קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
ביקורת על תוכנית משרד התשתיות

ביקורת על תוכנית משרד התשתיות

"תוכנית העבודה שהציג באחרונה משרד התשתיות נידונה מראש לכישלון בשלושת המגזרים אליהם היא פונה. זאת מטעמי תלישותה מן ההווי הישראלי

 אבי בר-אל הכתב המקצועי הותיק של העיתון הכלכלי דה מרקר תוקף בחריפות את "תוכנית" משרד התשתיות ליעול וחסכון בחשמל.

לדעתו זה מצטרפים בשיחה עם CoolAir עוד מומחים בענף.

עיקרי הדברים:

"תוכנית העבודה שהציג באחרונה  שר התשתיות ראויה כמובן לברכות, אך חבל שנידונה מראש לכישלון בשלושת המגזרים אליהם היא פונה - הביתי, העסקי והציבורי. זאת משני טעמים עיקריים: תלישותה מן ההווי הישראלי והיעדר תחושת הדחיפות.

 

 

אף דייר לא ימהר להחליף את נורת הליבון שעלותה שקלים בודדים בנורת פלואורסנט (CFL) יקרה פי כמה. רוצים חיסכון בתאורה? איסרו על יבוא נורות ליבון או השתמשו במנגנון המיסוי לחינוך השוק.

הבטחה למתן תמריצים לחוסכים או מענקים למנהלים פרויקטי התייעלות טובה על הנייר - אך תלך לאיבוד בביורוקרטיה הבין-משרדית. אף בעל עסק לא ישקיע מכספו עשרות אלפי שקלים עבור התייעלות אנרגטית, גם אם תקופת ההחזר היא שנתיים בלבד, והקמת קרן מזנין (מימון ביניים) ייעודית היא בגדר חלום אוטופי. מעבר ל-Smart grid מסובך מדי עבור מדינה שעדיין לא יודעת בידי מי יופקד ניהול המערכת שלה מחר בבוקר. החלפת מונים כלל ארצית היא עסק יקר שדורש שיתוף פעולה מצד חברת החשמל, שבעוד שנתיים-שלוש לא תשוש בהכרח לקדם פרויקט שיגרע מהכנסותיה.

באשר למגזר הציבורי, הרי שזה לא עשה דבר כדי להתייעל אנרגטית, ובהיעדר סנקציות אוצריות גם לא יעשה דבר מהותי בעתיד. המדינה מחכה כבר עשרות שנים להתייעלויות מהותיות יותר מזו במערכת הביטחון - מצרכניות החשמל הגדולות בישראל. לצד כל אלה עומדת סוגיית התכיפות. כפי שלימדו אותנו לאחרונה משקי החשמל והמים, שינויים מהותיים במנגנונים הממלכתיים ניתן להעביר רק במסגרת "תוכנית חירום" רעשנית ומלוכדת שורות. במשרד התשתיות מעדיפים לא לנקוט בצעדי כפייה, אך יבינו במהרה שאי אפשר לרסן צריכה בדרכי נועם בלבד, או לחתור לשינוי התנהגות מאסיבי, ולצאת בסדר עם כולם".

 

המדינה תפרסם מכרזי התייעלות אנרגטית (ESCO) ל-11 בתי חולים ושמונה בתי משפט בהיקף כולל של כ-120 מיליון שקל. מדובר במכרזים לפי מודל Shared savings, שבו מועברת האחריות על צריכת האנרגיה במבנה לידי חברה פרטית המתכננת, מממנת ומבצעת השקעות לחיסכון באנרגיה תמורת תשלום הנגזר מהחיסכון בהוצאות החשמל.

עם זאת, היקף ההתקשרות עם הזכיינים יהיה מצומצם ביחס למודל הקלאסי, בשל התנגדות ועדי העובדים במגזר הממשלתי להעברת תחזוקת המבנים למיקור חוץ.

בדצמבר צפויים משרדי התשתיות והבריאות לפרסם את מסמכי שלב המיון המוקדם (.P.Q) במכרז בתי החולים הממשלתיים. מדובר בהתקשרות עם זכיין למשך שבע שנים, שבמהלכן יידרש להציג חיסכון בצריכת החשמל של בתי החולים, שעלותה מוערכת כיום בכ-35 מיליון דולר בשנה. דמי הזיכיון ייגזרו מההיקף הכספי של החיסכון, כאשר הזכיין יזכה ל-80% מהחיסכון בהוצאות החשמל של בית החולים המסוים, או לסכום מינימום קבוע שבו נקב בהליך המכרזי (הגבוה מבין השניים).

ההתמודדות במכרז תהיה סביב שיעור החיסכון המובטח וגובה סכום המינימום. לפי הערכות, שיעור החיסכון שיוצע יהיה 15%-20%. את המכרז מנהל מטעם משרד התשתיות מנהל האגף לניהול משאבי תשתית, עו"ד זאב גרוס.

במקביל שוקדים באגף החשב הכללי ובמשרד התשתיות על פרסום מכרז התייעלות אנרגטית נוסף ב-10 מתחמים ציבוריים: שמונה בתי משפט (כולל בית המשפט העליון בירושלים), בניין משרד האוצר וכפר הנוער באשל הנשיא. זאת, כאשר בשבועות האחרונים נוהלו מגעים גם עם בית הנשיא, שהביע עניין בהצטרפות לפרויקט. מתחמים אלה יחולקו לשתי קבוצות, ויפורסם מכרז נפרד לחיסכון בחשמל לכל אחד מהמבנים. זאת, במטרה לקדם ולפתח שוק לחברות ESCO בישראל.

היקף ההתקשרות מוערך בכ-2 מיליון שקל לכל מכרז ומשך ההתקשרות יהיה ככל הנראה חמש שנים. ההתמודדות במכרז תהיה על יעד החיסכון המובטח כאשר דמי הזיכיון יהיה קבועים, ויהוו לפי הערכות 70% מהחיסכון בהוצאות החשמל. בשבועות הקרובים ידונו הסדרי הערבויות והביטחונות שהזכיינים יידרשו להעמיד. המכרז ינוהל על ידי ועדת מכרזים שבראשות סגן החשכ"ל, אבי דור, ומנהל אגף הפרויקטים בחברת ענבל, עוזי לוין.

במקביל, בוחנים במשרד התשתיות קידום פיילוט דומה גם בשיתוף משרד הרווחה. המשרד פנה לאחרונה בהצעה לקדם מכרז התייעלות אנרגטית בכ-100 ממבניו הפזורים במדינה.