קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
המלחמה נגד האנטנות הסלולאריות

המלחמה נגד האנטנות הסלולאריות

חוסר שיתוף פעולה של חברות הסלולר עם המשרד להגנת הסביבה בהקמת מערכת ניטור חדשה

בשבוע שעבר נדהמו חברות הסלולר לשמוע כי לא יוכלו עוד לקבל היתרים מהמשרד להגנת הסביבה לאנטנות שלהן. בהודעה שהוציא השר להגנת הסביבה גלעד ארדן נטען כי הסיבה להטלת הסנקציות מקורה בחוסר שיתוף הפעולה של חברות הסלולר עם רצונו של המשרד להגנת הסביבה בהקמת מערכת ניטור חדשה לאנטנות הסלולר, תהליך הנמשך, לטענת המשרד, מתחילת השנה הנוכחית.
 
בדיקת "כלכליסט" מעלה שמאחורי המהלך הדרמטי של ארדן עומדת התחושה במשרד כי המידע המצוי בידו אינו מספק לגבי אמינות הדיווחים של חברות הסלולר.
 
רגישותו של המשרד להגנת הסביבה לענייני קרינת הסלולר נגזרת לא רק מהרגישות הציבורית לנושא, אלא גם בעקבות דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009. הדו"ח הטיח ביקורת חריפה על תהליך הפיקוח המתבצע בתחום הקרינה ממתקני שידור. בין השאר קבל המבקר לינדנשטאוס על כך שהבדיקות מבוצעות בידי חברות פרטיות הממומנות על ידי חברות הסלולר. בדו"ח המבקר הוא ציין כי המשרד להגנת הסביבה שרוי בחיסרון משמעותי של כוח אדם בנושא זה, כיוון שבתחום הפיקוח מועסקים שני עובדים בלבד.
 
כדי להסדיר את האמצעים לפיקוח על הקרינה, נקבע רף עליון של רמת קרינה שבו יכולות לפעול האנטנות. קביעת הרף היא רמת הקרינה המותרת על פי התקן שאומץ בישראל, ופירוק תוצאה זו לרכיבים שניתן לפקח עליהם, בעיקר הספק השידור של האנטנה. חברות הסלולר מחויבות לא רק להציג נתונים אלו בעת בקשה להתקנת אנטנה חדשה או לרענון רישיון לאנטנה קיימת, אלא גם בדיווחים במועדים קבועים לגבי פעילות האנטנות הקיימות.
 
בחודש ינואר השנה שלח ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סטיליאן גלברג, עדכון לחברות הסלולר ובו הוכרז על כוונת המשרד להטמיע מערכת ניטור חדשה לאנטנות. בעדכון ביקש גלברג מהחברות להיערך לשילוב המערכת בפעילותן.
 
 
 
 
 
  
מערכת הניטור החדשה, מתוצרת חברת הסטארט־אפ הישראלית WaveGuard, מבוססת על תוכנה המותקנת במחשבי חברות הסלולר, המנתחת את זרם הנתונים המגיע מהאנטנות, ומעבירה אותם למחשבי המשרד להגנת הסביבה. אם התוכנה מאתרת חריגה מהרף שקבע המשרד, היא מתריעה על כך, והחברות יידרשו להסביר מדוע התרחשה החריגה ולפעול לתיקונה המהיר. בכך יתייעל תהליך הפיקוח, ובמקום להמתין לדיווחים המתוזמנים של החברות יוכל המשרד לקבל מידע בזמן אמיתי.
 
חשוב להדגיש כי מערכת הניטור אינה מודדת את הקרינה הנפלטת בפועל מהאנטנות. נתון זה מורכב מגורמים רבים, בהם לא רק אלמנטים הקשורים לאנטנה עצמה (כמו הספק שידור, כיוון וזווית) אלא גם לצד הנחשף לקרינה, כמו מרחק מהאנטנה. המערכת נועדה לשלוף את הנתונים הרלבנטיים המשפיעים על רמת הקרינה מהחברות, להעבירם למשרד להגנת הסביבה, ולאפשר למשרד לחשב אם הנתונים מצביעים על עמידה בתקני הקרינה שהוגדרו לאותה אנטנה.
 
אלא שהכנסת גורם זר לתוך מערכת מחשוב, ובוודאי כזו המשמשת גופים גדולים כחברות הסלולר, אינה יכולה להתבצע כהרף עין. גם אם יוסכם על הצדדים כי אין סכנה לפעילות זדון מצד התוכנה, עדיין נדרשת בדיקה לגבי המידע הנשאב, אם מבוצעים בו שינויים, ואם תהליך השליחה של המידע אל מחשבי המשרד להגנת הסביבה מאובטח דיו. נציגי חברות הסלולר טענו בדיונים בין הצדדים כי קובץ הנתונים שמבקש המשרד להגנת הסביבה לקבל לידו מכיל לא רק מידע על אודות האנטנות, אלא גם מידע שעלול לפגוע בפרטיות הלקוחות עצמם, כגון מספרים שחויגו, שעות השיחה ואורך השיחה (אך לא תוכן השיחה עצמו).