קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
נושא קריטי לכל יבואן  של סחורה

נושא קריטי לכל יבואן של סחורה

תיקונים נדרשים בצו תעריפי הנמלים. הענין קריטי לכל בעל מטענים

נושא קריטי לכל יבואן או יצואן של סחורה.

איגוד המשתמשים בהובלה ימית מתייחס בפרוט  לגבי תיקונים נדרשים בצו תעריפי הנמלים. הענין קריטי לכל בעל מטענים.

 

1. הפיכת חברות הספנות ל"חברות גבייה" תפגע בעסקים הקטנים והבינוניים

הרפורמה המוצעת מגדילה את התשלומים של חברות הספנות לנמלים באופן משמעותי ביותר. ברור לכל, כי חברות הספנות אינן מתכוונות לספוג תשלומים אלו, והן יטילו אותם על בעלי המטענים המשתמשים בשירותיהם. זאת, בדרך של העלאת מחירים, העלאת היטלים למיניהם, קביעת היטלים זמניים בתואנות שונות וכו'. גלוי וידוע הוא, שבמצבים כאלו הניזוקים הראשיים הם בעלי המטענים הקטנים והבינוניים, שכן אין להם כושר מיקוח כלפי חברות הספנות, והם נדרשים לשלם "לפי הספר", זאת, בעוד שבעלי המטענים "הגדולים", המובילים כמויות הרבה יותר משמעותיות עבור חברות הספנות, אינם משלמים כל היטל/תוספת, הנדרשים מהם, ומשלמים פחות ממה שדרשה הספנות.

 

ברפורמה המוצעת לגבי מטענים, המובלים במכולות, שהם עיקר הסחר הימי, הספנות תשלם הן מחירים גבוהים יותר עבור אגרות כלי שיט והן את מלוא דמי הניטול, שעד היום נחלקו בין הספנות לבין בעלי המטענים. לפיכך, צפוי שהפיכת חברות הספנות ל"חברות גבייה", תגרום:

א.      לכלל בעלי המטענים לשלם יותר ממה ששילמו עד כה - שכן חברות הספנות ינסו גם לממן את הוצאות המימון והגבייה על הסכומים החדשים, שעליהם "לגבות" מבעלי המטענים.

ב.      לבעלי המטענים הקטנים והבינוניים, שאין להם כושר מיקוח, לשלם יותר מבעלי מטענים גדולים, ובכך "תתרום" הרפורמה להרחבת הפערים ולפגיעה בעסקים הקטנים.

 

2. יצואן אינו צריך לשלם על החלטת חברת הספנות להעביר מטען לנמל אחר

בפרק ב' לטיוטה, בסעיף 7 (א) (3) נאמר, בין היתר, כי בעל המטען ישלם את התוספת הנדרשת לדמי הניטול "אם ניתנה הודעה על ביטול יצוא מטען הנמצא בנמל והוא הועבר לנמל אחר". איני מבין מדוע מוצע שינוי זה ואיננו מסכימים לו. ההחלטה האם להעביר מטען לנמל אחר היא החלטה של הספנות, והעברה כזו נעשית בהוראה של חברת הספנות.לכן, אין כל סיבה לכך שבעל המטען יישא בהוצאות אלו, והתשלום צריך להיות של חברת הספנות.

 

3. הבהרה האם מדובר בשטעון (מטען במעבר) יבשתי או ימי

בפרק ד', סעיף 41 (א) נאמר כי דמי תשתית ישלם בעל המטען, ואולם דמי תשתית בשל מטען במעבר ישלם מזמין שירותי הניטול בגין אותו מטען - לא ברור האם הכוונה כאן לשטעון יבשתי או ימי או לשניהם.

 

4. קביעה נוקשה מי ישלם לנמל בשינוע מטען כללי

במסגרת צו התעריפים נקבע כי במקרה של מטען כללי ישלם בעל המטען את כל דמי הניטול, כולל התשלום עבור הסווארות, בכל מקרה. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם המקובל בסחר הבינלאומי. נושא התשלום לנמל נקבע בין הצדדים וקביעה נוקשה זו מצמצמת את האפשרויות להשגת אניות מטען כללי. ישראל אינה מדינה, המשופעת בהצעות של אניות צ'רטר למטען כללי מהים השחור ומהים התיכון. הדבר הומחש, לאחרונה, בזמן המשבר הכללי עם תורכיה, שהשפיע גם על הסחר בין המדינות - לתורכיה יש חלק נכבד בשוק של אניות אלו. מבחינה אסטרטגית צריך להשאיר נושא זה פתוח - תשלום אגרות הנמל יהיה לפי הסכם בין בעל המטען לבין חברת הספנות.

 

5. אי בהירות לגבי ביצוע מנגנון ההשבה ב-10 השנים הראשונות

בצו אין פירוט ואין הבהרות כיצד ומתי תתבצע ההשבה לבעלי המטענים הניזוקים באופן משמעותי מהרפורמה, במהלך 10 השנים הראשונות לביצועה.

לדעתנו, הדבר צריך להיות מוסדר כחלק אינטגרלי בצו התעריפים - כדי שיהיה ברור שייבנה מנגנון יעיל פשוט ומהיר לביצוע ההשבה, כך שאכן משמעותה תהיה הנחה מוחשית ומיידית לבעלי המטענים, שתחול "קפיצה" גדולה בתשלומיהם לנמל עם יישום הרפורמה בתעריפים.

 

6. הדדיות בנושא הוצאות המתנה

קיים עיוות בנשוא הדרישה מיבואנים לשלם עבור המתנה של צוות הפריקה לרכב. היבואן מחויב בסכום גבוה של 1200 ₪ לשעת המתנה, אולם במקרה הפוך, שבו היבואן מוזמן למסירה ישנה, אולם ממתין בעקבות תקלה, שמקורה בנמל, הוא אינו מקבל כל פיצוי. צריכה להיות הדדיות - בצד האפשרות לחיוב - אפשרות לזיכוי.

 

7. עיוות בנושא דמי הניטול ליבוא עץ

התעריפים החדשים המוצעים בצו הנ"ל יפגעו בצורה קשה וחמורה בחברות העוסקות בייבוא עץ לישראל ובלקוחותיהן.

העץ הנסור הוא המטען הכללי היחיד, שלגביו מוצע תעריף אחד ללא כל התייחסות לעובדה אם מדובר בעץ אחוד או לא אחוד, והתעריף שנקבע בנוסח הצו הינו של מטען לא אחוד וזאת בניגוד גמור לתעריף הקיים בתחום זה.

האבחנה בסיווג מטענים כאחודים ולא אחודים משקפת את העבודה הכרוכה בשינוע מטענים אחודים וסגורים ביחס למטענים המגיעים בתפזורת. אבחנה זו נעשתה בכל סוגי הסחורה (גלילי נייר, מתכות, שקים, תאית וכיו"ב) למעט עץ. חבילות עץ נסור אחודות וסגורות צריכות להיות מחויבות בתעריף הנמוך משמעותית מהתעריף המצוין בצו התעריפים. יש לתקן את הצו  כיוון שמדובר בעבודה דומה מאוד. יש לחייב מטען עץ אחוד יחויב לכל היותר כתעריף מטען תאית אחודה. כי לפי התעריף הנהוג כיום, התאית האחודה מחויבת בתעריף הגבוה מעץ אחוד.