הזדמנות למהפך

הזדמנות למהפך

משבר האקלים יוצר הזדמנויות ליצירת עסקים חדשים ומקומות עבודה במשק הישראלי

גלעד ארדן

מהלכים בינלאומיים המתרחשים לאחרונה ישנו את פני הכלכלה העולמית בשנים הקרובות, ההבנה הכלכלית סביבתית ההולכת וגוברת וההחמרה בסטנדרטים הסביבתיים, משבר האקלים ומחויבות העולם להפחתת פליטות גזי חממה על מנת להימנע מעלייה של יותר מ- 2 מעלות צלזיוס בממוצע.

אני רואה במהלכים אלו הזדמנות, הזדמנות לעשות את המהפך הנדרש במעבר לתעשייה נקייה, ירוקה ומקיימת של התעשייה בישראל. לא עוד שאיפה לעמידה בתקנים הישראלים המחייבים אלא להוביל בביצועים סביבתיים מול חברות וגורמים בינלאומיים. לקחת חלק פעיל בהזדמנויות העסקיות הרחבות שייווצרו כעת עם ההשקעות בנושא בכל העולם יחד עם אימוץ סטנדרטים מתקדמים והתייעלות השימוש במשאבים וחומרי גלם ושיפור באיכות הסביבה בישראל. רובכם יצואנים ומכירים וודאי את הדרישות הסביבתיות ההולכות ומחמירות ולכן אימוץ מראש יכול להבטיח את עמידת המוצרים והשירותים הישראלים גם בחו"ל.

חדשנות סביבתית יוצרת שווקים חדשים
 ניתוחים שנערכו באיחוד האירופאי ובמדינות ה-OECD מראים כי שוק התעשיות הסביבתיות הכולל בין היתר, בנייה ירוקה, ניהול פסולת, טיפול בשפכים, אנרגיה מתחדשת ואחרים מתרחב ובעל פוטנציאל ליצירת עסקים חדשים ומקומות עבודה. הממשל בארה"ב מעריך כי השקעה של 150 מליארדי דולרים על פני 10 שנים תייצר בארה"ב כ-5 מליון מקומות עבודה ירוקים. בעוד שבאיחוד האירופי, דוח של ארנסט ויאנג העריך את שוק התעשיות האקולוגיות בכ-1.4% מהמחזור של האיחוד האירופי ב-2006 ועמד על 270 מליארדי דולרים ו-2.3 מליון מועסקים. עלפי דוח זה אם נכלול את השווקים הנלווים ההיקפים המדוברים הרבה יותר גדולים.

גם נושא התחרותיות עומד לנגד עינינו, התחרותיות של תעשייה הישראלית מול השווקים בחו"ל, ואנו משתדלים לא לפגוע בתחרותיות. כמובן ששיקולי עמידה בדרישות הסביבתיות נלקחות בחשבון. התחרותיות של התעשייה הישראלית היא חלק מהסוגיות העומדות לנגד עיננו בעת בקשה לעמידה בסטנדרטים סביבתיים. יחד עם זאת הניסיון העולמי ממחיש כי חדשנות סביבתית בעלת ערך עסקי ואף מגבירה את התחרותיות של החברה.
בכוונתי לפעול לכך שישראל תיקח חלק פעיל בגיבוש האסטרטגיה לצמיחה ירוקה של הארגון ולהביא בכך תועלת לכלכלה והתעשייה הישראלית. יצירת שווקים חדשים, הגברת התחרותיות של התעשייה הישראלית בשווקי הייצוא, יצירת מקומות עבודה חדשים, הקטנת התלות של ישראל באנרגיה ממקורות פוסיליים ועוד.
 
חמישה יעדים מרכזיים                                                                                               
 עם כניסתי לתפקיד זיהיתי חמישה תחומים מרכזיים שעל המשרד להתמקד בהם במטרה להביא לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל יחד עם חיזוק הכלכלה והתעשייה:
1. הפיכת פוסלת ממטרד למשאב: חסכון במשאבים בתהליכי הייצור, צריכה והפחתת הפסולת המועברת להטמנה. הצבנו יעד לכך שבתוך חמש שנים נגיע ליעד מחזור של 50%, כיום 80% מהפסולת מועברת להטמנה. מנקודת מבט המשק הלאומי, הפחתת הטמנה חוסכת משאבי קרקע יקרים, כאשר מחיר הקרקע כיום לא משקף את נדירותה וערכה העתידי. כדי לקדם את הנושא, הושם דגש נרחב על חוק הפיקדון וחוק האריזות אותו אנו מקדמים בימים אלה כחלק מהמהלך של נטילת אחריות היצרנים לאריזות שהם מייצרים או משתמשים. כמו כן אנו פועלים להעלאת היטל ההטמנה על מנת לייצר תמריץ כלכלי אמיתי לרשויות המקומיות לפעול למיחזור והפחתת פסולת להטמנה. המשרד זיהה את החסמים שמונעים יצירת שווקים אלה ופועל למצוא פתרונות לעידוד הביקוש של מוצרים וחומרי אלה (כדוגמת מחזור צמיגים, פסולת בניין, נייר וכו').

2. התמודדות מדינת ישראל עם שינויי האקלים ותופעות גלובליות – לשינויי האקלים הצפויים בישראל, כפי שצפויים בעולם כולו, השלכות משמעותיות על כל תחומי החיים: על מצב משק המים, על הים והחופים, על בריאות הציבור, על החקלאות ועל משק האנרגיה. במשרד להגנת הסביבה מגבשים בימים אלה מסמכים בנושא הערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים גלובליים הכוללים השלכות שינוי האקלים על מדינת ישראל והמלצות לפעולה לאחר כינוס ועידת קופנהגן בשנת 2009. בתרחיש "עסקים כרגיל" צפויות פליטות גזי החממה בישראל להגיע לכ- 109 מיליון טון שווה ערך פחמן דו חמצני (CO2e) המהוות גידול של כ- 65% ביחס לשנת 2005. תרחיש זהה יוביל את מדינת ישראל להכפיל את פליטותיה בשנת 2030.
עיקר גידול הפליטות צפוי מגידול גבוה של האוכלוסייה (1.4% בשנה) וצמיחה גבוהה בתוצר לנפש (מעל 4% בשנה) ביחס למדינות מפותחות אחרות.       משרדי ביצע מספר עבודות כלכליות, בהן נמצא כי במדינת ישראל ניתן להגיע להפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה באמצעות: אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית (מוצרי צריכה, התייעלות בתעשייה וביצור החשמל), התייעלות אנרגטית במבנים ובתחבורה. כמו כן, נמצא כי העלות הצפויה במימוש כלל אמצעי ההפחתה הטכנולוגיים שווים לאפס וכי מרבית אמצעי ההפחתה בעיקר בתחום ההתייעלות האנרגטית הינם בעלי עלות שלילית למשק (דוגמאות: שימוש בנורות חסכוניות).
במקביל להיערכותה של מדינת ישראל, פועל המשרד להגנת הסביבה להקמת מנגנון וולונטרי לרישום ודיווח פליטות גזי חממה בישראל ולהכנת הדו"ח הלאומי השני על הערכות ישראל לשינוי אקלים (יוגש לאו"ם במהלך 2010).

3. הערכות ליישום חוק אוויר נקי – חוק אוויר נקי אושר בשנת 2008 וייכנס לתוקפו בינואר 2011. החוק מסדיר את הטיפול בגורמי זיהום האוויר במסגרת חוקית אחת, בניגוד למצב הקודם שבו הסמכויות והאחריות למניעת מפגעי זיהום האוויר היו מפוזרים בין גורמים שונים, אשר לא לכולם זהות אינטרסים. החוק הסמיך את המשרד להגנת הסביבה להיות הגורם המוביל הן מבחינת האחריות והן מבחינת הסמכויות במניעת מפגעי זיהום אוויר.
בתחום התעשייה, החוק מבוסס על ההסדרה הנהוגה באירופה, הקובעת חובת יישום הטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר BAT. על פי החוק, החל משנת 2011 יחויבו כ- 150 ממפעלי התעשייה המשמעותיים להצטייד בהיתר פליטה באופן הדרגתי (עד שנת 2015) על פי הסקטורים השונים, כאשר הסקטורים הראשונים הנדרשים להצטייד בהיתר הם תעשיית המתכת והתעשייה המינראלית.
המשרד שוקד בימים אלה על בניית התשתית ליישום החוק, כאשר ההתמקדות בשלב זה היא על בנית התשתית להגשת הבקשה להיתר פליטה וכן התשתית לערכי הסביבה השונים שהוגדרו בחוק ושאליהם צריכים המפעלים להתכוונן בבקשות להיתרי הפליטה.

4. הגברת האכיפה – 0 סובלנות כלפי מעוולים סביבתיים. אנחנו מודעים לצורך של התעשייה במדיניות ארוכת טווח ולכן פועלים להטמעת גישת הניהול הסביבתי האינטגרטיבי בתעשייה אשר תבטיח הנחיות לעמידה בסטנדרטים לטווח ארוך יותר אשר מאפשר היערכות והשקעה של התעשייה. יישום מדיניות אינטגרטיבית למניעת ובקרת פליטות.
רישוי סביבתי אינטגרטיבי הוא הכלי המרכזי המשמש לצורך הפחתת ההשלכות הסביבתיות של התעשייה על הסביבה ולקידום טכנולוגיות חדשות. רוב המדינות החברות בארגון ה-OECD הטמיעו מערכות רישוי סביבתיות אינטגרטיביות למפעלי תעשייה גדולים המתייחסות לכל מפעל בצורה פרטנית ומכילות הנחיות ודרישות למניעת ולצמצום מפגעים לכל המדיומים בסביבה. מערכות אלו משלבות את הציבור והתעשייה בתהליכי מתן ההיתרים על ידי מתן אפשרות להתייחסות לתנאים בהיתרים בטרם פרסומם.
בשלוש השנים האחרונות ביצע המשרד להגנת הסביבה מספר צעדים משמעותיים לקראת יישום והטמעת מנגנון ה-IPPC בהליך הרישוי בישראל. הצעדים הראשוניים התמקדו בעיקר באספקטים של מניעת מפגעי זיהום משפכי תעשייה ופליטות לאוויר במפעלי רמת חובב ומפרץ חיפה. בחינת העקרונות הבסיסיים של ה-IPPC מלמדת, כי אין די בכך וכי יש ליישם מנגנון רישוי המתייחס לכל האספקטים וההשלכות הסביבתיות באופן אינטגרטיבי בעת מתן רישיון עסק למפעלים. המשרד החל בהרחבת יישום עקרונות ה- IPPC בשלב הראשון לכלל מוקדי התעשייה המורכבים – רמת חובב, מפרץ חיפה ואשדוד ולכלל המדיות (אוויר, שפכים וקרקע). בשלב שני, החל משנת 2011 יתבצע יישום ה- IPPC בסקטורים השונים באופן הדרגתי במקביל ליישום חוק אוויר נקי. יחד עם זאת מדיניות האכיפה של המשרד היא להגביר את הפיקוח והאכיפה באמצעות תהליכים מנהליים ופליליים.
המשרד פעול לקדם שקיפות ודווח וולונטרי ומנדטורי בכל הקשור להיבטים הסביבתיים של חברות. קדמנו יחד עם הרשות לניירות ערך דרישה לדווח על החשיפה לסיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. דבר זה יעוגן בתקנות ניירות ערך ויאפשר דווח במתכונת אחידה, וגם כמדד השוואתי בין חברות. בהמשך אנו פועלים להרחבת הדיווח על סיכונים סביבתיים גם אצל הרגולטורים הפיננסיים האחרים על מנת להעמיד את כל המידע הרלוונטי למשקיעים ולמנוע חשיפת מיותרת לסיכונים שמקורם בניהול סביבתי לא תקין של חברה.
חקיקת חוק המזהם משלם בשנת 2008 הרחיבה את השימוש באכיפה כלכלית. לפי עקרון המזהם משלם גופים המבצעים נזק סביבתיים יצטרכו לשאת באחריות הכלכלית הנלווית לכך. באמצעות רגולציה סביבתית מחמירה ואכיפה סביבתית מתהדקת, הפגיעה בסביבה נהפכת לסיכון פיננסי מוחשי לחברות שמזהמות ולגופים המממנים אותן.

5. חינוך לקיימות – קידום צריכה ידידותית לסביבה. פעילות נרחבת במסגרות החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי תביא להעלאת מודעות של הצרכנים לגבי ההשלכות הסביבתיות ולאימוץ אורח חיים מקיים יותר. כמו כן על מנת לסייע לצרכנים אנו נקדם שימוש בכלי מידע שונים אשר יאפשרו צריכה נבונה.                 צריכה – תיוג מקובל בעולם, מדריכים, ISO פועלת ליישור קו ברבים מהתחומים ואנו נאמץ בארץ את הסטנדרטים הבינלאומיים. כך שהתעשייה הישראלית תוכל להשתמש בתיוג זה גם בחו"ל.

אני קורא למובילי השינוי מביניכם, אשר להם את היכולת לעצב את דפוסי הצריכה והייצור במשק הישראלי, לקחת חלק פעיל במעבר לתעשייה ירוקה, לאמץ את גישת שרשת האספקה ולדרוש מהספקים לאורך כל שרשרת האספקה עמידה בביצועים סביבתיים גבוהים ובכך לחזק את השוק המקומי והגברת התחרותיות בשווקים העולם של התעשייה הישראלית.
*תקציר מתוך נאום השר להגנת הסביבה בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים שנערך לאחרונה.










פי.סי.חץ