריכת האנרגיה מול התוצר הלאומי בשיטה המאפשרת בקרה מסודרת על תהליך ההתייעלות. המטרה בכל שנה היא לצמצם את צריכת האנרגיה מול התמ”ג. יש לציין כי גם בשנים 2014-2015 הייתה ירידה של 20%, על אף שבתקופה זו, המסחר עם רוסיה כמעט והופסק וישנה פגיעה מהותית ביצוא הגורמת לשוק פרוע והורדת מחירים. נציג הבנק הציג בפנינו את נתוני חוסר היעילות האנרגטית. לדבריו הצורך להתייעל אנרגטית במדינה הוא הכי גבוה במדינות אירופה.  
כרגע נדרשים מיזמים בסדר גודל של 11 מיליארד אירו כדי להפוך את אוקראינה למדינה יעילה אנרגטית. בוצעו השקעות בכ-340 מיזמים בשנה האחרונה - בעזרת קבלנים מוכרים ובליווי בנקים ושותפים לדרך. לדוגמה, השקעה שנעשתה בתחום התעשייה החקלאית במפעל לעיבוד סוכר גרמה להפחתת צריכת האנרגיה בתהליך ייצור הסוכר בכ-25-30%. 
כאשר האתגר של חימום מבנים כל כך מהותי כמו בתמונה זו ובהעדר תקציב הולם, מתבצע תהליך מרשים של בניית ידע אצל צרכני האנרגיה. הבנק ארגן שבוע הדרכה ל-20 בעלי מקצוע. גם בישראל, מומלץ מאוד לקיים הדרכות והכשרות מקצועיות לצוות העוסק בתחום. חוסר ידע הוא הפער הראשון בתחום האנרגיה ועליו ניתן לגשר.
נכון להיום התחום היחידי שמתפתח כרגע ללא מימון חיצוני הוא הפקת אנרגיה מפסולת חקלאית.  בנוסף לבניית טורבינות הידרואלקטריות קטנות מתבצע שימוש נרחב בחומרי גלם אורגניים הגדלים מצוין בעזרת כמות הגשמים והשמש בקיץ ומשמשים כתחליפי גז. חומרים אלו משמשים בתהליכי שריפה, יצירת ביו גז וביו דלק וכמו כן בתהליכי תסיסה שונים במטרה לצמצם את התלות של המדינה ביבוא אנרגיה ממדינות זרות.
באוקראינה כ-10 מיליון בתי אב ברחבי המדינה. בערים יש כרבע מיליון בנייני דירות מרשימים מאוד בגודלם ואותם נדרש לחמם כדי לאפשר לאנשים לשרוד את החורף. 
 
מערכות מיזוג אוויר מתקדמות
VENTS (www.ventilation-system.com) הוא מפעל מרשים מאוד לייצור מערכות אוורור ושימור אנרגיה. המפעל ממוקם בעיירה קטנה מחוץ לקייב. התרשמנו מאוד מהכנסת האורחים. למרות לו”ז מאוד דחוק הצלחנו להבין את הצורך במערכות אוורור כדי לספק איכות חיים בתוך המבנים ואת הצורך במערכות להשבת חום/קור במטרה לצמצם מהותית את צריכת האנרגיה במבנים.
המפעל הוקם לפני כ-30 שנה כעסק שרכש והתקין מוצרים איטלקיים. בעשור האחרון, המפעל מייצר, מפתח ומייצא יחידות לטיפול באוויר ומערכות מיזוג אוויר מתקדמות מאוד. למפעל צוות הנדסה מרשים שהסביר לנו את עיקרי הפעילות במפגש של שעה וחצי בחדר ההדגמה של החברה.
מערכות HVAC נועדו לטפל בטמפרטורה, בלחות באספקת החמצן ופינוי ה-CO2. כמו כן מערכות מוצלחות חייבות לשמור על צריכת אנרגיה נמוכה, לייצר מעט מאוד רעש ולאפשר תנועה נעימה של אוויר באזור המאוקלם.%-Demand control ventilation and heat recovery systemup to 80-9
שני המוצרים בהם התמקדה ההדרכה כבשו את ליבנו. ראשית, מערכת להחלפת אוויר באוויר. במידה ונפלט אוויר מהמבנה בחודשי הקיץ ניתן להצליב אוויר זה במחליף חום מול האוויר החודר למבנה ובכך לצמצם מהותית את צריכת האנרגיה. בתמונה הדמיה גרפית לפתרון. מחליף החום עשוי מחומרים דקים וקלים. למרות היתרון הברור לחומרים מתכתיים במחליף החום, נמצא כי ניתן להשתמש בחומרים פשוטים ומאוד זולים ועל הדרך לקבל תוצאות מאוד מוצלחות.
המערכת השנייה שמאוד הרשימה את המשתתפים הייתה - TwinFresh. מדובר בפתרון מקובל מאוד בעולם ואין עליו פטנט או חברה בזיכיון בודד. המערכת מיועדת לטפל באוויר הצח בחדר בודד, ולאספקת אוויר לנשימה בחדרים בהם מתבצעת בקרת אקלים בעזרת מפזר חום מקומי ו/או מזגנים מפוצלים. בחדרים אלו למעשה אין החלפת אוויר. הפתרון הוא  להשתמש בצינור אוויר טלסקופי המתאים לכל עובי קיר וכולל מאוורר פתחים לכניסת האוויר לחדר/חלל ושחרור האוויר מחוץ לחדר. החלק הפנימי של המערכת כולל שני מסננים ומצבר אנרגיה (Regenerator) להשבת אנרגיה. במצב עבודה, יונק המאוורר אוויר מהחדר במשך 70 שניות ומקרר את היחידה הקרמית. לאחר 70 שניות, מתחיל המאוורר להכניס לתוך החדר אוויר שבמהלך תנועתו פנימה דרך היחידה הקרמית, מתקרר. כעבור 70 שניות נוספות חוזרת המערכת למצבה הראשוני ומוציאה אוויר מחדש אל מחוץ למבנה.
המצבר הקרמי מאפשר לנו לשמר חלק מהותי מהאנרגיה בחדר על ידי מחזור קירור וחימום של האקומולטור. בדרך זו אנחנו מאווררים את החדר בעלויות הרבה יותר נמוכות מפתיחת חלון וכמו כן משאירים את הרעש מחוץ למבנה. המפגש עם בעלי המקצוע ב-VENTS השאיר טעם לעוד מפגשים מסוג זה. בישראל קיימת בעיה תמידית של החלפות אוויר במבנים, עקב מחסור באוויר צח והיעדר מערכות להשבת חום/קור ממערכות מיזוג האוויר. כאשר שליש מהוצאות האנרגיה במשרדים הולך על מערכות מיזוג האוויר, נדרש להשקיע יותר בתכנון אוורור מהותי תוך חיסכון באנרגיה ובמבנים קיימים לפעול ליישום מערכות השבת חום מתקדמות.
 
97% נצילות 
הביקור השני היה במפעל המייצר מערכות חימום מים (http://ukrinterm.com.ua/)
שנמצא אף הוא בעיירה קטנה קרוב לקייב. זהו מפעל מתקדם ובו צוות הנדסי מוכשר שעובד על שיפור המוצרים ונצילות מרתקת. רוב מערכות חימום המים בישראל הפועלות על שריפת דלקים וגז עומדות בנצילות של 75-80%, במפעל מצאנו מערכות שמגיעות ל-97% נצילות - ברור שמערכות אלו מחייבות הנדסה גבוהה ותקציב רב לצורך מלאי ותפעול המפעל. ההנדסה נראתה טוב מאוד אך ברור לנו שמבחינת יכולות בנקאיות המפעל נמצא באתגר מהותי. מחד, עבור לקיחת הלוואות כסף מהבנק, הריבית שידרשו לשלם היא מעל 25%. מאידך גם הלקוחות לא יכולים לקחת אשראי בנקאי בתנאים אלו והתוצאה היא מפעל בהישרדות. המפעל מספק מוצרים מושלמים ומעוניין לאתר שווקים חדשים בארץ ובעולם.
בישראל, כאשר טמפרטורת הסביבה מעל האפס, ניתן לבצע חימום מים בעזרת משאבות חום בנצילות של 300% - איסוף למעשה של חום מהסביבה. אולם כאשר יורדים מתחת לאפס נדרש לחשוב גם על נצילות גבוהה יותר וגם על התייעלות בשריפה של דלקים או גז מעבר לנעשה היום בארץ. באופן גורף, במעבר מדודי הסקה לשיטות של מבערים בנצילות גבוהה אפשר לצמצם בשיעור של 20-25% את צריכת הדלקים במערכות אלו. מומלץ לבצע סקר צרכים מהותי בארץ ולקדם את הטכנולוגיה. החזר ההשקעה הצפוי על מערכות אלו הוא פחות משנתיים. גובה ההשקעה הנדרש הוא לא יותר מ50% מהעלות השנתית של חימום המים בדלק או גז.
 
“קיבה” פולטת גז
המפעל השלישי אותו ביקרנו היה מתקן לייצור חשמל על ידי שריפת גז המופק בתהליך תסיסת פסולת אורגנית
(http://zorg-biogas.com/about/facilities?lang=en).
חומר הגלם מגיע ממפעל לעיבוד סוכר בתוספת זבל עופות ופסולת של גידולים חקלאיים. כל חומרי הגלם מוכנסים ל”קיבה” שבה מתבצעת התסיסה אשר פולטת גז. הגז מועבר לצמד גנרטורים שעובדים עם מנוע בוכנתי הזהה למנוע דיזל, אליו מוזרק הגז. בדומה לגנרטור בתמונה, בזמן הפעלתו נוצר חום שיורי בו משתמשים כדי לחמם את תהליך התסיסה ובכך להעלות מהותית את קצב היצור. 
החווה מסוגלת לייצר עד 4 מגה-וואט שעה ועוד שווה ערך למגה- וואט מים חמים בכל שעת פעילות. המערכת קיבלה מימון מהבנק האירופאי ומייצרת היום רק כאשר יש הסדר תעריפי שבו כדאי ליזם להפעיל את המערכת. בשנה הקרובה תחודש הפעילות במפעל הסוכר כך שיהיה חומר גלם זמין. כמו כן מתכנן היזם להקים עוד 2-3 מתקנים דומים ברחבי המדינה.
 
מבנים הצורכים פי חמישה משאבים 
את היום שלישי והאחרון של הסיור הקדשנו לתערוכת האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית שהתקיימה בקייב
(http://www.iec-expo.com.ua/en/energy-efficiency-2015.html).
לתערוכה, שעסקה בעיקר בפתרונות חימום מים, בידוד מבנים, תאורה יעילה ומבערים מתקדמים, הגיעו עשרות חברות מאוקראינה וממדינות נוספות על מנת למכור ולשווק טכנולוגיות ופתרונות חדשניים בתחום האנרגיה.
במסגרת התערוכה נפגשנו עם נציג UNIDO האחראי על תהליך ההתייעלות באוקראינה. המפגש היה, מבחינתי, נקודת מפנה אמיתית. נציג האו”ם הסביר בצורה מאוד מקצועית את הצורך של המדינה להתייעל מהותית בצריכה. לדבריו, קיימים מבנים הצורכים פי חמישה משאבים מול המקבילים שלהם באירופה. מסתבר כי התעשייה החקלאית נפגעה קשה עקב צמצום הסחר מול רוסיה ומחפשת לפתוח שווקים חדשים, כמעט ללא סיוע מצד בנקים מלווים. 
לאור מצב זה, החליטו ב-UNIDO לפעול בשני מישורים של הכשרה מקצועית. המונח המקובל בעולם הוא Capacity Building, בניית יכולות מצד אנשי המקצוע. UNIDO לקח על עצמו לבנות את היכולות של: 
1. מנהלים בכירים בארגונים המהווים צרכני אנרגיה גדולים,
2. אצל הבנקאים כדי שהם מצדם יעודדו ויבחנו בחיוב כל מיזם של התייעלות אנרגטית. עד היום בוצעו על ידי האיחוד האירופאי מיזמי הדגמה בהם הצליחו לצמצם במבנה או במפעל אחד את צריכת האנרגיה באופן מובהק. לטענת הנציג, כדי לחולל שינוי בקנה מידה מהותי יש ליצור תוכניות הכשרה מקצועיות עבור מקבלי ההחלטות בארגונים בשילוב עם צוותי הבנק המלווה. ביקשנו לקבל גישה לחומרי ההכשרה ולהיות מעודכנים על התקדמות המיזם בשנה הקרובה.
ולסיום, ברצוננו שוב להודות לליז ולעובדי שגרירות ישראל בקייב על הארגון המופתי של סדר היום ומתן העזרה חסרת התקדים להצלחת המשלחת.
להתראות במשלחת הבאה.
 
* הכותב הוא מנהל הפיתוח העסקי בחברת קרן אנרגיה המובילה שינוי בתרבות הצריכה על בסיס הציוד וההון האנושי בארגון










פי.סי.חץ