הענק המתעורר

הענק המתעורר

משתתפי כנס אילת-איילות הציגו ונחשפו לטכנולוגיות והפיתוחים החדשים באנרגיה מתחדשת

מהנדס תמיר גלוסקה

כנס אילת-איילות לאנרגיה מתחדשת, אשר נערך השנה בפעם הרביעית, הפך לאירוע המרכזי בארץ בתחום הקלינטק. עשרות חברות ישראליות ובינלאומיות, משלחות רשמיות מבריטניה ומקנדה, משקיעים, אנשי ממשל, אקדמיה ואורחים בכירים מסין, ארה"ב ועוד, התאספו בחודש שעבר באילת כדי לשמוע ולהציג את הפיתוחים החדשים בתחום ובעיקר כדי לעשות נטוורקינג.
 
הכנס נפתח בנאומו של שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, אשר סקר את ההתפתחויות האחרונות ואת תוכניות הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות, ההתייעלות האנרגטית ורשת החשמל החכמה. ראשית כל, התייחס לנדאו להחלטת רשות החשמל מחודש פברואר האחרון על הקפאת המכסה למתקנים סולאריים גדולים, החלטה אשר עוררה ביקורת רבה בתעשייה ויצרה אי וודאות גדולה בשוק הסולארי.       
               
לנדאו הכריז כי משרדו לא יחסוך מאמצים במאבק להסרה מוחלטת של חסם זה, וכך גם לגבי שאר החסמים הבירוקראטיים העומדים בפני הפרויקטים הסולאריים. בנוסף, ציין כי משרד התשתיות יפעל ליישום הסדרה תעריפית לפרויקטי אנרגיה מתחדשת ללא הגבלת מכסה, כאשר התעריף שיקבלו יצרני החשמל ירד בכל שנה. כך, ניתן יהיה לעודד ייצור אנרגיה נקייה לאורך שנים, ועם זאת למזער את העלויות המוטלות על צרכני החשמל בשל כך. מאותה סיבה, הסביר לנדאו, תינתן מעתה עדיפות ברורה להקמת טורבינות רוח – אשר צורכות שטח קרקע קטן בהרבה (לעומת מתקנים סולאריים בהספק דומה) ועלות ייצור החשמל בהן נמוכה משמעותית.

היפיפייה המתעוררת    לצד העיסוק הרב באנרגיה סולארית, נראה כי תחום ההתייעלות האנרגטית זוכה לעניין הולך וגדל בכנס. "הענק התעורר, ובגדול. זה כבר לא הענק הנרדם, זו כבר היפיפייה הנרדמת והיא מתעוררת – בגדול", דבריו של השר לנדאו בהתייחסו לפוטנציאל בתחום. התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית אשר פרסם משרד התשתיות הציבה יעד שאפתני - חסכון של 3,400 מגה-ואט (כ-20% מהביקוש הצפוי לחשמל) עד שנת 2020. בנובמבר 2010 אישרה הממשלה הקצאה של 2.2 מיליארד ש"ח לטובת תוכנית ההתייעלות, וכבר בשנה הקרובה צפויות להתחיל חלק מהפעולות המתוכננות, ביניהן מעבר לנורות חסכוניות בכל חלקי המשק והחלפת מקררים ומזגנים לא יעילים בקרב אוכלוסיות חלשות. יתרה מזאת, יוכלו מפעלי תעשייה ומבנים מסחריים ליהנות ממימון ממשלתי (חלקי) לפרויקטי התייעלות, בהתאם לעלות הפרויקט ולכמות פליטות הפחמן שיחסכו.

בנוסף, ציין שר התשתיות כי בשנים הקרובות תופנה השקעה רבה למעבר לרשת חשמל חכמה, אשר תאפשר בפני עצמה חסכון ניכר באנרגיה, לצד זמינות ואמינות גבוהות יותר באספקת החשמל. בקרוב יחל פיילוט רשת חכמה בבנימינה, במסגרתו יחוברו 2,500 בתי אב למונים דיגיטאליים, אשר יאפשרו למשתמשים להסיט את צריכת החשמל לזמנים בהם התעריף זול יותר ואף לסייע לחברת החשמל ע"י הפחתת הצריכה בשעות הקריטיות (שעות העומס המקסימאלי בשיא הקיץ והחורף), בתמורה להנחות ותמריצים.

התייעלות אנרגטית בבנייני העתיד                                                                                        
בשנים האחרונות מורגשת עליה ברורה בתופעות אקלים קיצוניות ברחבי העולם – סופות ורוחות חזקות, טמפרטורות קיצוניות, שינויים בתדירות ובעוצמת המשקעים, בצורות ועוד, מגמה אשר מרבית המדענים מסכימים כי תימשך. איך עלינו לתכנן את מבני העתיד כך שיהיו נוחים למחיה בתנאי האקלים הצפויים, גם בעוד 20 שנה ויותר? 

איך נוכל להבטיח יעילות אנרגטית מיטבית במבנים בטווח הארוך? במושב המרכזי בנושא התייעלות אנרגטית בכנס, סיפרה ד"ר פיונואלה קוסטלו מה-Technology Strategy Board הבריטי (גוף ממשלתי האמון על קידום חדשנות טכנולוגית) אודות התוכנית הבריטית להתמודדות עם שאלות אלו. הממשלה הבריטית אספה קבוצה נבחרת של אדריכלים ומומחים והטילה עליהם לבחון את סוגיית המבנים במגוון תחומים: בידוד תרמי - בפרט בתנאי רוח וטמפרטורה קיצוניים, חימום סולארי של מים ומרחבי מגורים, הטמעת מערכות ניהול אנרגיה ומונים חכמים, תכנון הגגות כך שיתאימו להצבת פנלים סולאריים ועוד. הממשלה הבריטית תשקיע בפרויקטי התייעלות ב-100 מבנים ברחבי המדינה, במטרה להפחית 80% מצריכת האנרגיה של מבנים אלו, אשר יהוו דוגמה למתכנני בנייני העתיד. 

גם בארץ החלו לא מעט צרכנים ליישם, או לפחות להביע עניין של ממש בהתייעלות אנרגטית, כפי שתיאר מנהל אגף השיווק בחברת החשמל, ישראל מובשוביץ. תוכנית "שימוש מושכל בחשמל" אשר מובילה חברת החשמל מול צרכניה הגדולים זוכה לאחרונה להיענות רחבה, כאשר רבים מהלקוחות אף פונים ביוזמתם לחברת החשמל על מנת לקבל הדרכה לשימוש חסכוני. לדבריו של מובשוביץ, צרכנים הבוחרים להתייעל בצריכת האנרגיה נהנים לא רק מחסכון כספי ומערך התרומה לסביבה, אלא גם מערך ציוני – בכך שהם מסייעים למדינה להימנע מהקמת מתקני ייצור מזהמים ויקרים, ומהגדלת התלות ביבוא דלקים. מובשוביץ הוסיף וסיפר כי חברת החשמל השלימה התקנת מונים חכמים ל-6000 צרכני החשמל הגדולים במשק, ואת העברתם של 50,000 לקוחות לתעו"ז (הלקוח משלם תעריך משתנה עבור החשמל, בהתאם לעלות הייצור שלו באותה שעה). החברה ממשיכה במרץ בתהליך הדיגיטליזציה של הרשת, בסופו יועברו כלל צרכני החשמל ל"צריכה חכמה" בתעריף משתנה.

האם ממשלת ישראל היא שתוביל את הדרך בהתייעלות אנרגטית? נעה יחזקאל ממשרד האוצר הציגה בכנס את הלקחים מן המכרז הראשון, אשר לא צלח, להתייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה. בין היתר, התברר כי תקופת ההתקשרות מול ספק שירותי האנרגיה אשר נקבעה במכרז הייתה קצרה מדי (ולכן לא כדאית עבור החברות) וכי לא נאספו נתונים מספיקים אודות מבני היעד. בחודשים הקרובים תפורסם גרסה משופרת של המכרז, במטרה לקבל מגוון הצעות מספקי שירותי אנרגיה ולהוציא לפועל פרויקט התייעלות מקיף בכל משרדי הממשלה.

גוש קרח במשקל 33,000 טון                                                                                             
אחת הדמויות הפחות שגרתיות בנוף הכנס האילתי הייתה ויל ויין, ראש העיר לשעבר של אוסטין, טקסס. ויין הציג את השינוי המרשים שעברה אוסטין בעשור האחרון – מעיר בצפיפות נמוכה וצריכת אנרגיה גבוהה לנפש, לאחת הערים המובילות בארה"ב ביעילות אנרגטית וביעילות בשימוש במים. התהליך כלל העברה של כל מתקני העירייה לצריכת אנרגיה נקייה (באוסטין, כמו במקומות נוספים באירופה וארה"ב, ניתן לחתום על הסכם מול ספק החשמל לפיו הצרכן משלם תעריף מעט גבוה יותר בתנאי שכל האנרגיה שתסופק לו היא ממקורות מתחדשים), תמרוץ מאסיבי להתייעלות אנרגטית בבתים פרטיים, בניה לגובה לטובת מגורים במרכז העיר (על מנת לעודד צפיפות אוכלוסיה גבוהה יותר וכך הפחתת הצורך בנסיעה ברכב) ושיפור התחבורה הציבורית.     
                                             
עם כל זאת, סיפור ההצלחה הגדול של התוכנית הוא מערכת הקירור ואחסון האנרגיה שהוקמה בעיר. בטקסס, בעקבות ייצור אנרגיה רבה מטורבינות רוח בשעות הלילה ועודפי ייצור מתחנות הכוח הקונבנציונאליות, נוצר מצב כי במהלך הלילה מיוצרת אנרגיה חשמלית רבה שאין לה דורש. מאידך, באוסטין כ-40% מצריכת האנרגיה משמשת למיזוג אוויר (בדומה לארץ). כמענה למצב זה, הוקמה מערכת אשר משתמשת בחשמל המיוצר בלילה להקפאת כמות גדולה של מים (עד 33,000 טון) במתקן מרכזי, ומערכת צינורות אשר מעבירה מים בטמפרטורה נמוכה (כ-5°C) לבניינים ברחבי העיר, המשתמשים במים למיזוג האוויר. העירייה אף מתמרצת שימוש במערכת כך שככל שהצרכן מחזיר את המים בטמפ' גבוהה יותר – כך התעריף שישלם נמוך יותר. המערכת הוכיחה עצמה כאמינה במיוחד, כדאית כלכלית (חסכון בעלות החשמל הכוללת, בעלויות אחזקת מערכות המיזוג בבניינים ובתפוסת המקום שלהן) ובעלת תרומה משמעותית להפחתת פליטות.

לחצות את עמק המוות                                                                                                           
האתגר המרכזי העומד בפני רבות מחברות הסטארט אפ בתחום הקלינטק, הוא חציית "עמק המוות" שבין אב טיפוס מוצלח לבין הקמת פרויקט ראשון בקנה מידה מסחרי, אשר דורש לעיתים קרובות השקעה של עשרות מיליוני דולרים ויותר. מחד, חברות גדולות, לקוחות ובוודאי בנקים אינם מוכנים להשקיע בחברות ללא פרויקט פעיל בקנה מידה גדול, ומאידך לא ניתן להקים פרויקט כזה ללא השקעה משמעותית. בפאנל שהוקדש לשאלה "מהו המודל הטוב ביותר למימון חדשנות?" בהשתתפות מספר משקיעים מנוסים מרחבי העולם, התפתח דיון מעניין אודות אתגר זה. נראה כי מרבית המשקיעים מסכימים כי דווקא הממשלות (ולא השוק הפרטי) – הן שתפקידן לגשר על הפער המימוני, אולם המודל הפיננסי בו ייעשה הדבר שנוי במחלוקת גדולה.

אקשן מחוץ לאולמות ההרצאות
ניכר היה כי מרבית ההרצאות והפאנלים בכנס אילת-אילות התמקדו, בכוונה תחילה או שלא, בנושאי רגולציה ותמריצים, ובמאבקים (המוכרים היטב לעוסקים בתחום) בין משרדי הממשלה והרשויות סביב מדיניות האנרגיה. מנגד, נדמה כי העיסוק בטכנולוגיה ובחדשנות תפס מקום משני השנה, לאכזבתם של חלק לא קטן מהמשתתפים.
באופן בולט, ויותר מאשר בשנים קודמות, עיקר הפעילות בכנס התרחשה דווקא מחוץ לאולמות ההרצאות. בעוד שאלו נותרו ריקים למחצה במקרה הטוב, חדרי הישיבות והלובי של המלונות האילתיים התמלאו במשך כל שעות היום בעשרות פגישות בין נציגי החברות הישראליות, המשקיעים והאורחים מחו"ל – אשר מצידם נראו להוטים למדי להכיר את אנשי התעשייה הישראלית.  
                                                                                               

הכותב הנו יזם בתחום האנרגיה. מידע נוסף ב-tgluska@gmail.com










פי.סי.חץ