קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
אדם טבע ודין  על המיחזור

אדם טבע ודין על המיחזור

היקף מיחזור הפסולת הביתית בישראל הוא כמחצית מהערכת המשרד להגנת הסביבה

 היקף מיחזור הפסולת הביתית בישראל הוא כמחצית מהערכת המשרד להגנת הסביבה, ומסתכם ב-13% בלבד - כך עולה מדו"ח עמותת "אדם טבע ודין". הנתונים הוצגו בכנס שערכה העמותה בשבוע שעבר בנושא מיחזור פסולת. 


המשרד להגנת הסביבה מגבש בימים אלה הערכה חדשה על היקף המיחזור, במסגרת דו"ח לארגון המדינות המפותחות, ה-
OECD. על פי הניתוח החדש של המשרד, היקף מיחזור הפסולת הביתית בישראל קטן לעומת ההערכה הקודמת - 23% - ומסתכם ב-18% מהפסולת. גם הנתון הזה רחוק מהיעד שקבע המשרד, למחזר 50% מהפסולת הביתית בתוך חמש שנים.

אחת הסיבות לכך שהיקף המיחזור נמוך יותר בהערכות המשרד להגנת הסביבה, היא העובדה שבדו"ח ל-
OECD לא הכליל המשרד במסגרת מיחזור הפסולת הביתית גם את מיחזור גרוטאות הברזל, מאחד שמדובר בפסולת תעשייתית, ולכן התברר שהיקף המיחזור נמוך יותר.

בכנס של עמותת "אדם טבע ודין" קראה העמותה למשרד לזרז את קידום הצעדים המתוכננים לעידוד המיחזור, ובראשם החוק למיחזור אריזות ומעבר של רשויות מקומיות להפרדת פסולת לשני סוגים, יבשה ורטובה - והעברתה למיחזור.

לפי שניים מהמשתתפים בכנס, ראש העיר רעננה, נחום חופרי, וראש מועצת זכרון יעקב, אלי אבוטבול, בתוך כשנתיים שני היישובים בראשם הם עומדים יעברו להפרדת הפסולת לשני סוגים. במשרד להגנת הסביבה מעריכים שערים נוספות יצטרפו למהלך, בהן כפר סבא.

על פי הניתוח הכלכלי של "אדם טבע ודין", רוב הרשויות המקומיות יוזילו את העלות הכוללת של הטיפול בפסולת אם יפרידו את הפסולת לשני סוגים, ויעבירו יותר פסולת למיחזור. עיקר החיסכון נובע מכך שמשאיות לא ייסעו לאתרי הטמנה מרוחקים, וכן לא ישולם היטל ההטמנה, הנגבה כיום באתרי ההטמנה.

כיום יש עדיין כמה חסמים משמעותיים להגדלת המיחזור ועידוד הפרדת הפסולת. אחד מהם הוא מחסור במתקני קצה שיקלטו את החומר המיועד למיחזור, ויהפכו אותו למוצרים כמו דשן חקלאי. עם זאת קיימים כבר כמה מתקנים כמו מפעל "דלילה" ליד קיבוץ כפר מנחם, שיכול לקלוט פסולת אורגנית ובכלל זה פסולת עירונית - ולהפוך אותה לדשן חקלאי. המפעל אמור להגדיל את שטחו כדי לקלוט כמויות פסולת גדולות יותר.

חסם נוסף הוא הוא המשך פעילותן של מטמנות שבהן גובים מחיר זול במיוחד מרשויות מקומיות בעבור קליטת הפסולת. "אי אפשר לנצח את המטמנות האלה מבחינה כלכלית ולאף חלופה אין סיכוי מולן", אמר בכנס גלעד אוסטרובסקי מעמותת "אדם טבע ודין".

הגדלת היקף המיחזור הכולל של הפסולת עשויה להיתקל בקשיים, אם ייסגר מפעל ייצור ברזל ממיחזור גרוטאות בעכו, שבו אירעה שריפה לפני שלושה שבועות. אם יפסיק המפעל לעבוד בגלל החשש הציבורי מהסיכון שהוא מהווה לסביבה, יפחת היקף המיחזור וישראל תצטרך להסתמך על יבוא ברזל. אחד מיעדי היבוא המועדפים היה טורקיה. לנוכח המתיחות הנוכחית, לא ברור באיזו מידה תוכל ישראל לנצל מקור זה.

מיחזור גרוטאות מתכת מתבצע כיום במפעל חוד אסף בעכו ובמפעל יהודה פלדות באשדוד, ושני מפעלים אלו מספקים את מרבית צריכת הברזל לענף הבנייה בישראל. אם ייסגר המפעל בעכו ולא ייפתח מחדש במקום אחר, משמעות הדבר שעלויות הבנייה יתייקרו. לפי המידע הקיים בישראל, מבחינה סביבתית המפעלים בטורקיה אינם עומדים בתקנים הנדרשים.