כיצד גורמת המדינה לקריסת משק החשמל?

כיצד גורמת המדינה לקריסת משק החשמל?

המרת האנרגיה מסולר לחשמל והעברתו לבתי התושבים כדי לייצר חום מחדש הוא תהליך בזבזני מאוד

עופר קרן
כל ילד בישראל יודע כיצד להכניס פיל למקרר בשלושה שלבים:
שלב I - פותחים את הדלת
שלב II – מכניסים את הפיל
שלב III – סוגרים את הדלת
קריסה ודאית
במהלך החורף, נבין כולנו אזרחי מדינת ישראל, כיצד המדינה גורמת לקריסה של משק החשמל בשלושה שלבים:
שלב I – העלאת מס בלו על הסולר לחימום דירות ל- 2.30 ש"ח.
שלב II – קבלת הכסף ממסים ישירות לקופת המדינה כולל מס ערך מוסף על הבלו.
שלב III – קריסת מערכת החשמל הארצית ביום הקר ביותר עקב מעבר טבעי של הציבור לשימוש באנרגיה זולה יותר – חימום חשמלי!
הכנסות המדינה בשנת 2005 מבלו על הדלק היו 8.7 מיליארד ש"ח.
כאשר אנחנו האזרחים מחממים בסולר, בהסקה מרכזית דירה של מאה מטר בירושלים,
נשלם השנה מעל 12,000 ש"ח עבור רכישת הסולר. מתוך סכום זה נשלם בגין הבלו 4,000 ש"ח ועליהם יתווסף מע"מ כחוק של יותר משש מאות ש"ח.
על-פי ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית: "הבְלוֹ הוא מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים מייצור מקומי (להבדיל ממכס המוטל על מוצרי יבוא). הבלו תורם להכנסות המדינה, אך מטרתו העיקרית היא צמצום הצריכה של המוצרים שעליהם הוא מוטל. בהתאם לכך מוטל הבלו על מוצרי טבק, אלכוהול לשתייה ודלק. הבלו נגבה מהיצרן, והוא נכלל במחיר הטובין שהוא גובה מהספקים. מקור המילה הוא בפרסית, והיא מופיעה בספר עזרא (ד, י"ג)".
 
אין מספיק חשמל לחימום
כאמור המטרה המוצהרת של המדינה היא להקטין את צריכת הסולר. כל צרכן נבון מבין שיש רק שתי אפשרויות, האחת להמשיך לממן את קופת המדינה והשניה לעבור לשימוש בחשמל לחימום הבית.
הצרכן היעיל יותר ישתדל לרכוש מזגן או משאבת חום הפועלים על חשמל בנצילות גבוה וישתדל לבודד את הבית בצורה מיטבית. הצרכן היעיל ישתדל להימנע מבזבוז מיותר של אנרגיה וכסף.
עברנו את שני השלבים הראשונים בשלום והגענו לשלב השלישי.
ביום הקר ביותר לחברת החשמל אין מספיק חשמל כדי לחמם את כל בתי התושבים. למען האמת, כל חורף מפעילה חברת החשמל טורבינות גז המוסקות בסולר כדי לספק את הביקוש. טורבינות הגז עוד לא חוברו לגז הטבעי ולכן צורכות סולר, כדי לספק את האנרגיה הדרושה לחימום הבתים.
המרת האנרגיה מסולר לחשמל העברתו לבתי התושבים כדי לייצר חום מחדש הוא תהליך בזבזני מאוד. נצילות התהליך בעיתית. זה לא ממש משנה העיקר שקופת המדינה תישאר מלאה. כאשר חברת החשמל נכנסת למצוקה היא מבקשת עזרה משני גופים משרד התשתיות הלאומיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל.
הפתרון המוזר ביותר לבעיית הבלו התקבל על ידי שלושת הגופים הללו. במקום להוריד את מס הבלו. המציאו את הסדר ה"גנראטורים הפרטיים". המדינה מבקשת מבעלי גנראטורים פרטיים לשרוף סולר על מנת לסייע זמנית לחברת החשמל לייצר חשמל המיועד לחימום בתים. חברת החשמל מפצה בכסף רב את בעלי הגנראטורים כדי לממן שוב את שרפת הסולר ושוב כדי לחמם בתים.
חלם זה כאן
חברת חשמל משלמת נכון להיום יותר מ30% מהתשלומים עבור רכישת אנרגיה גולמית [פחם גז מזוט וסולר] עבור רכישת הסולר לטורבינות הגז.
ואנחנו בתור ילדים עוד צחקנו על חכמי חלם. חכמי חלם באמת היו נופלים לבורות ונפצעים אך מעולם הם לא חפרו לעצמם את הבורות בדרך.
למתבונן מהצד ברור לחלוטין שיהיו במהלך החורף הפסקות חשמל. הפסקות הנובעות מעומס מיותר על המערכת. עד סוף החורף יוחלט בדחיפות על הקמת תחנת כוח מזהמת נוספת שתמומן כמובן ממסי הבלו של הציבור. הרי אין מספיק חשמל במדינה כדי לממן את ההחלטות הבעייתיות של מקבלי ההחלטות.


לסיכום – במהלך החורף נבין כולנו כיצד מממנים תחנת כוח חדשה בשלושה שלבים מיותרים לגמרי.
נשארנו עם שאלה אחת באוויר - כיצד העולם הנאור מדרג אותנו מבחינה אנרגטית? 
כאשר, במהלך החורף יהיה צורך להפעיל תנור חימום חשמלי, לחימום בית מגורים בירושלים, יחסר חשמל והפתרון יהיה ייצור חשמל בעזרת גנראטור חירום, בנצילות בעייתית, ששורף סולר במפעל בעל עדיפות לאומית. המדינה דרך המתווך [ חברת החשמל] תשלם לבעל המפעל פיצוי של חמישה שקלים לכל שעה בה נפעיל את התנור החימום. הדרוג האנרגטי של התנור לא יהיה תלוי יותר בנצילות החשמלית שלו אלא בעלות הכוללת למשק המדינה, גם מבחינה אנרגטית וגם מבחינה הנזק לסביבה. אנחנו מסוגלים לסבול מהפסקות חשמל בחודשי החורף כתוצאה מעומס יתר, אך יהיה לנו קשה מאוד להסביר, מדוע מדינה שמעוניינת לחסוך אנרגיה, להשתמש במערכות סולאריות, להתגאות בפרויקטים לאומיים באנרגיה מתחדשת ולהתייעל בצריכת הדלקים, עושה הכול במטרה אחת – להצדיק ולשמר החלטות מוזרות שאינן מובילות אותנו לכיוון הנכון.
*הכותב הוא מנהל הפיתוח של חברת נידן המפתחת כלים לניהול עומס אחראי מצד הצרכן. לקבלת מידע נוסף: ofer@nidan.co.il
 










פי.סי.חץ