המרוץ להישגיות

המרוץ להישגיות

עקרונות נוספים לפיתוח יכולתנו להישגיות בחיינו שהופכים אותנו ממושפעים מהנסיבות למשפיעים וליוצרים את הנסיבות

אלון גל

במאמר הקודם (גיליון נובמבר עמוד 46) הבאנו 2 עקרונות מובילים ליצירת השגיות. עקרון ראשון – אהיה במגרש המשחקים. עקרון שני – אעמוד במילתי באמצעות מעשים. במאמר זה נעבור לעקרונות הבאים.

 

העקרון השלישי – עולם התוצאות הפיזיות הוא נקודת המכוון!

השופט היחידי של דרך התנהלותי הן התוצאות הפיזיות שלי.

שתי נקודות קריטיות קיימות במשפט זה: הראשונה היא "התוצאות הפיזיות". זאת משום שלעיתים נוח לנו לעטוף את התוצאות במעטפת של רעיונות, סיפורים ותירוצים שמערפלים את ההתבוננות העירנית על המיקום המדיוק שלנו ביחס לרצונותינו. על הפער שבין החלום כפי שרצינו שיקרה, התכנון, לבין התוצאה כפי שקרתה בפועל. עולם התוצאות הפיזיות הוא עולם בלתי וכיח וכך הוא יוצר הארה מדויקת של המצב.

הנקודה השנייה הינה "שופט את דרך התנהלותי". תרבותית הורגלנו לשפוט על פי התוצאות של מי שאנחנו. כלומר, לשפוט את עצמנו "האם אני טוב או לא?", "האם אני מוצלח או לא?". מה שיוצר סיטואציה שבה בכדי לא להיתפס "לא מוצלחים" עלינו לתרץ, להוכיח, להתגונן. כל אלו הן כולן פעולות בלתי אפקטיביות ליצירת השגיות, זאת במקום להתבונן, ללמוד ולתקן אפקטיבית את דרך פעולתנו.

התוצאות הן רק נקודת המכוון ומטרתן מישוב ותיקון דרך הפעולה הנדרשת ליצירת הישגים.

העקרון הרביעי - יישום למידה!

כולנו אומרים "אני מוכן ללמוד", בפועל חלקנו עושים אחרת.

למידה נוצרת כאשר הכושר שלי לבצע פעולה כלשהיא, למשל, תהליך מכירה או תקשורת הורית, שיחת ברתימת כפיף למשימה, משתפר. בכדי שזה יקרה צריכים להתקיים שני תנאים: הראשון, הקשבה לרעיון  שלא חשבתי עליו או חשבתי אבל לא ידעתי כיצד ליישם. השני, לאחר שצברתי את הידע, יישומו בפועל.

בעבודתי עם קבוצה של אנשי מכירות בה לימדתי טכניקה מסוימת לניהול שיחת מכירה, קמה משתתפת ואמרה "זה לא נראה לי, אני פועלת לגמרי הפוך". שאלתי אותה "מה התוצאות? אמרה "שבע סגירות מתוך עשר פגישות", שזו תוצאה יפה בכל קנה מידה. עניתי "באותן שבע פגישות ששיטתך עובדת תמשיכי, באותן שלוש שהיא לא, את מוזמנת להשתמש בשיטתי, מקסימום תוצאותיך ישתפרו".

מרביתנו עסוקים בלהראות שאנו יודעים ואז כאשר מישהו אחר מציג רעיון או דעה השונים ממה שאחנו חושבים, מיד מופיעה התנגדות וקרב דעתני - מי דעתו נכונה יותר. זאת במקום לעבור להקשבה ולהבין שאת דעתי כבר יש לי ועצם ההקשבה לדעה נוספת, במיוחד אם היא שונה משלי, יוצרת לי הזדמנות אמיתית להרחבת מצבור הידע שלי, מאגר הידיעות שלי. הרי אם דעותנו דומות מראש, אין הרחבה של המאגר. לכן, בכדי ליצור למידה  ראשית עלינו להיות מוכנים להקשיב ולשאול במקום להתבצר בעמדתנו.

לאחר שהקשבתי נוצרה למידה תיאורתית. פעמים רבות אנו עוצרים בשלב הזה ואומרים  לעצמנו "אני יודע" כשבפועל עדיין אין לי מיומנות מעשית בתפעול הידע, כלומר הכושר שלי לא עלה ולכן עלי ללכת ליישם את הלמידה, שכן רק בסוף תהליך היישום, הלמידה תהיה מלאה. מכיוון שיצרתי התנסות ובכך שיפרתי את כושרי, יצרתי מיומנות חדשה. אגב, גם אם התוצאה שקיבלתי הינה שלילית שיפרתי את כושרי כי יצרתי למידה של "מה לא לעשות".

העקרון החמישי – חזון כמנוע הערכי!

רובנו חושבים שחזון הינו חלום עתידי שיקרה כאשר יופיעו תוצאות חיוביות. כך לימדה אותנו החברה דרך גישות כמו "תקבל ציונים טובים אז ..." .

לתפיסתי, חזון הוא רעיון ערכי אותו אני יוצר. הוא אינו תלוי בדבר אלא בבחירתי האנושית ולכן חזון זהו  מנוע ערכי שממנו אני בוחר  להניע את חיי. לדוגמא: אם חזוני הוא "להינות בחיי", אני בוחר ליצור אותו בכל תהליך, אירוע בחיי כמו בילוי משפחתי, שיחה עם לקוח, תהליך מכירה, ניהול פרויקט וכדומה. לחילופין, אם חזוני הוא "לבטא מצוינות" ממנוע זה אני בוחר לעצמי את  מטרותיי ודרכי הפעולה אליהם. כך הופך החזון של שפע, עוצמה, שירות, שותפות, הנאה ואהבה להיות קיים בכל רגע בחיינו ומהווה בסיס ליצירת הגשמה במקום חלום רחוק שיוגשם, אולי, אי פעם.

 

העקרונות מאפשרים את הזכות האנושית הנעלה ביותר לבחור כיצד יראו חיינו. באזור זה  נעלמת ההתנייה והתלות, ונוצרת הזדמנות להעזה, למצוינות ומכאן להשגיות, ערכית וגשמית.

גישה זו  מועברת ע"י מאמני "תות תקשורת ותוצאות" במאות עסקים וחברות במשק הישראלי. הגישה יוצרת פריצת דרך בתוצאות האישיות והארגוניות של עשרות עד מאות אחוזים. הארגונים מדווחים על שיפור במימדים של העזה, מחויבות, מצוינות, שיתוף פעולה ושירות ומכאן שיפור משמעותי בתוצאות העיסקיות. 

 
הכותב הינו מנכ"ל ומאמן ראשי בחברת האימון העסקי המובילה בישראל "ת.ו.ת תקשורת והוצאה לאור"
http://www.tut-coach.com
 










פי.סי.חץ