חסכון נכון

חסכון נכון

כיצד ניתן לקדם חסכון והתייעלות באנרגיה וכיצד תורם ענף המיזוג והקירור לנושא? סוגיות אלה נידונו בהרחבה ברב שיח שכינס ירחון Cool Air

אבי אובליגנהרץ

"באנו לגזול חצי דקה מזמנכם כדי לדבר אתכם על חסכון באנרגיה". כך נפתחים התשדירים בקמפיין החדש והמסיבי של משרד התשתיות, ואשר מנסה באמצעות שלל עצות פשוטות כמו: כיבוי אורות ומכשירי חשמל מיותרים וכיוון המזגן לטמפרטורה של 19 מעלות- להדגיש "כי אין לנו אנרגיה מיותרת". הירחון "Cool Air", החליט להרים את הכפפה וערך רב-שיח ראשון ומעמיק באתגרים, בעיות ופתרונות בפיתוח אנרגיה יעילה, חסכונית וחדשנית.
הדיון הפורה אותו הנחה משה שלו, עורך הניוזלטר של "Cool Air" ואשר נערך במסגרת תערוכת 2009Watec  בגני התערוכה בתל אביב, התמקד בנושאים הבאים: הדגשים שיש לתת במדיניות על מנת לפתח מקורות אנרגיה נכונים בישראל (תכנון, מיסוי, מימון, הסברה), לאילו תחומים יש לתת עדיפות בתחומי אנרגיה חליפית, כיצד לקדם חסכון באנרגיה וייעול השימוש – במגזר המסחרי וביתי, כיצד תורם ענף המיזוג והקירור למטרות הללו, כמו גם לתפוקה ולרווחת התושבים וחידושים בנידון בענף. 
ברב השיח  נטלו חלק: רו"ח אהוד ציגלמן - מנהל אסטרטגיה במכון ציגלמן למידע, גדעון טילמן – מנכ"ל משותף בחברת קונטאל אוטומציה, יהושע אליזוב – מהנדס בחברת אינסופקו, יוני מלאכי – סמנכ"ל תפעול בחברת משב, זאב הורוביץ – סמנכ"ל פיתוח בחברת רולביט, יורם ישרים – מנכ"ל חברת פרג תעשיות, גבי אטיאס – מנהל ההנדסה בחברת פרג תעשיות, עופר ננצל – מנכ"ל חברת קורטק ומיקי כץ – מנהל שיווק ופיתוח בחברת סופקו אינטרנשיונל.

דגשי מדיניות
אהוד ציגלמן: הדגשים צריכים להיות על: 1. דגש בייעול או ביטול שימוש במערכות אנרגטיות הפועלות בזמני שיא הביקוש. 2. תמרוץ זמני למכשיר יעיל אנרגטית ואיסור הכנסה לארץ מכשיר שאינו יעיל. 3. פיילוט של שימוש במוני חשמל חכמים, אשר יסייעו להסיט ביקושים משעות השיא. 4. תמרוץ מערכות אנרגיה חלופית, המחליפות מערכות חשמליות הפועלות בזמני שיא.
ניתוח משק האנרגיה שעשינו, מעלה כי הבעיה המרכזית היא חוסר ניהול נכון של שיאי ביקוש לחשמל בקיץ ובחורף. הצרה הצרורה היא שכדי לענות על מחסור אפשרי בכ-20-10 יום בשנה, מוקמות ומופעלות תחנות כוח יקרות המופעלות במזוט וסולר. ניהול נכון של שיאי הביקוש על ידי רשות החשמל, חברת החשמל וכדומה, בתוספת שימוש במוני חשמל חכמים ואנרגיה מתחדשת, יקטין משמעותית את הוצאות האנרגיה של ישראל. כשם שנאסר יבוא מזגנים שאינם יעילים אנרגטית באמצעות תקינה וחקיקה, יש לאסור כניסתם של מכשירי חשמל לא יעילים מבחינה אנרגטית באותו אופן. כמו כן, יש לתמרץ מערכות אנרגיה חלופית בדגש על שתי סוגי מערכות: מיזוג סולארי המשתמש בחום המים לקירור ומשאבות חשמל מהקרקע המורידות את השימוש בחשמל בחורף בשעות הלילה.
יוני מלאכי: יש כיום התעניינות רבה בנושא והרבה דיבורים, אבל מעט מעשים אם בכלל. מדברים הרבה על אנרגיה סולארית- פוטו וולטאית, אנרגיית רוח וכו', אבל בפועל מדובר על אחוזים מועטים מתצרוכת האנרגיה של המדינה. דובר על כך שעד שנת 2020 האנרגיה החלופית תספק 10 אחוז מצריכת האנרגיה בישראל, כמות מועטה לכל הדעות. אי לכך, יש לתת את הדגש על התייעלות אנרגטית אותה יש לחלק לשני מגזרים: השוק הפרטי והשוק הציבורי.
אין ספק שהרשויות והמדינה צריכות להוביל את תהליך ההתייעלות האנרגטית. באשר למגזר הפרטי, הרי שהמדיניות צריכה להיות שילוב של עידוד לחסכון עם תקנות כפי שהדבר מיושם כיום בצריכת מים. צריכת המים ירדה בכ-18 אחוז מאז כניסת חוק הבצורת וקמפיין ההפחדה שמלווה את הנושא, מה שמוכיח שמדיניות דומה בתחום האנרגיה עשויה להביא לתוצאות דומות.

פתרונות זולים ופשוטים
גדעון טילמן: מהפכות אומנם אין, אבל יש כיום לא מעט פתרונות בתחום הבקרה לחסכון באנרגיה. לדוגמא, שימוש במוני אנרגיה לחיוב צרכני מערכות מיזוג אוויר במקום על בסיס מים, כך שמי שיכוון את מערכת המיזוג על הטמפרטורה הכי חסכנית, ישלם פחות. יש היום פתרונות מאוד מתקדמים עם תקשורת, תוכנה, חיוב צרכני, חיוב לפי שעות השיא וכדומה, אשר מחייבים את הצרכנים בהתאם לשימוש האנרגטי בפועל. יש גם פתרונות זולים כמו טיימר על הטרמוסט שמפסיק את פעולת מערכת המיזוג מספר פעמים במשך היום, גלאי נוכחות שסוגר את המערכת ברגע שהמשתמש עזב את החדר, הגבלת התרמוסטט למינימום ומקסימום ועוד פתרונות פשוטים שכבר קיימים ובמחירים כמעט שווים לכל נפש. אפשר לחסוך בדרכים אלה אנרגיה בעשרות אחוזים.
מה גם שצריך להשקיע בחינוך ומערכת החינוך צריכה ללמד את הילדים שיש לחסוך באנרגיה, ערך אותו הם כבר יביאו הביתה בדיוק כמו עם המיחזור והמים. צריך להמחיש לציבור את משמעות החסכון באמצעות נתונים בחשבון החשמל, ובאותה מידה נושא הקנס-פרס יעשה שלו בהעלאת המודעות, כפי שהוכיח הפיילוט שעשתה חברת החשמל השנה באוגוסט.

חסכון של 12 אלף שקל ליממה
יורם ישרים: כיצרני מזגנים ביתיים לשעבר ויצרני מערכות מיזוג לתחום המסחרי-תעשייתי, החלטנו להפנות את המרץ והמשאבים לחסכון באנרגיה וגבי ירחיב את הדיבור על המוצרים חסכני אנרגיה שאנו מספקים כיום.
גבי אטיאס: מזה שלוש אנו מייצרים משאבות חום שמחליפות בהצלחה שימוש בסולר או במזוט. התקנו כבר עשרות מתקנים כאלה במוסדות, גופים גדולים ובקיבוצים מהחרמון ועד הנגב. המשאבות הן אוויר לאוויר ואנחנו מייצרים גם משאבות מים למים. לאחרונה סיימנו בהצלחה פיילוט עבור בתי מלון במלון שרתון סיטי טאואר ברמת גן, כאשר 6 משאבות חום (מהן 4 פעילות) מביאות חסכון ענק של 12 אלף שקל ליממה כאשר המלון בתפוסה מלאה.
לא מכבר פיתחנו סדרה חדשה של משאבות המספקות מים בטמפרטוה של 63 מעלות, דבר חשוב מאוד עבור הלקוחות שלנו. קיבלנו לאחרונה את הנציגות בארץ של חברה המייצרת גלגל למחזור אנרגיה, והרעיון הוא שהגלגל יושב מאחורי יחידות טיפול באוויר, נכנס אוויר מבחוץ ואחר כך חודר אל תוך המבנה. החסכון המתקבל בטכנולוגיה זו הוא של לפחות 25%.
כמו כן, אנחנו מנסים כעת להכניס לארץ מוצר חדש לחסכון באנרגיה: "תקרות מקררות". בכל המקומות הציבוריים יש כידוע תקרות כפולות בתוכן נמצאת צנרת ובאמצעותה ניתן לקרר בתי חולים, בתי קולנוע וכדומה. השוק עובר מה-VRV ל-VRF, ולכן אנו נשתדל להכניס בקרוב מדחסים דיגיטאליים תוצרת קופלנד שנותנים את המענה מול האינוורטר. החסכון אצלנו מתבטא כל יום בכך שאנו עובדים עם מהנדסים ומתכננים מכל הארץ על הנושא, וגם בדגש שאנו שמים על אקונומייזרים שיעילותם אינה מוטלת בספק.
זאב הורוביץ: כל המערכות אותן הזכירו אהוד וגבי, מסובסדות כיום על ידי הממשל האמריקני במטרה לחסוך באנרגיה, וחושבני שטוב תעשה ממשלת ישראל אם תנהג באופן דומה כשמדובר במערכות מסוג זה. אני חושב שיש כאן משהו משולב: גם חינוך של המהנדסים וגם האינטרס של הרשויות לעודד שימוש במערכות חוסכות אנרגיה. בנוסף, יש לשנות את המדיניות הנהוגה בהחלפת ציוד. יש למשל מספר רב של מתקני מיזוג מיושנים וגדולים בבתי חולים, אוניברסיטאות וכדומה, ולטעמי יש לתת להם תמריצים כדי שיחליפו את הציוד לציוד חדיש וחסכוני. אם נשכיל לשנות את החשיבה והמדיניות, נוכל באמת ובתמים עם הידע והציוד הקיים, להביא לתוצאות הרצויות.
אגירת קרח
יהושע אליזוב: התחושה שלי לגבי החסכון באנרגיה היא כי מדברים הרבה ועושים מעט בשורה התחתונה. חקיקה זה דבר טוב וכמו שבקליפורניה נחקק חוק האוסר על מכוניות החל משנת ייצור מסוימת לעלות על הכביש, אפשר לחוקק בארץ חוק האוסר על שימוש בצ'ילרים עם COP של 3 או 3.5. השוק בארץ מוצף במזגנים ובציוד אחר מיבוא באיכויות נמוכות וזוללי אנרגיה, וניתן בהחלט לשנות את המצב. תחום חשוב לחסכון באנרגיה הוא אגירת קרח בשעות אפשריות, כדי להשתמש בו לקירור בעת שיאי הביקוש. מחירי החשמל צריכים לעודד אגירה כזו ודומיה.
עופר ננצל: אחד מעיסוקנו העיקריים הוא תחום אגירת הקרח ולצערי המודעות בארץ לנושא נמוכה למדי. כחברה שעוסקת בהשכרה והחכרת פתרונות מיזוג וקירור לתחום המסחרי-תעשייתי, אנו מציעים מגוון פתרונות רחב ליישומים שונים, מקירור מכונה ועד מיזוג אולמות לכנסים, ושירות יעיל וחסכוני באנרגיה העומדים בתקני התעשייה המחמירים ביותר. במהלך כל תקופת ההשכרה/חכירה מעניקה קורטק שירותי תחזוקה שוטפים, כדי להבטיח הפעלה חלקה של הציוד.

חסמים ומחסור בתקינה
יוני מלאכי: כדי להגיע לפתרונות להתייעלות באנרגיה, צריך לברר מהם החסמים וכאלה יש לא מעט. חסם אחד הוא למשל שכר המתכננים והיועצים שאינו נקבע לפי מידת החסכון באנרגיה אלא לפי גודל המתקן. חסם ידוע נוסף הנו "דילמת הדייר-בעלים". הדייר משלם את חשבון החשמל והבעלים של הבניין קנה את הצ'ילר, אז מדוע שהבעלים ירצה בכלל לממן צ'ילר חדש וחסכוני? ללא תקינה וחקיקה מתאימה שיתנו מענה לחסמים השונים, יהיה קשה לשנות את המציאות הקיימת בתחום האנרגיה.
הממשלה חייבת לקחת יוזמה ולהיות מובילה בפרויקטים להדגמה של בנייה ירוקה. יש פיגור והזנחה באכיפת ובניית תקנים לבנייה ירוקה. תקן מס' 5281, אינו מספק ולכן יש להרחיב את התקינה. יש לשלב רגולציה ממשלתית יחד עם יצירת כדאיות לצרכן באמצעות למשל הקלה במיסוי לבניית מתקנים חוסכי אנרגיה בתעשיה במוסדות ובבתים  פרטיים. כמו כן חיוני מאד לבנות מערך של חינוך והסברה.
אהוד ציגלמן: אחד החסמים הקשים הנו משך התועלת שהלקוח של המערכת האנרגטית רואה לנגד עיניו, קצר יותר משמעותית ממשך החיים של המערכת. כל לקוח מסחרי או פרטי רוצה שהמערכת תחזיר את ההשקעה בה תוך זמן קצר והשיקול לטווח ארוך אינו מעניין אותו. משרדי הממשלה, רשויות וצה"ל דווקא חושבים הפוך ולהם אפשר למכור מערכות יקרות יותר אבל חסכוניות יותר באנרגיה.
מבחינת מדיניות לחסכון באנרגיה, הרי שבראש ובראשונה יש להנהיג מונים חכמים. שנית,
יש להעלות את תעריף החשמל, כל שהנזק הסביבתי מהזיהום יגולם ואז גם יקטן השימוש המזהם. הסברה בבתי הספר ובקרב הציבור כולו, היא קריטית. משרדי הממשלה ומשרד התשתיות בפרט, אמורים לממן פיילוטים בנושא חסכון באנרגיה למשל כמה אנרגיה ניתן לחסוך באמצעות איטום חלונות מבחינת צריכת מיזוג אוויר, כמה ניתן לחסוך מאיטום גגות כשמדובר במיזוג סולארי, מידת היעילות של האנרגיה הפוטווולטאית ואילו מערכות מתאימות לאזורים כאלה או אחרים. הרשות הלאומית לחשמל מתמקדת יותר מדי במחירים לפי דרישות חברת החשמל, אך אינה בונה מדיניות שמעודדת חסכון על ידי איטום גגות וחלנונות, חלונות כפולים, הצללה, אוורור נכון ועוד.










פי.סי.חץ