קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
קנס בגין זיהום מים

קנס בגין זיהום מים

בית המשפט קיבל את הערעור של המשרד להגנת הסביבה נגד הפסיקה המקלה

 השופטים דבורה ברלינר, זאב המר ותחיה שפירא מבית המשפט המחוזי בת"א, קיבלו את הערעור של המשרד להגנת הסביבה, וגזרו קנס כספי כולל של 415 אלף ₪ על חברת מילקו תעשיות בע"מ, בעלת מפעל "טרה-מילקו" ליצור מוצרי חלב ועל מנהלה, עקב ביצוע עבירות בטיפול בתמלחות המפעל שהובילו לזיהום מי קולחין, ולחשש להמלחת מי תהום ולפגיעה ביבולים.

רקע

בשנים 2005 - 2007 הזרים המפעל תמלחת, שמקורה בתהליך ריכוך מים בשיטת חילוף יונים, אל מערכת הביוב העירונית, באופן העלול לגרום להרס מבנה הקרקע במקומות אליהם מוזרמים מי הקולחין, להמלחת מי התהום, לפגיעה ביבולים, לפגיעה במערכות ההובלה והטיפול בשפכים, וכן להגברת המסיסות של מזהמים רעילים ודרבון ריאקציות כימיות מסוכנות, המביאות לפליטת גזים רעילים.

כתוצאה מכך הגיש המשרד להגנת הסביבה כתב אישום נגד חברת מילקו תעשיות בע"מ ונושאי משרה בה, בגין עבירות של זיהום מים לפי חוק המים ותקנותיו ובגין עבירה של המלחת שפכים תעשייתיים.

בתאריך 14/7/2009, לאחר שהנאשמים הודו ברוב העבירות המיוחסות להם, הרשיע בית משפט השלום את החברה ואת המנכ"ל שלה, גזר על החברה קנס בסך 75,000 ₪, וחייב אותה בהתחייבות כספית בסך 150,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשעה במשך שנתיים. מנכ"ל החברה חויב בתשלום קנס בסך 7,500 ₪ ובחתימה על התחייבות בסך 20,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע במשך שנתיים. בית המשפט נימק את גזר הדין, בין היתר, בהודאת הנאשמים ובהסדרת המפגע. הדיון בעניינם של יתר הנאשמים נדחה למועד מאוחר יותר.

המשרד להגנת הסביבה ערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על קולת העונש.

פסק הדין בבית המשפט המחוזי: ביום 16/12/2009 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשרד להגנת הסביבה והחמיר בעונשם של המשיבים. על החברה נגזר קנס בסך 400,000 ₪ ועל מנכ"ל החברה נגזר קנס בסך 15,000 ₪, וזאת בהתחשב בכך שאינו משמש עוד כמנכ"ל החברה. בית המשפט ציין כי הקנסות ניתנו בהיותו ערכאת ערעור, שאינה ממצה את הדין עם הנאשמים.

באשר לנימוקי פסק הדין: בית המשפט קבע, כי עצם העובדה שהמשיבים חרגו מן התקנות, מצביעה על כך שאכן מדובר בפגיעה בסביבה. כמו כן קיבל את טענת התביעה כי הזרמת תמלחת באופן שבסופו של דבר מגיעה גם למי הקולחין יש בה משום פגיעה רבתי בציבור כולו. בית המשפט הוסיף, כי הודאת המשיבים אינה יכולה להיות חזות הכל, וכי התפעלותו של בית משפט השלום ממנה חרגה מן המידתיות הראויה והוליכה אותו לתוצאה שאינה נותנת ביטוי למשמעות העבירות, לחומרתן ולמשכן. בית המשפט קיבל אף את טענת התביעה, כי אין להסתמך על טיעוניו העובדתיים של הסנגור ביחס לתיקון הליקויים בלא שהובאו ראיות בתמיכה לטיעונים אלה.

בית המשפט הסכים עם דברי ביהמ"ש שלום, כי הענישה צריכה להוות גורם מרתיע שישלול את הכדאיות הכלכלית של ביצוע העבירה, אלא שהדגיש כי קנס בסך 75,000 ₪ משדר מסר הפוך לחלוטין. אדרבא, זהו קנס שכדאי לשלמו ולא להשקיע כסף בתשתיות שימנעו מלכתחילה את ביצוע העבירות.