קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
אל בהלה - הנפט לא יגמר

אל בהלה - הנפט לא יגמר

האם יגמרו עתודות הנפט בעולם? העיתון "ניו יורק טיימס" מביא מידע חדש בתחום זה

האם יגמרו עתודות  הנפט בעולם?
העיתון "ניו יורק טיימס"  מביא מידע חדש בתחום  זה.

זוכרים את תיאוריית "שיא הנפט", זו שטענה שבשלב כלשהו התנאים הגיאולוגיים יביאו באופן בלתי נמנע לירידה בתפוקת הנפט ואולי אף לקטסטרופה כלכלית? ובכן, בדיוק כשחשבנו שקריסת מחירי הנפט מאז הקיץ שעבר תשים קץ לדיבורים מעין אלו, הגיע פאטין בירול, הכלכלן הבכיר של קרן המטבע העולמית, והתעקש על כך שתפוקת הנפט עשויה להגיע לשיאה בתוך עשור, עשור מוקדם יותר מהתחזיות הקודמות (אף כי כמה פסימיסטים נלהבים סבורים כי נקודת האל-חזור חלפה כבר לפני שנים).

כמו תיאוריות מלתוסיות, שלפיהן אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מהיר יותר מקצב ייצור המזון וכתוצאה מכך כמויות המזון בעולם יצטמצמו משמעותית - גם את תיאוריית שיא הנפט קידמה קבוצה נחושה של מדענים והדיוטות, שביססו את תחזיותיהם על ניתוח נתונים קלוקל ועל פירוש שגוי של החומרים הטכניים. ואולם משום שאמצעי התקשורת - כמו דמויות ציבוריות מפורסמות כגון שר האנרגיה לשעבר של ארה"ב ג'יימס שלזינגר ואיל הנפט טי בון פיקנס - התייחסו לתיאוריית שיא הנפט ברצינות רבה, הציבור החל לדאוג.
 
בחינה מדוקדקת של העובדות מגלה כי מרבית הטיעונים בנוגע לשיא תפוקת הנפט מבוססים על מידע מפוקפק, הפניות מעורפלות ובורות בנוגע לאופן שבו תעשיית הנפט מוצאת שדות חדשים ומפיקה נפט. הדבר הומחש פעמים רבות: מייסד ההתאחדות לחקר שיא הנפט טען לראשונה ב-1989 כי השיא כבר מאחורינו, ושלזינגר טען עשור מאוחר יותר כי תפוקת הנפט לא תוכל לעלות באופן משמעותי בעתיד.
 
עוד יהיו תגליות
בירול אינו היחיד שדואג. אחד התומכים המפורסמים בתיאוריית שיא הנפט, הסופר פול רוברטס, נדהם באחרונה לגלות כי הנוזל שמגיע משדה הנפט גוואהר שבסעודיה, מאגר הנפט הגדול בעולם, מורכב מ-35% מים וכי שיעור המים בו עולה. אך זו אינה בעיה - הגידול בשיעור המים נגרם משום שהסעודים מזרימים מי ים לשדה כדי לשמור על לחץ גבוה ולהקל על תפוקת הנפט. הממוצע העולמי למים בשדות נפט מוערך בשיעור של עד 75%.
 
יועץ ומשקיע מפורסם בשם מתיו סימונס, העלה חששות בנוגע לכך שמהנדסי הנפט משתמשים ב"לוגיקה רכה" (פאזית) כדי להעריך את כמויות הנפט הנותרות במאגר. אך הלוגיקה הפאזית היא שיטת תכנון שנמצאת בשימוש עוד מאז שלמדתי באוניברסיטה, במצבים שבהם הגורמים מעורפלים ומשתנים - ממדעי הטבע ועד ליחסים בינלאומיים - וזקפה לזכותה הצלחה בתחום גיאולוגיית הנפט.
 
ואולם אלו רק הטיעונים שהועלו באחרונה. חסידי תיאוריית שיא הנפט מבססים את מסקנותיהם בעיקר על שלושה טיעונים: העולם מגלה רק חבית אחת לכל שלוש או ארבע חביות שנצרכות; חוסר יציבות פוליטית במדינות שמפיקות נפט מציב אותנו בסכנה חסרת תקדים של סגירת הברזים; ועד כה השתמשנו במחצית משתי טריליון חביות הנפט שנמצאות בכדור הארץ.