קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
דו

דו"ח על הזיהום במדינה

דו"ח איכות הסביבה של המשרד להגנת הסביבה שהתפרסם לאחרונה, מציג תמונת של המצב בישראל תוך התייחסות למספר רב של מדדים

דו"ח איכות הסביבה של המשרד להגנת הסביבה שהתפרסם לאחרונה, מציג תמונת של המצב בישראל תוך התייחסות למספר רב של מדדים, שרובם סביבתיים ומקצתם נוגעים לתחומים משיקים של כלכלה וחברה. המסמך שנערך על ידי יחידת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר אור וד"ר ארנה מצנר מאפשר התרשמות ממצבה הסביבתי של ישראל בתחומים שונים. עיקרי הנושאים המוצגים בדו"ח: הפסולת הממוחזרת לסוגיה, איכות האוויר, פגיעה במשאבי הקרקע, המגוון הביולוגי, קרינה, רעש, איכות מקורות המים הראשיים ועוד. במסמך זה קובצו למעלה ממאה מדדים שונים העוסקים במשאבי הסביבה העיקריים בישראל.

מבין הממצאים בדו"ח:
·              כל אזרח בישראל מייצר כ-1.6 ק"ג פסולת ביום.
·              זיהום האוויר בכל הארץ נמצא במגמת ירידה אך, חל גידול בפליטות של גזי חממה.
·              קיימים בארץ כ- 1195 אתרי קרקעות מזוהמות ברחבי הארץ, כשבמחוז תל אביב המספר הגדול ביותר של אתרים מזוהמים (316).
·              מפלס ים המלח ממשיך לצנוח בלמעלה ממטר אחד בשנה
·               ב- 93 אחוז מתחנות הדלק יש זיהום קרקע ובשלוש מהתחנות גם זיהום מי תיהום
·              מידי שנה מתגלים בממוצע 116 אירועי הרעלה של בעלי חיים
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "דו"ח זה הינו ראשון מסוגו בהיקף הנתונים. הדו"ח ייצר שקיפות, ומידע זמין שהם אבני יסוד ביחסי האמון שאני מוביל בין הציבור בישראל לבין המשרד להגנת הסביבה. נפעל לעדכן את הדו"ח במדדים ונתונים חדשים ובהתייעצות עם קשת רחבה של גורמים מקצועיים".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ד"ר יוסי ענבר: "חשיבותו העיקרית של מסמך זה הוא בשרטוט המגמות , ככל שהן מתקיימות, במצב הסביבה, במצב הזיהום ובמצב הטיפול במפגעים. מגמות אלה יכולות לסייע בקביעת הדגשים וסדרי עדיפויות לעבודת המשרד בשנים הבאות".
עיקרי ממצאים בתחומים השונים
קרקע
היקף השטחים הבנויים במדינת ישראל הסתכם בשנת 2007 ב-1,147.5 קמ"ר, שהם כ-5.3 אחוזים משטח המדינה. תוספת הבינוי בין השנים 1998 ל-2007 בכל רחבי הארץ הייתה כ-83.5 קמ"ר.
קרקעות מזוהמות – נכון לשנת 2008 ידועים 1,195 אתרים מזוהמים ברחבי הארץ, בעיקר כתוצאה מפעילות של מפעלי תעשייה רבים ושל סדנאות צה"ליות ותעשייתיות. , שגרמו לזיהום קרקע ולזיהום רחב היקף של מי תהום בכל רחבי גוש דן. בירושלים- מספר זיהומי הקרקע הוא הנמוך ביותר (138) בשל היותה עיר לא מתועשת באופן יחסי. ברוב תחנות הדלק הוותיקות שנבדקו נמצא זיהום קרקע. ושליש מהם בערך, הזיהום הגיע גם למי התהום מהאתרים.
ראדון – האזורים הרגישים לראדון בישראל הם: ערד, מעלה אדומים, ירושלים, חלקים מכרמיאל ויישובים אחרים השוכנים על קרקע פוספטית, בעיקר באזור מישור אדומים.
אוויר
הריכוזים של תחמוצות החנקן בתחנות התחבורה הציבורית (הממוקמות סמוך לצירי תנועה סואנים ומוצבות על פני הקרקע) בכל הארץ נמצאים במגמת ירידה החל משנת 2000. הירידה ב- 2008 הייתה בשיעור שבין 12-4 אחוזים בהשוואה לשנת 2007, והיא נובעת בעיקר מהשילוב בין הפחתת פליטות המזהמים ותנאי פיזור טובים באטמוספרה.
זיהום אוויר מייצור חשמל – על אף העלייה בייצור החשמל בכ-29 אחוזים בין השנים 2008-2001              2008-2001      , נרשמה ירידה של כ-35 אחוז בפליטה שנתית של תחמוצת גופרית וירידה של-50 בפליטה הסגולית (פליטה סגולית היא מדד איכות המבטא את הפליטה ליחידת ייצור חשמל גרם לקילוואט/שעה). ירידה זו נובעת מירודה הדרגתית של שימוש בדלקים כמו מזוט, משיפור באיכות הדלקים, לרבות הפחתה של תכולת הגופרית בפחם ומגידול השימוש בגז.
זיהום אויר מכלי תחבורה - בין השנים 2008-2001              2008-2001      ,חל גידול של כ-30 בנסועה (ק:מ ניסיעה). למרות זאת חלה הפחתה של 45-40 אחוז בפליטות של המזהמים.
גזי חממה
בין השנים 1996 ל-2007 חל גידול של כ-14 מיליון טון בפליטות של גזי חממה בישראל. המקור העיקרי לפליטות של פחמן דו-חמצני הוא שריפת דלקים, בעיקר לייצור חשמל, וזיקוק דלקים. המקור השני הוא שריפת דלקים לתחבורה ובהיקף נמוך יותר – שריפת דלקים לתעשיות הייצור והבנייה. המקור העיקרי לפליטות של מתאן לאוויר הוא פסולת עירונית.
מים
צריכת המים השפירים לכל השימושים ירדה מ-1,591 מיליון מ"ק ב-1996 ל-1,309 מיליון מ"ק בשנת 2007 ועלתה במקצת ל-1,337 בשנת 2008. חלקה של החקלאות ירד בעשור האחרון מ-43 אחוז מכלל המים השפירים שהופנו לצריכה ב-2001 ל-36 אחוז בשנת 2008. חלקו של הסקטור הביתי באותה תקופה עלה מ-37 אחוז ל-57 אחוז. זאת בעיקר בשל שימוש הולך וגדל של קולחין בחקלאות.
ישראל עושה שימוש כמעט בכל משאבי המים המתחדשים שלה דבר הגורם לפגיעה קשה בגופי מים טבעיים, בבתי גידול לחים ובצומח ובחי המתקיימים בהם, נאמר בדו"ח.
שפכים
כמות השפכים המטופלים עלתה מ-354 מלמ"ק בשנת 1998 ל-471 מלמ"ק בשנת 2008. בתקופה זו עלתה כמות השפכים המטופלים לרמה שניונית לפחות מ-223 מלמ"ק ל-416 מלמ"ק. אחוז הקולחים בישראל המושבים לצורכי השקיה בשנת 2008 היה הגבוה בעולם (82 אחוז מסך השפכים העירוניים).
ים
ים תיכון – חדשות טובות, זיהום ממתכות כבדות בירידה, נתון פחות טוב, הדגה גם היא במגמה של ירידה. בשנים 1981-2008 נראית הפחתה בריכוזי הכספית בתחנות במפרץ חיפה הנמצאות בעומק מים של 3 מ' ושל 6 מ'. החל משנת 1997 חלה ירידה תלולה בריכוזי הקדמיום והכספית בסדימנטים בנחל הקישון, והחל מ-1996 פחתו רמות העופרת בסדימנטים לאורך החוף. שלל הדיג הימי נמצא במגמה של ירידה.
ים סוף – קיימת יציבות במצבה של שונית האלמוגים במפרץ אילת, ואי-אפשר להצביע על שינויים קיצוניים או מגמתיים. כיסוי האלמוגים בשונית אילת ב-2007 וב-2008 גבוה יותר מאשר בשנים 2004-2006.
פסולת
כמות הפסולת המוצקה בישראל היא בשיעור של 11,300 אלפי טון לשנה. מתוכה כ-4,400 אלפי טון לשנה הם פסולת עירונית. הממוצע של פסולת עירונית לנפש ליום בישראל עמדה כאמור בשנת 2008 על כ-1.6 ק"ג שהם כ-585 ק"ג בשנה, בדומה למצב השורר בחלק ממדינות אירופה. בין 40-30 אחוז מכמויות הפסולת המסוכנת עוברות תהליכי השבה, וכמות קטנה מיוצאת לטיפול בחו"ל. נוסף על כך, חל גידול חד בכמויות של פסולת אסבסט שהועברו להטמנה מוסדרת בשנים האחרונות.
מגוון ביולוגי
מספר המינים שזוהו כנתונים בסכנת הכחדה – קטן. בסקר צמחים זרים שנעשה, אותרו כ-200 צמחים זרים, מהם כ-50 מינים הם פולשים אגרסיביים. בישראל יש מינים רבים של בעלי חיים פולשים – חסרי חוליות וחולייתנים כאחד. מקרב בעלי חוליות המספרים הגבוהים של מינים פולשים נמצאים בקבוצה של דגי ים תיכון ובעופות.
הרעלות בעלי חיים – עיקר הנפגעים מהרעלות שתועדו בין השנים 2004 לתחילת 2008 הם יונקים ועופות.
רעש
במהלך השנים 2000-2008 נרשמה עלייה מתונה במספר האנשים החשופים לרעש מכבישים עירוניים ובין-עירוניים. מספר האנשים החשופים לרעש מטוסים לא עלה בשנים אלה.
קרינה
הרמות הממוצעות של קרינה לא מייננת ביישובים השוכנים בקרבה לתחנות שידור גדולות הן כ-650 ננוואט לסמ"ר, ומרביתן נובעות משידורי רדיו. בערים גדולות וביישובים אחרים שיש בהם אתרים סלולריים, הרמות הממוצעות שנמדדו נעות בין 60 ננוואט לסמ"ר ל-80 ננוואט לסמ"ר.