עצמאי בשטח

עצמאי בשטח

מה עדיף להיות, חברה בערבון מוגבל או עצמאי?

יוסי נתנזון

מאחר והמאמר להלן נכתב לטובת האזרח מן היישוב שאיננו מומחה למיסים, הוקרב במספר מקרים הדיוק הדקדקני לטובת הסבר בהיר של המצב. כמובן שעל כל אדם לקבל ייעוץ מקצועי בהתאם לנתוניו הפרטניים.
כאשר מקימים עסק, ו/או מגיעים לנקודה בה אנו שוקלים שנית אסטרטגיה אירגונית, אחת השאלות היא באם לארגן את עיסקנו כעסק עצמאי או כחברה בע"מ.

בשורות הבאות ננסה לתאר מהי חברה, מה היתרונות והחסרונות של התאגדות כחברה בע"מ מול עבודה כעצמאי ושיקולים נוספים כדי שהיזם או בעל העסק יוכלו לקבוע מה עדיף להם. לטובת הדיון, ההתייחסות תהיה לחברה שיש לה בעל מניות אחד (כך שהשיקולים של חלוקת אחריות וסמכויות לא תסבך את הדיון).

 מהי חברה בע"מ:
ההגדרה הבאה לקוחה (בשינויים קלים) מתוך ויקיפדיה- האינציקלופדיה החופשית באינטרנט:
"חברה היא ארגון המהווה ישות משפטית שמאגדת אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח. חברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית, והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית משותפת לאנשים אחדים".
הרעיון המשפטי מאחורי החברה הינו שהחברה הנה גוף משפטי נפרד ושונה ממייסדיו, אשר תחתיו מתרכזת כל הפעילות העסקית. המייסדים מהווים בדרך כלל, בעלי החברה באמצעות החזקת מניות, ונקראים בעלי מניות. המנייה הנה למעשה אגד של זכויות וחובות אשר המחזיק בה חב כלפי החברה והחברה חבה כלפיו. לדוגמה הזכות להשתתף ברווחי החברה. בכך ישנה הפרדה כמעט מלאה בין היישות המשפטית של החברה לבעלי המניות. אם לדוגמה יש לגורם מסוים טענה או תביעה כלפי החברה, הוא אינו יכול לתבוע את בעלי המניות. הכתובת שלו לכל בעיה הינה החברה עצמה.
רוב החברות מאוגדות כך שבעליהן נהנים מאחריות מוגבלת. דבר זה מצוין בשם החברה. בישראל הסיומת היא "בע"מ" (בערבון מוגבל). בארצות הברית נהוגה בין היתר הסיומת ".Inc" (שמשמעה Incorporated), בגרמניה "GmbH" ועוד.
לרעיון של החבות המוגבלת של בעל המניות להתחייבויות החברה יש שתי הסתייגויות מרכזיות:
• לא פעם, במיוחד כאשר המדובר בחברה פרטית צעירה, יידרשו בעלי המניות לחתום על ערבות אישית לכל חובות החברה כלפי גורם מסויים. כך, למשל, בעת פתיחת חשבון בנק של חברה בע"מ, יידרשו בעלי המניות לחתום ערבות אישית כלפי הבנק.
• לפעמים, במקרים מיוחדים של חוסר הגינות בולט או הונאה מאשר בית המשפט הרמת מסך המאפשרת תביעה ישירה של בעלי המניות בחברה או של מנהליה.
לסיכום, החברה היא אדם שונה ממני. ואם היא קורסת או מסתבכת (ואני נהגתי באופן סביר) לא יוכלו לעקל לי את הדירה או החסכונות לעת זיקנה.

שיקולים כלליים:

אם כסף לא מהווה בעיה, חברה בע"מ זה רק יתרונות:
היתרון של אחריות מוגבלת מאוד חשוב מאחר והסיכון האישי שהמייסד לוקח מוגבל. עסקים חדשים נכשלים לפעמים ומותירים אחריהם שובל של נפגעים: ספקים, לקוחות, עובדים וכד'. כמעט תמיד גם המייסד מפסיד סכומים ניכרים, ואם אפשר לצמצם את רמת הסיכון, שהמייסד לא יגיע למצב שהוא מאבד את כל רכושו עלי אדמות זה ערך מאוד גדול.
תועלת נוספת, היא התדמית השיווקית. חברה בע"מ נתפסת כגוף יותר רציני ומכובד מעוסק מורשה (למרות שאין קשר- הדימוי הציבורי יש לו חיים משלו) ולכן לפעמים יהיו לכך יתרונות בהצעות מחיר, התמודדות במכרזים וכד'.
הבעיה בחברה בע"מ היא העלויות. על פי הערכה מקובלת, עלות התפעול של חברה בע"מ נאמדת בכ- 15,000-30,000 שקל יותר מאשר עסק עצמאי מקביל. הדבר נובע מדרישות יותר גבוהות של ניהול חשבונות, מהצורך בביקורת על ידי רואה חשבון, אגרות, הוצאות משפטיות וכד'.
לפיכך, השאלה הראשונה היא אם היתרון של האחריות המוגבלת והתדמית שווים לנו 15,000 שקל בשנה או 1,250 שקל לחודש (לפחות). לפעמים התשובה תהיה "כן", אבל עסק חדש בתחילת דרכו כדאי שיהסס קמעה.

 שיקולי מיסוי:
הדיון להלן מבוסס על טבלאות המסים לשנת 2006. על פי טבלאות אלו, שיעור מס הכנסה בחברה בע"מ הנו 31% ואילו אצל עצמאי, המס על הרווח מדורג ונע בין אפס ל 49%.
בעבר היה מקובל שאם הרווח בחברה (ברוטו) הוא מעל 20,000-25,000 שקל לחודש לכל אחד מהשותפים, יש ייתרון מיסויי בהקמת חברה בע"מ. לדעתנו, כלל אצבע זה יש בו הגיון מסויים, אולם התמונה יותר מורכבת מזה.
השאלה הראשונה היא כמה מתוך הרווח אנו רוצים למשוך מהחברה לעצמנו למטרות מחיה/ חסכונות אישיים וכד'? ברור שדבר ראשון עלינו למשוך לעצמנו מהחברה משכורת (לא משנה באיזה כינוי) כדי לחיות. יעקב מהמכולת רוצה את שלו. הבהרה: אנו מדברים על הסכומים הפנויים- כלומר לא על הרווח החשבונאי, אלא על התזרים (בעיקר אחרי ההשקעות השוטפות בחידוש ציוד בעסק וכד').
בגין הסכומים שאנו מושכים לעצמנו, אין שום ייתרון בלהיות חברה בע"מ (ואפילו יש חסרונות מסויימים). על הסכומים האילו ישולם אותו המס לפי המדרגות האישיות שלי וכאן לחברה אין ערך. לפיכך, כל עוד אנו מושכים את כל או רוב הרווח מהחברה לעצמנו, אין ייתרון בחברה אלא רק עלויות.
כמובן שבמשיכה השוטפת יש לכלול גם את הסכומים שעלינו לשים בצד ליום סגריר- פנסיה וכד'. זה חלק מהוצאות המחיה שלנו ואסור להתעלם או להזניח אותם. גם אסור לסמוך על העסק מאחר וגם הוא עלול לא להיות כאן ביום פקודה.
מה קורה כאשר החברה הגיעה לרמות רווחיות אשר מאפשרות לנו להתחיל ולחסוך או להשקיע את הרווח? תזכורת- רווח או תזרים שניתן לשימוש, מעבר לצריכה השוטפת.
עקרונית, מתוך 100 שקל (לפני מס) פנויים להשקעה או חסכון, בחברה נוכל להשקיע 69 שקלים אחרי המס. באופן פרטי, נוכל להשקיע רק 51 שקלים. זה הבדל משמעותי לטובת החברה בע"מ.
אבל- לדעתי (האישית, יש רואי חשבון החולקים עלי) כדאי להמתין עוד קצת לפני שנתחיל לבצע השקעות נוספות בחברה. ישנם דברים אשר כדאי להשקיע בהם קודם. למשל: דירת מגורים כהשקעה. על שכר דירה יש פטור ממס, במכירת דירת מגורים יש (בדרך כלל) פטור ממס שבח, בדירה נוספת אפשר לתת לילד לגור כשהוא מתחתן וכד'. רק אחרי זה יגיע הזמן לקנות נכס עסקי (חנות להשכרה?) במסגרת חברה בע"מ.

 לסיכום:
לדעתנו, אם אין הצדקה ממש חזקה, כדאי להקים חברה רק אחרי שהעסק ירוויח כל- כך הרבה שנקנה מהרווח דירה או שתיים להשקעה. לא לפני זה.
הכותב הוא השותף מנהל במשרד משה נתנזון ושות'. אשמח לקבל הערות והארות על המאמר או בכל נושא אחר לכתובת: articles@natanson.co.il
 










פי.סי.חץ