הנשק הגרעיני

הנשק הגרעיני

האם מדינת ישראל מצטרפת למועדון יצרניות האנרגיה באמצעות תחנות כוח גרעיניות?

אלי רונן, יו"ר "מקורות

בדצמבר הקרוב תתכנס בקופנהגן ועידת האקלים של האו"ם להפחתת גזי חממה. במסגרת דיוני הוועידה, צפוי מעמדה של מדינת ישראל להשתנות ממעמד של מדינה מתפתחת, שלא חלות עליה דרישות הפחתת הפליטות של גזי החממה, למדינה מפותחת, המוטלות עליה דרישות אלה.
אין ספק שמעמדה החדש של ישראל, כמדינה מפותחת, מחייב היערכות שונה של משק החשמל. בתרחיש עסקים רגיל, בקצב גידול הביקוש לחשמל של כ-2.5% בשנה, צפוי כי בשנת 2025 יעמוד סך הביקוש על כ- 25 אלף מגה-ואט, לעומת כ-10,500 מגה-ואט בשנת 2009.
היקף ביקושים זה מחייב חשיבה יצירתית באשר למבנה משק החשמל, המתייחסת: מחד להיערכות לעמידה ביעד הפחתת גזי החממה, ומאידך - להתמודדות עם הביקוש הגובר ולהגדלת כושר ייצור החשמל.
ניתוח מעמיק ויסודי מצביע על הצורך להגביר את השימוש באנרגיות מתחדשות. סוגיה זו מחייבת טיפול רגולטורי משמעותי שיאפשר כושר ייצור של כ-10% מסך האנרגיה המיוצרת, הגדלת ההתייעלות האנרגטית והנהגת מדיניות שימור אנרגיה אגרסיבית.
ואולם אין בכך די! מאחר שקצב גידול הביקושים במשק הישראלי לא מיצה את פוטנציאל הצמיחה, יש לבחון טכנולוגיות נוספות. אחת הטכנולוגיות האפשריות להגדלת כושר הייצור ללא פליטות מזהמים, היא אנרגיית הגרעין.
ייצור החשמל המבוסס על אנרגיה גרעינית מופק בתהליך המשחרר חום רב, שבאמצעותו הופכים מים לקיטור. הקיטור מניע את הטורבינה וזו מייצרת חשמל.
כמויות החומר הנדרשות לייצור אנרגיה גרעינית נמוכות משמעותית מכמויות החומר הנדרשות להפקת חשמל מאנרגיה פוסילית אחרת.
לשם ההשוואה - 1 גר' אורניום = 14 חביות נפט = 3 טון פחם.
צריכת החשמל הכלל עולמית המופקת מתחנות כוח גרעיניות עומדת על 370 ג'יגה וואט, שהם כ- 15% מכלל תצרוכת החשמל העולמית, בעוד  שצריכת חשמל מאנרגיה גרעינית במדינות האיחוד האירופאי עומדת על 30%.
על פי הערכת הסוכנות להפקת אנרגיה אטומית, היקף ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית הצפוי בשנת 2030 יעמוד על 680 ג'יגה וואט, דהיינו גידול של כ- 85% בפרק זמן של 20 שנים.
נתון משמעותי זה מצביע על העובדה כי חלק ניכר ממדינות העולם בכלל, והמדינות המפותחות בפרט, בוחנות את השימוש בטכנולוגיה זו באינטנסיביות הולכת וגדלה בשל יתרונותיה הבולטים:
א. אנרגיה זולה
ב. ידידותית לסביבה בהיבט של פליטות מזהמים וגזי חממה
ג. תלות נמוכה בדלקים פוסיליים (מתכלים)

בצד היתרונות הבולטים קיימים גם חסרונות, כמו תחזוקה מורכבת והקושי בטיפול בפסולת הנוצרת בתהליך הייצור. למרות מגבלות אלה, במדינות האיחוד האירופי וצפון אמריקה פועלות תחנות כוח גרעיניות  גרעינית, בהיקפים משמעותיים:

צרפת 80% בלגיה 55% שוודיה 50% שוויץ 40% גרמניה 27%
ארה"ב 27% ספרד 17% קנדה 15%  

בין הצרכניות הנוספות של אנרגיה גרעינית מדינות כמו: רומניה, דרום אפריקה, מקסיקו, הולנד, ברזיל והודו מייצרות חשמל מגרעין, אם כי בהיקפים קטנים ביחס למדינות שצוינו לעיל.
תמונת מצב זו מחייבת הערכה מחודשת באשר לתמהיל הדלקים לייצור חשמל בישראל. כידוע, תמהיל הדלקים צפוי להתבסס על גז טבעי ופחם בשיעור זהה בין שני המוצרים.
באמצעות הפעלת מדיניות אגרסיבית להתייעלות אנרגטית ולשימור האנרגיה, ניתן יהיה לצמצם את היקף הביקוש לחשמל, כך שיעמוד על כ- 18 אלף מגה-ואט בשנת 2025, כל זאת מבלי לפגוע בפיתוח ובצמיחה של המשק הישראלי.
אי לזאת, ראוי לבחון תמהיל דלקים מגוון יותר הנותן מענה לצרכים ולהתחייבויות של מדינת ישראל, כמפורט להלן:
• גז טבעי 40%
• פחם 40%
• אנרגיות מתחדשות 10%
• אנרגיה גרעינית 10%   
ברור מעל לכל ספק שצריך להתקיים דיון ציבורי בדבר הצטרפותה של ישראל ליצרניות חשמל מאנרגיה גרעינית, שבו ייבחנו בין היתר הסכנות והמגבלות הטמונות בייצור חשמל מאנרגיה גרעינית.
יש לצפות שהדיון בסוגיה זו לא יישאר נחלתנו הבלעדית, צפוי שילווה בדיון בין-לאומי נוקב על כל היבטיו והשלכותיו.
האם לא הגיעה  העת שמדינת ישראל תצטרף למועדון זה?!

 










פי.סי.חץ