קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
לחץ אוויר

לחץ אוויר

הכנס השני לניטור גזים של קונטאל התמקד בתקנים ומכשור לניטור רציף בארובות ובתהליכי ייצור

אבי אובליגנהרץ

 

אחרי שנים רבות של התעלמות והזנחה, מדינת ישראל מיישרת סוף-סוף קו עם מה שקורה בעולם המערבי בנושא איכות האוויר. הפעילות הנמרצת של הירוקים היוותה את הזרז להולדתו של חוק אוויר נקי, המסדיר במסגרת חוקית אחת את הטיפול בגורמי זיהום האוויר השונים. 
כתוצאה מהחוק שנכנס לתוקף בראשית 2011, נדרשים מפעלי התעשייה המקומיים לשנות כליל את מדיניות ונוהלי ניטור האוויר שלהם. מורכבות יישום החוק ונהליו מתבטאת בנושאים רבים הדורשים מהמפעל תשומת לב מיוחדת, ביניהם: מיקומו של המכשור האנליטי, התאמתו ליישום, אופן ומיקום התקנתו, אישורי אחזקתו, כיולו הראשוני על ידי מעבדה מוסמכת, איסוף נתוני המדידות ועוד.

למען הדורות הבאים

קבוצת קונטאל, המתמחה באוטומציה התעשייתית, בקרת מיזוג אוויר, בקרת מתקני קירור, מערכות בקרת מבנים ובקרת תהליכים, ערכה לאחרונה בחיפה ובבאר שבע, בהשתתפות 200 אנשי מקצוע, את הכנס השני לניטור גזים שהתמקד בתקנים ומכשור לניטור רציף בארובות ובתהליכי ייצור התואמים את המציאות החדשה שיצר החוק החשוב ונוהל הניטור רציף בארובה שפורסם בנובמבר 2011.
את יום העיון פתח שמעון גרשון, מנכ"ל משותף קונטאל, שציין כי החזון של הקבוצה המונה כ-200 איש, הוא להיות מובילה בתחום איכות הסביבה ולהגדיר את נושא הקיימות בתעשייה למען הדורות הבאים. גרשון הוסיף ש"הכנס נועד בין השאר לגרום להידברות בין אנשי הענף ולגרום לתעשייה ולרשויות לדבר בשפה משותפת. אנחנו מציגים גם את הטכנולוגיות שמאפשרות לשמור על החוק וגם את החוק עצמו".

החקיקה המשמעותית ביותר לעניין פליטות מתעשייה 

מדינות האיחוד האירופי מובילות כיום את המגמה הגלובלית של הגנה על איכות הסביבה וניטור גזים בפרט. בנובמבר 2010 אושרה באיחוד האירופי ה- Industrial Emission Directive (IED). מדובר בחקיקה המשמעותית ביותר לעניין פליטות מתעשייה אשר חוקקה באירופה בשנים האחרונות. הדירקטיבה מאגדת הוראות של שבע דירקטיבות קיימות ומטרתה התייחסות מקיפה למפגעים סביבתיים. הרגולציה והדירקטיבות על פיהן פועלות החברות באיחוד מבוססים, לדברי ד"רBERTHOLD ANDRES  מחברת הייעוץ האירופית EURO ANALYTICS שעובדת עם גופי ההסמכה מובילים בעולם ביניהם TUV ו- MCERTS, על פרוטוקול קיוטו ואמנות בינלאומיות נוספות. הרגולציה האירופית מתייחסת בנפרד לכל תעשייה: נפט, כימיקלים, רכב וכדומה ובנוסף, לכל מדינה יש חקיקה משלה והיא קובעת לעצמה את יעדי הניטור בהתאם ליכולות, למדיניות ולצרכים שלה.
דירקטיבת ה- IED מתמקדת במניעת זיהום כתוצאה מפליטות לאוויר, הזרמת שפכים והשלכת פסולת ובקרה עליהם. הדירקטיבה עוסקת במתן היתרים למתקנים שבמהלך פעולתם פולטים חומרים לאוויר בהיבטים הבאים: גזי חממה; התייחסות ל- BAT) Best Available Technology) וחילופי מידע; ערכי פליטה; טיפול בשפכים; טיפול בפסולות; ניטור ובקרות מקומיות; ביקורות ומבדקים; התייחסות לתעשיות מיוחדות ותקלות במהלך פעולת המתקנים. המפעלים ברחבי האיחוד האירופי נדרשים להשלים את יישום ההוראות הכלולות בדירקטיבה עד סוף שנת 2016.
התקנות האירופיות החדשות בנושא תקני פליטות מארובות ממתקני הפקת חשמל גדולים  וממתקני שריפת פסולת, כמו גם הדרישות המחמירות בנושא הפחתת הפליטות, דורשות מהמפעלים, בין היתר, התקנת מכשור ניטור רציף איכותי ואמין שיכול לבצע מדידות רבות בו זמנית, תחומי מדידה נמוכים ביותר וזמן עבודה של 95%-97%. כאשר המכשור אינו תקין, יש להפסיק את פעולת המפעל או לחילופין להזמין מדידות תכופות מעבדתיות עד להשמשת הציוד הרציף. אלה דרישות יקרות בשל המרכיבים הרבים שאותם צריך לנטר.

נוהל ניטור רציף לציוד המותקן בארובות 

בחודש נובמבר 2011 הוציא אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה נוהל ניטור רציף לציוד המותקן בארובות. נוהל זה מתבסס על המדיניות הנהוגה מזה זמן רב במדינות אירופה לרבות תקן EN 14181. התקן מכיל שלושה שלבים עיקריים הנקראים QAL ) Quality Assurance Level):
- QAL 1 יצרן הציוד מקבל אישור לאספקת הציוד על-ידי מעבדה מוסמכת, כאשר המובילות הן: TUV הגרמנית ו- MCERTS האנגלית. שלב זה קודם להתקנה ורק לאחר אישור המעבדה מותר ליצרן הציוד לספקו עבור מדידות. מדובר בבדיקה מעמיקה ובה נבדקות שתי מערכות במשך כחצי שנה בארובות. לאחר מכן מוציאה המעבדה דו"ח מקיף שבו ניתנים פרמטרים רבים, כגון: תחומי מדידה מינימאליים ומקסימאליים, השפעת גזים על הגז הנמדד, זמן מותר בין כיולים ועוד.
QAL 2 -  מבדקי אמינות של הציוד וביצועיו בעזרת בדיקות REFERENCE מקבילות. את הבדיקות עורכת מעבדה מוסמכת ע"י הרשות להסמכת מעבדות והן כוללות פרמטרים רבים, כגון: תחום גילוי, ליניאריות, חזרתיות ועוד. בשלב זה נהוג לבצע 15 מדידות: 5 מדידות ביום במשך 3 ימים. המדידות הללו אמורות להתבצע בתנאי הפעלה שונים של המפעל, בסוגי דלקים שונים, בנצילות שונה וכיוצא בזאת. במידה והמכשיר נכשל בבדיקות, יש לתקנו או להחליפו באחר ולבצע שוב את הבדיקות.
QAL 3  - בדיקה באופן רציף של הציוד וביצועיו לאורך כל חיי הציוד. שלב זה כולל בדיקות של פעילות הציוד כולל DRIFT בין כיול לכיול, פעילות אשר נאגרת במכשיר, בתוכנות שמסופקות על-ידי היצרן או בתוכנות חיצוניות הנקראות DAS – DATA AQUISION SYSTEMS.

מערכת ניטור גזים חכמה 

קבוצת קונטאל, שתחגוג בשנה הבאה 50 להיווסדה ובקרוב תפתח את סניפה הצפוני באזור התעשייה בר לב, מספקת ציוד ומערכות מכשור לבקרת תהליכים בעיקר לתעשייה הכימית והפטרוכימית, אך מקומו לא נפקד גם בתעשיות אחרות, כגון: תחנות כח ואנרגיה, מזון, פרמצבטיקה, מוליכים למחצה ועוד. בנוסף למוניטין הרב שצברה באספקת ציוד ומערכות מתקדמות לאנליזה של גזים ונוזלים וביצור לוחות דגימה ופיקוד הנדרשים ביישומיים אלו,
קונטאל, לדברי מנהל מחלקת בקרת תהליכים יובל איל, היא אחת המובילות בישראל באספקת שסתומי בקרה תעשייתיים לכל סוגי היישומים הקיימים בתעשייה, בלווי תמיכה הנדסית ברמה גבוהה לצורך בחירה וישום אופטימאליים. חטיבת המכשור וההתקנות של קונטאל, המונה 38 איש, הופקדה על מספר לא מבוטל של פרויקטים יוקרתיים ברחבי ישראל. 
ביו לקוחות החברה ניתן למנות את חברת חשמל, מפעלי נשר, בתי זיקוק, מכתשים, טבע, אינטל ועוד.
לאחרונה ביצעה קונטאל מיזם מעניין במפעלי רותם אמפרט, במסגרתו הותקנו מערכות גילוי דליפות לאורך הגדרות ובמתקני הלקוח. הפרויקט כלל תכנון, מיקום ובניית 8 תחנות הניטור בתוך ומחוץ למפעל, שמנטרות עשרות פרמטרים המועברים בתקשורת למערכת עיבוד ואגירת נתונים מסוג ENVIDAS. הדרישות המחמירות ביותר הינן לניטור פרמטרים כגון HF ו-HCL ברמות נמוכות ביותר של PPB, והאנלייזרים עומדים היטב בתנאים הקשים בשטח: אבק, חומצות ומזג אוויר חם במיוחד. במקביל, סיפקה קונטאל מערכות לניטור גזים וחלקיקים לארובות מפעל רותם כולל ארובות רטובות. 
כמו כן, הציג איל את העבודה שביצעה במפעל נשר, שם פועלים מכשירי הניטור בטמפרטורה של 1400 מעלות צלזיוס ואבק רב (2000 גרם חלקיקי אבק למטר מעוקב!). סה"כ הותקנו במפעל כ-40 מכשירי ניטור הנשלטים מרחוק ע"י תוכנה ייחודית של ABB  הנקראת ANALI AIT

מסגרת משפטית למניעה וצמצום של זיהום האוויר בישראל 

עו"ד צבי לוינסון, המתמחה במשפט סביבתי ישראלי ובינלאומי, הרצה בכנס על חוק אוויר נקי ועל היבטים משפטיים של ניטור ומדידת מזהמי אוויר. לוינסון ציין כי לרוב מתמקד הדיון בנושא זיהום אוויר בשאלת "התקן" כאשר לניטור עצמו ולאופן ביצועו יש משמעות לא פחותה ולעיתים אף גדולה יותר בכל הקשור לתוצאה המתקבלת ולאחריות של תאגידים, מנהלים ודירקטורים למשמעויותיה. נושאי הניטור יכולים לבוא לידי ביטוי משפטי בתוכניות מתאר, בחוקי עזר עירוניים, בתנאי רישיון עסק, בחקיקה חדשה הידועה בשם PRTR וכמובן גם בחוק אויר נקי ובתנאי היתר הפליטה המוצא מכוחו. 
חוק אוויר נקי, שחוקק בשנת 2008 ונכנס ברובו לתוקף כעבור שלוש שנים, מהווה מהפכה סביבתית בישראל. החוק חל על  מפעלים החייבים ברישיון עסק וכן מחייב מפעלים מסוימים מתחומי האנרגיה, עיבוד וייצור מתכות, תעשיה מינרלית, תעשיה כימית, ניהול פסולת ופעילויות אחרות, לבקש היתרי פליטה, בהתאם להוראות הכלולות בחוק אוויר נקי. 
הבקשות להיתרי פליטה יחד עם החלטות המשרד להגנת הסביבה חייבות להתפרסם באתר האינטרנט של המשרד והן נתונות הן לעיון הציבור והן להערותיו. היתרי הפליטה יחודשו מדי שבע שנים אם כי יש בחוק סמכויות לשנות את תנאי ההיתר בנסיבות מסוימות גם תוך כדי התקופה. ביטול היתר פליטה, בשל הפרת הוראותיו או מסירת פרטים שאינם תואמים את דרישת החוק, עלול להביא לסגירתו של המפעל. תעשיות בינוניות וקטנות תהינה כפופות להוראות דומות, אלא שהמנגנון להסדרתן יתבסס בעיקר על תנאי רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, תחום אשר גם כן עובר מהפכה משפטית ממש בימים אלו.
לוינסון הבהיר כי לחוק אוויר נקי מטרות סביבתיות מרחיקות לכת שנועדו להגן לא רק על בריאות תושבי ישראל ואיכות חייהם, אלא גם על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי תוך ישום עקרונות של קיימות וזהירות מונעת. החוק יוצר מסגרת אחידה ומקיפה למניעה וצמצום של זיהום האוויר בישראל מתעשייה ומתחבורה. לדבריו אחת השאלות החשובות בנושא הניטור נוגעת לשאלה מה הם המזהמים אותם צריך לנטר לצורך הגשת בקשה להיתר פליטה. בעניין זה מגדיר חוק אוויר נקי את המונח "מזהם" בין היתר בהפניה לרשימה סגורה של חומרים הנמצאת בתוספת הראשונה לחוק וכן למזהמים העלולים לגרום לשינוי אקלים או לפגיעה בבריאות או בסביבה.