מבחן האומץ והשלווה

מבחן האומץ והשלווה

ללקוח נשמרת הזכות הבסיסית לקבל בשלווה רק מערכת מיזוג אוויר ומערכות צורכות אנרגיה אחרות מושלמות! למתכנן ולקבלן המבצע שמורה הזכות הבסיסית לספק לו את מבוקשו ולהתמודד באומץ עם הערותיו, ואילו ספק הציוד חייב להפגין אומץ ולשנות את מה שניתן במערכת

עופר קרן

 


מכירים את תפילת השלווה? “אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי והתבונה להבחין בין השניים”?
רבים וטובים במשק האנרגיה כנראה טרם הפנימו את המסר של התפילה החשובה, ולכן כנראה אנו נתקלים מדי בוקר במערכות בזבזניות באנרגיה מבלי שיהיה ברור לנו מי נתן אישור להתקנת המערכות הללו בארגון.


לשלם רק כשהמערכת משביעה את רצון העובדים
נקח לדוגמא מערך מיזוג אוויר עבורו שילם הארגון במיטב כספו על מנת שיספק את כל תנאי הנוחות לרווחת עובדיו. בגמר ההתקנה מופעלות המערכות אולם ברוב המקרים אף אחד בארגון לא טורח לבדוק לעומק את תפקוד כל הרכיבים החיונים במערכת. 
לצערנו נתקלנו במהלך השנים בעשרות מקרים בהם לא ניתן לייצב את הטמפרטורה בצורה יעילה, לא ניתן להפעיל את המתקן באופן מיטבי בימים בהם הטמפרטורה בחוץ מאפשרת את הפסקת פעולתו ובנוסף נמצא שברוב הארגונים המרכזיים במשק ישנם עובדים הסובלים מעודף/חוסר במיזוג אוויר.


לא ברור לנו, כמתבוננים מהצד, מדוע הארגון קיבל בשלווה מלכתחילה מערכת בעייתית, כאשר כל מה שהיה צריך לעשות הוא להודיע למתכנן בשקט ובשלווה שאין זו המערכת אותה הוא הזמין. המתכנן מצדו, צריך באומץ רב לפנות ליצרן/ יבואן הציוד ולקבלן המבצע ולדרוש מהם לבצע את השינויים המתבקשים. מהלקוח נדרשת החכמה לשלם רק על מערכת מושלמת. הלקוח לא צריך לעסוק בניסיונות להבין מי אשם בכך שהמערכת אינה מושלמת ולשלם רק כאשר התוצאה משביעה את רצון העובדים.
חשוב מאוד ליידע את המתכננים ואת המבצעים כבר בשלב ההתארגנות של הפרויקט כי ללקוח שמורה נשמרת הזכות הבסיסית לקבל בשלווה רק מוצר מושלם. למתכנן ולקבלן המבצע נשארת הזכות להתמודד באומץ עם הערות הלקוח. בהעדר ידע טכני מספיק מומלץ ללקוח להיעזר בבעל מקצוע נוסף כדי לבצע מבחן קבלה מסודר ומקצועי. המבחן חייב לכלול את כל רכיבי המערכת ולוודא שבסופו של התהליך נקבל את המערכת עליה שילמנו.


האומץ לשנות את מה שניתן לשנות
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם קבלת מערכים מושלמים היא לפרוס את התשלומים כך שרוב הכסף יעבור לספק הציוד ולמתכנן רק לאחר שהמערכת עובדת כראוי ועונה על צרכי הלקוח. מערכות מיזוג אוויר למשל חייבות להיבחן הלכה למעשה על ידי בעל מקצוע בתחום.
במידה והארגון מעוניין לבחון בכוחות עצמו את המתקן, מומלץ להיכנס לרגע לתוך משמעות התפילה שמופיעה בראשית המאמר ולהגיד למתכנן שבשעה הקרובה יש לארגון את השלווה לקבל את מה שלא ניתן לשנות, ולכן כנראה שיאלץ להמתין בשלווה עד לתום ביצוע השינויים וההתאמות במערכת. רצוי להמתין עם מסירת המערכת ללקוח עד שכל הרכיבים הינם בהתאם לתוכנית המקורית. לספק הציוד יהיה מספיק זמן להחליף כל רכיב במערכת שלא מתפקד בצורה מושלמת. במילים אחרות, לספק הציוד יהיה את האומץ לשנות את מה שניתן לשנות. אנחנו מניחים שלמנכ”ל הארגון יש את החוכמה והתבונה להבחין מתי צריך לשלם עבור העסקה ומתי עדיין מוקדם מדי.


מבחן הקבלה צריך לכלול את הנושאים הבאים:
1. תאורה - מעבר לספירת גופי התאורה שעליהם שילמנו, חשוב לתעד את עוצמת התאורה במבנה. בחלק מהמקרים העוצמה כפולה מהנדרש. למשתמש צריך להיות ברור שעוצמת תאורה כפולה באה לידי ביטוי בחשבון חשמל כפול. במקרים אלו יש לדרוש מהמתכנן לבצע שדרוג למערכת הבקרה ולהתקין אפשרות למיתוג חכם על חשבון הפרויקט. ניתן להתפשר על התקנת אוטומציה שתפסיק את התאורה כאשר אין אנשים בשטח המבנה וכאשר חודר מבחוץ אור יום. בכל מתן הסבר שאינו סביר למזמין התאורה יש ליצור קשר עם בעל מקצוע אחר ולא עם המתכנן המקורי שלפעמים מגן בחירוף נפש על טעויות שהוא עצמו ביצע בתכנון!
2. איוורור - קל מאוד לחשב את נפח המבנה ולמדוד את תפוקת המפוחים. במידה ונמצא כי הנתונים אינם הגיוניים, מומלץ לבצע את הוויסות באמצעות וסתי תדר ולא על ידי צמצום מכני של זרימת האוויר (חניקה).
3. בידוד - עובי הבידוד הוגדר בתוכניות המקוריות. במידה ונמצא כי קווי הצנרת חמים או קרים יותר ממה שנדרש הרי שישנה בעיה בבידוד שחייבת להפתר עוד לפני מסירת הציוד.
4. עודף רעש/רעידות/חום/קור - עודף הוא תמיד סוג של בזבוז אנרגיה. לא מומלץ לקבל מתקן רועש/רועד/מזיע ו/או פולט חום! אלו סימנים ראשונים של תקלה מהותית עליה נשלם בכל חיי המתקן. כזכור צריך ליידע בשלווה את הקבלן המבצע שהתשלום יתבצע רק לאחר שהציוד יתפקד כראוי.
5. יציבות טמפרטורה - חשוב מאוד לוודא שכל מערכת מספקת בדיוק את תנאי הנוחות הנדרשים. כל שינוי מהגדרות הלקוח מחייב את אישורו.
6. כל שינוי בהגדרות הבסיס מהווה בזבוז אנרגיה עליה אנו צפויים לשלם ביוקר לאורך כל חיי המתקן.


להשקיע 2% ממחיר הפרויקט בביצוע מבחני קבלה
גם לאחר ביצוע הפרויקט- במידה והקבלן/המתכנן מעוניינים לבצע עבודה נוספת בארגון ניתן לבקש מהם ללא כל עלות נוספת לערוך כצעד בונה אמון שינוי/שדרוג במערכות שהותקנו בעבר.
בפרויקטים חדשים מומלץ להשקיע 2% ממחיר הפרויקט בביצוע מבחני קבלה, והשקעה של 1% בגמר התכנון ב-Design Review. מתכנן המתקן חייב להסביר לצוות הטכני והניהולי של הארגון ששכר את שירותיו את שיקולי התכנון ולהציג בפניהם את יכולות המערכת לפני ההתקנה בשטח! רצוי להביא בעל מקצוע חיצוני מומחה בעת ביצוע שלב חשוב זה.
השקעה של אחוז נוסף בביקורת מקצועית של הביצוע עשויה לחסוך לארגון הרבה כסף ואנרגיה במהלך תפעול המתקן וביצוע שינויים שיידרשו באם התהליך לא בוצע כהלכה.


חשוב שהקבלן המבצע והמתכנן יידעו לאורך כל הדרך שלאחר סיום ההתקנה תתבצע ביקורת קבלה על ידי בעל מקצוע עצמאי שאינו קשור לפרויקט. אם כי בארצנו הקטנה קיימת בעיה לא פשוטה בנושא זה אותה היטיבה שלישיית הגשש החיוור להעביר במערכון “חסכו ואמצו”: “אני סיידתי לאחותך”. כלומר, כל בעלי המקצוע בארץ קשורים עם כל הקבלנים ויוצרים יחד בינוניות בעייתית. אי לכך חשוב שביקורת הקבלה תתבצע על ידי בעל מקצוע עצמאי ובתשלום.
לסיכום בואו נחזור אל תפילת השלווה, “אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי והתבונה להבחין בין השניים”.
מומלץ בחום לקבל בשלווה אך ורק מוצרים ומערכות מושלמים!


* הכותב הוא מנהל הפיתוח העסקי בחברת קרן אנרגיה המובילה שינוי בתרבות הצריכה על בסיס הציוד וההון האנושי בארגון










פי.סי.חץ