כל הנחלים זורמים לים

כל הנחלים זורמים לים

טעויות בסיסיות בתכנון בר קיימא ומה קורה כשמתכנן לא שואל את השאלות הבסיסיות ביותר?

עופר קרן

 
למדנו בבית הספר, שכל הנחלים זורמים לים. אף אחד מאיתנו לא שאל את השאלה המתבקשת למה? אנחנו מקבלים הגדרה זו כלשונה, ברור שהתושבים צריכים מים לשתיה וחקלאות, מדוע אי אפשר לאגור את המים ולדאוג שיחלחלו למי התהום?
בתור ילדים הסבירו לנו שיש דברים שצריך לקבל כעובדות ולא לשאול יותר מדי שאלות. חלקנו גדל, למד לתכנן ולעצב מבנים ולאחר קבלת התואר שכר משרד במרכז הארץ, במגדל בעל קירות מסך שחורים. על הדלת רשם בעל התואר "אדריכל ירוק" ומתכנן שכונות ידידותיות לסביבה. חברים, כאשר מתכנן לא שואל את השאלות הבסיסיות ביותר,question  Why {למה, מדוע והאם ניתן לבצע בצורה יעילה יותר}, הוא לא יכול לדבר על מושגים מתקדמים יותר R3 {Reuse Reduce Recycle  } הפחתת השימוש, שימוש חוזר, מחזור. מתכנן שחי במשרד במרכז הארץ לא מסוגל, לצערי, לתכנן נכון שכונות בנגב או בתי מלון באילת. המתכנן פשוט אינו מבין את הסביבה ואפילו לא יודע לשאול את השאלות הנכונות. נכון, המתכנן הגדיר את עצמו כ"ירוק" והצעת המחיר שלו תאמה את התקציב!!! אך הארגון שהזמין את העבודה, ישלם הוצאות אנרגיה גבוהות ומיותרות עקב טעויות התכנון, במשך כל חיי המבנה.
  
שבירת פרדיגמות היא הדרך היחידה לפיתוח בר קיימא
נחזור לזרימה בנחלים. לנבטים שגרו לפנינו בארץ היה ברור שחייבים לעצור את הזרימה בנחלים, הנבטים לא שפכו 9 ליטר מים לשתיה על כל הליכה לשירותים. הנבטים, השתמשו במי הרחצה שלהם להשקיית בעלי החיים ואת השאריות העבירו להשקיית הצמחייה, חקלאות ברת קיימא. במצרים הבינו כבר בימי קדם שכדי לבנות מדינה מתפתחת יש להקים את סכר אסואן ולא לאפשר את זרימת הנילוס לים. 
 
כל תוכנית התפלת המים בישראל נולדה כתוצאה מפרדיגמה לא נכונה. הנחלים וניקוז הרחובות בימי הגשם, חייבים להגיע למערכות מי התהום ולא לים. נכון להיום, מאזן המים שלנו שלילי והמתכננים בוחנים דרכים להעברת מים מטורקיה ולהתפלת מי ים כאשר נשאלת השאלה מדוע בכלל העברנו מי גשמים לים.
אם זו הייתה הבעיה היחידה איתה אנחנו מתמודדים הינו יכולים למצוא פתרון ולהמשיך הלאה. הוכחנו שהדרך היחידה לבחון האם תכנון המבנה ידידותי לסביבה הוא צריכת האנרגיה למטר מרובע. כמובן שאסור לקבל קביעות כמובנות מאליהן ויש לחקור כל פרדיגמה לעומק. נתחיל בדוגמה: במגורי הסטודנטים בטכניון בוצע פרויקט שימור אנרגיה. המבנה לא עבר כל שינוי מלבד הפסקת מערכת ההסקה המרכזית, הותקן מזגן לכל חדר ובנוסף מונה חשמל. הסטודנט משלם עבור המגורים ובנפרד את חשבון החשמל של החדר שלו. צריכת האנרגיה ירדה פלאים – אף סטודנט לא מעיז להשאיר את המזגן במהלך סוף השבוע הרי את החשבון הוא ישלם בסופו של החודש. המגורים לא תוכננו מחדש אך נוצר קשר המוגדר היום תחת הסיסמא "המזהם משלם" מי שבזבז משאבים ישלם את הנזק לסביבה. כאשר מזגן עובד ללא צורך, אנחנו סובלים מזיהום סביבתי ואף אחד לא נהנה מהתוצרים.
עקב אותן טעויות בלימוד מבית הספר, אנחנו מוצאים מבנים רבים שתוכננו על ידי אנשים "ירוקים" בהם אין כל מחשבה הולמת על אוורור טבעי. חדר שממוזג על ידי מזגני אוויר מפוצל חייב פיצוי של אוויר צח. ברוב המזגנים אין כל התייחסות לנושא – תפקידנו רק לשפר את תנאי הנוחות יגידו המתכננים. המושג באנגלית HVAC  מתייחס לחימום אוורור ומיזוג אוויר עבר "גיור כהלכה" ואנחנו מתייחסים היום רק למערכות מיזוג אויר ללא כל התייחסות לאוורור. ריטה ורמי קליינשטיין שרו תפתח חלון במטרה להסביר את המצוקה בה נמצאים המבנים בארץ. 
תפתח חלון
תפתח חלון נשמת אפי
תן לרוח להיכנס
שיתערב החוץ בבפנים
תפתח חלון מבלי להרגיש
הנשימה קצת נהיית כבדה.
תפתח חלון או דלת
שהמוגן לא יחנוק ולא יהרוס
כדי שאדמיין את עצמי
בכל צורה שרק ארצה
 
אף אחד לא מפסיק את האור
פרדיגמה נוספת: מתכנן ירוק צריך לבחון כל דרך אפשרית להכניס אור יום לתוך מבנים. מגוחך לראות מבני משרדים שלמים המוארים באור מלאכותי עקב טעויות בסיסיות בתכנון. אנחנו הולכים להתקין מערכות סולאריות על גג המבנה, שיאפשרו אספקת חשמל לתאורה המיותרת בשעות היום. אנשי הפאנלים הסולאריים מסבירים לנו שבגרמניה יש מיליון גגות בעלי פאנלים פוטו וולטאים אך שוכחים להזכיר לנו שמשנות השמונים, בחוק חייב כל גג של מבנה בגרמניה לכלול לפחות 18% פתחים לאור יום. בסופו של יום מערכת החשמל הסולארי תאפשר הפעלת התאורה המיותרת בשעות היום ועקב אותה טעות בחינוך אף אחד לא שואל האם לא יותר פשוט לפתוח את הגג או חלון נוסף במבנה. 
גם במבנים בארץ שהגג פתוח לאור יום לא ברור לצוות שחייבים להפסיק את התאורה המלאכותית.
הפסקת ציוד – בחלק מהמבנים אף אחד לא מפסיק את האור גם כאשר אין אנשים כלל. תחשבו על השירותים במקום העבודה שלכם. האם מישהו תכנן אוורור הגון, האם נכנס למבנה אור יום ואוויר טבעי, האם מישהו מכבה את האור כאשר הוא מסיים את השימוש במתקן. ברוב המקרים התשובה היא שלא כדאי להפסיק את האור הדלקה לוקחת הרבה כסף או מקצרת את חיי הציוד. אותו ילד שלא הסכים לקבל כמובן מעליו שכל הנחלים הולכים לים ישאל האם גם בבית אתם לא מכבים את האור ביציאה מהשירותים. יכול להיות שיש פרדיגמה אחת שנכונה בעבודה ואחרת שמתאימה לצרכן אנרגיה שצריך לשלם את החשבון. תשובה עניינית יותר – עד עשר הפסקות מעגל חשמלי בשעה לא מקצרות את חיי הציוד. הדלקת נורה או התנעת מנוע אינה צורכת יותר אנרגיה מאשר 10 שניות עבודה.
כאשר אנחנו נכנסים לחדר לא ממוזג ומפעילים מזגן. חלקנו מוריד את הטמפרטורה למינימום האפשרי { 18 מעלות } כדי שיתקרר מהר. מזגנים פועלים באותו הקצב מרגע הפעלתם ההבדל היחיד הוא שכאשר מורידים את טמפרטורת היעד למינימום הם אינם מפסיקים לעבוד לעולם. הם ממשיכים לקרר ללא צורך את האוויר והאווירה ומייצרים חשבונות אנרגיה מהותיים. הפרדיגמה ברורה, שוב נשאלת השאלה האם גם בבית אנחנו מאפשרים את השימוש הלא יעיל במשאבים או שאנחנו מפעילים שיקול בעת השימוש כדי לא לשלם את כל החסכונות שלנו לקובי מחברת החשמל.
 
לא לקבל הכל כמובן מאליו 
נחזור ונסכם את הנתונים עד כאן – מומלץ לא לקבל הכל כמובן מאליו. יש לשאול את מתכננים את כל השאלות האפשריות רגע לפני שמתחילים לבנות. יש להפעיל ציוד חשמלי רק לאחר בחינת חלופות ירוקות וידידותיות יותר לסביבה. הצללה, אוורור ותאורה טבעית, צביעה בלבד והקטנת החלונות לכיוון דרום חיונית לצמצום צריכת האנרגיה. על מנת לשבור פרדיגמות פיתחה חברת נידן שיטה בה נבחנת צריכת האנרגיה למטר מרובע. 
לשיטתנו, מבנה ירוק יותר הוא היעיל ביותר מבחינת צריכת האנרגיה הסגולית שלו. לשיטתנו, ממש לא משנה כמה אלמנטים ירוקים הוכנסו בשלב התכנון אלא אופי השימוש במתקן הוא שקובע את גובה חשבון החשמל. רוב חשבון האנרגיה הוא קנס על שימוש לא יעיל במשאבי כדור הארץ. חלק מהעסקים בנו מבנים גדולים מהחיים. על מנת להראות למתחרים וללקוחות שהעסק מתקדם נבנו מפלצות בטון מצופות בקירות מסך. עסקים אלו הגיעו לשעת הצמצומים, חלק מהאנשים פוטר והפעילות במבנה צומצמה. העדר תכנון נאות גורר חשבון חשמל הרבה יותר כואב. הרי בחלוקה למספר העובדים במבנה החשבון עלה פלאים. יש צורך בעבודה מהותית לצמצם את השטח הממוזג ואת ההתייחסות לחשבון האנרגיה. בעבר התייחסו הדיירים לחשבון כהוצאה קבוע שלא ניתנת לשינוי. הוכחנו במבנים רבים שניתן לנכות שליש מהחשבון על התנהגות טובה והתנהלות אחראית יותר של דיירי המבנה.
 
פרופורציות בחיים
גם בבית יש לבחון את צריכת האנרגיה לנפש. ככל שהבית פונקציונאלי יותר ויש בו יותר דיירים צריכת האנרגיה לנפש יורדת. כאשר נשאר זוג לגור בבית גדול מידי צריכת האנרגיה היא ללא כל פרופורציה לפעילות במבנה. מומלץ לבצע חשיבה מחודשת על צמצום השטח הממוזג, צביעת הגג, פיצול יחידת המגורים, הפסקת שימוש במקפיא במהלך השבוע והחלפת תאורת הגינה לחסכונית יותר. פעם נהגנו להתפאר בגודל המבנה והיום אנחנו מעוניינים להתפאר בתנאי הנוחות אותם הוא מספק לדיירים. בית ירוק אינו בהכרח הבית עם החלונות הגדולים ביותר שמוגנים כל השנה בתריסים וונציאנים פנימיים אלא בית עם הצללה מעל החלונות שניתן לראות ממנו כל השנה את הנוף ולא את הוילון המכוער. בית ירוק אינו הבית עם פאנלים סולאריים על הגג, אלא בית שמשתלב עם הסביבה. שמנצל להשקיה את המים האפורים ואת מי העיבוי של המזגן. בית שצורך מינימום משאבים מכדור הארץ.
המלצות להמשך הפעילות בתחום בר קיימא: מומלץ להיזהר בכל פניה של מקדמי מכירות בכלל וממקדמי מכירות של פרויקטים ירוקים בפרט. חברה שקיימת חצי שנה מציעה ללקוחות עשר שנות אחריות על ציוד אלקטרוני המותקן על גג מבנה זהו תמרור אזהרה מהותי. כולנו יודעים שאין הרבה ציוד שמחזיק מעמד על הגג עשר שנים. כולנו עוד זוכרים את אנטנות הטלוויזיה שנשרו לבד מגגות המבנים. לצערי הרב גם חלק מהחברות שמציעות את המערכות המהפכניות לא ישרדו לאורך 10 שנים. יש לבחון את כל החלופות לפני בחירת ספק ציוד או מתכנן סביבתי. הבחינה היעילה ביותר היא צריכת האנרגיה למטר מרובע. ככל שהצריכה נמוכה יותר תכנון המבנה ירוק יותר והשימוש נבון ואחראי יותר.
 
 
תפילת המבנה
מצורפת תפילת המבנה עצמו כדי שיתייחסו אליו בצורה אחראית יותר
רק בגלל הרוח / שלומי שבת
מילים: מיכה שטרית, לחן: לאה שבת
יהיה מה שיהיה
אני עוד אשנה
אני אגשים את חלומי
נושאי בשורה רעה
מכות או עוד גזירה
לא ישנו את מהותי.
 
אני את והאל שלצידי
עוד ננצח
לא בגלל הכח
רק בגלל הרוח
הנושבת בגבי.
 
רק בגלל הרוח
בתוכי, במוחי, בנשמתי
רק בגלל הרוח
בתוכי, בדמי, בנשמתי.
 
את שיש לי להגיד,
אני עוד אצרח
אפילו בירח ישמעו
מי שיגיד: "לא כך"
אותו לא אשכח
יבוא היום אוכיח צדקתי.
הכותב הוא מנהל הפיתוח של חברת נידן המפתחת כלים לניהול עומס אחראי מצד הצרכן. לקבלת מידע נוסף:  ofer@nidan.co.il
 
 
 










פי.סי.חץ