קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
הלקח המר של אנרגיה גאותרמית

הלקח המר של אנרגיה גאותרמית

את הכניסה למשרדו של בניץ מעטר כעת סדק רחב, ברוחב של כף יד, לכל אורך הקיר

 זהו לכאורה סיפור מקומי - אבל  ראוי להסיק ממנו מסקנות...

הדבר האחרון שמיכאל בניץ (רא העיר) רצה זה להרוס את המרכז העתיק של שטאופן. כמי שעומד בראשה של העיירה הקטנה שבפאתי היער השחור בדרום־מערב גרמניה, הוא יודע היטב שהמרכז הזה הוא מוקד המשיכה של המקום. הבניינים הישנים עומדים על תלם מאז ימי הביניים, משקיפים על אותה כיכר מרוצפת אבנים במשך יותר מ־450 שנה. ב"פונדק האריה" יכולים התיירים לישון בחדר מספר 5, שבו חי ועבד יוהאן פאוסט, האלכימאי המסתורי ששימש השראה למחזהו של גתה על האיש שמכר את נשמתו לשטן. סביבו חיים כ־8,000 תושבים, מבוססים למדי.

 

כוונותיו של בניץ היו טובות, וידידותיות לסביבה. במסגרת שיפוץ שנערך לשני בתי העירייה ההיסטוריים החליט ראש העירייה להפוך אותם לירוקים יותר, באמצעות אנרגיה גיאותרמית. "היה ברור שנעשה שימוש כלשהו באנרגיה מתחדשת, ואחרי בחינה של מהנדסים וקבלת אישורים מתאימים בחרנו בפרויקט גיאותרמי", מספר בניץ. זה בהחלט נראה הגיוני: כל אזור היער השחור ידוע כמתקדם ביותר בשמירה על איכות הסביבה. בעיר הגדולה באזור, פרייבורג, מפלגת הירוקים זכתה בבחירות האחרונות לשיעור התמיכה הגדול בגרמניה, יותר מפי שניים מהממוצע הארצי (23% לעומת 11%). אנרגיות מתחדשות, לצד אוכל אורגני ושימוש יומיומי באופניים, ממוקמות גבוה בסדר העדיפויות של רבים מתושבי האזור.

 

הפרויקט הגיאותרמי בשטאופן כלל קדיחת תריסר מחילות לעומק 140 מטר, כדי לנצל את הטמפרטורה הקבועה שבאדמה ולהשתמש בה לייעול החימום והקירור של שני המבנים העתיקים (באופן שאינו מחליף את מקור החשמל אבל מפחית מאוד את צריכת האנרגיה). בסופו של התהליך, מים חמים היו אמורים לזרום לרדיאטור במשרדו של בניץ, המשקיף על הסמטאות הצרות שבין המבנים הצבעוניים של שטאופן. זה לא היה רעיון חדשני: רבבות פרויקטים דומים ברחבי גרמניה כבר חסכו אנרגיה וצמצמו את פליטת גזי החממה בדיוק בדרך הזו. שטאופן רק הלכה בעקבותיהם.

 

אבל הדברים השתבשו.

 

כמה שבועות אחרי תחילת הפרויקט, בסתיו 2008, החלו להופיע סדקים בקירות בנייני העיירה. "בכל חודש הסדקים התרחבו והלכו, עד שהבנו שהפרויקט הגיאותרמי גורם לזה", מספר בניץ. התברר שהקידוח פרץ שכבת מים בעומק 35 מטר, שלא אותרה בסקרים הגיאולוגיים המקדימים. המים חלחלו מטה, לשכבה עבה של גבס (ג'יפסום). הגבס ספח את המים, התנפח והחל ללחוץ את השכבות שמעליו. "כל העיר העתיקה נדחפת למעלה", אומר בניץ, שבלית ברירה נהיה סמי־גיאולוג. "בשנתיים האחרונות עלו פני הקרקע ב־22 ס"מ".

 

ההשפעה על המבנים הישנים והמפוארים הרסנית. "עד כה, 254 בניינים במרכז ההיסטורי של העיר ניזוקו. נאלצנו לפנות שניים מכל יושביהם, כולל את בניין משרדי העירייה. נראה שנצטרך להרוס אותו. סדקים ברוחב אגרוף חרצו את הקירות במבנה שבו אנחנו יושבים", אומר ראש העירייה. במקום חימום גיאותרמי, את הכניסה למשרדו של בניץ מעטר כעת סדק רחב, ברוחב של כף יד, לכל אורך הקיר.