קול אייר ניוזלטר
אינך רואה את הכתבות? לחץ כאן |  לאתר קול אייר לחץ כאן |  לצפיה בעיתון הדיגיטלי של החודש לחץ כאן |  מי אנחנו  לחץ כאן
סין מתמודדת עם בעיות מים ואנרגיה

סין מתמודדת עם בעיות מים ואנרגיה

בעיות קשות בתחומי אנרגיה ומשק המים לנוכח הצמיחה המהירה של כלכלת המדינה האסייתית הגדולה

הבעיה המרכזית של הממשל הסיני היא שבעוד התוצר של הכלכלה הסינית ממשיך לגדול, הביקוש למים בערים ובתעשייה גדל גם כן. ככל שגדל הייצור התעשייתי, גדלה צריכת המים וגדל גם זיהום הנהרות והאגמים הגדולים – התעשייה מזהמת את הסביבה. הזיהום הופך את המים לבלתי שמישים – אפילו לחקלאות או לתעשייה, נכתב בדו"ח חדש של ארגון Circle of Blue שחקר את בעיית המים בסין. גם מאגרי מי התהום שמתחת לפני השטח נהרסים.
על פי הדו"ח, הסקטור התעשייתי בסין צורך כ-70 אחוז מהאנרגיה במדינה. ביקוש לאנרגיה בסדר גודל כזה גורם למשטר הסיני לחפש מקורות אנרגיה שיוכלו לספק את ההיצע הדרוש. אחד ממקורות האנרגיה העיקריים בסין שניתן לנצל יחסית בקלות, הוא רזרבות פחם גדולות שקיימות באזור הצפוני והיבש של סין.
הבעיה, לדברי פקידי ממשל, היא שאין מספיק מים כדי לכרות את הפחם, לעבד אותו ולבסוף לצרוך את הרזרבות הגדולות – ובו זמנית להמשיך לפתח את הערים הגדולות ואת התעשייה הסינית.
לפי הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין, משנת 2000 גדלה צריכת המים של סין ב-1 אחוז בממוצע בשנה, בעוד מקורות המים שלה קטנו ב-13 אחוז. יש לציין שהמים לכרייה ועיבוד של פחם מהווים כ-20 אחוז מצריכת המים הכוללת של סין. צריכת הפחם בסין הכפילה עצמה מאז שנת 2000, וצפויה לגדול בעוד 30 אחוז עד 2020.
לדברי ד"ר וואנג וויי-לואו, מומחה למים ומהנדס הידראוליקה, גם מי המאגרים כבר אינם טובים עוד. ד"ר וואנג מציין כי המפלגה הקומוניסטית הסינית הקימה מאגרי מים רבים בתקופתו של מאו צה-טונג. היא השקיעה ממון רב בהקמת מאגרים שאיכותם נמוכה. לדבריו, המאגרים הזיקו לסביבה האקולוגית.
גם פרויקטים אחרים שמשתמשים בהרבה פחות מים, כמו תחנות סולריות, אנרגיית רוח, כורים גרעיניים שעובדים בטכנולוגיית קירור מים ועוד, לא יספיקו במדינה שבה 70 אחוז מהאנרגיה מתבססת על פחם.
כאן נכנסת לתמונה טכנולוגית המים של החברות הישראליות. בשבוע שעבר הגיעה לישראל משלחת מהנדסים בכירים מרשות המים של בייג'ינג כדי להכיר את טכנולוגיות המים החדשות בישראל.
הנספח הכלכלי בבייג'ינג, חובב רף ציין כי כיום פעילות בסין כ-20 חברות ישראליות בתחומי הטיפול במים, התפלה, השקיה, סינון, ניהול מערכות מים, ומדידה, והמטרה היא להכפיל את מספר החברות הפעילות בסין.
אך לכל יתרון יש גם חיסרון. אחד החששות המרכזיים של חברות זרות שעושות עסקים בתוך סין הוא שהטכנולוגיה שהם עמלו זמן רב כדי לפתח אותה – תועתק, תשופר ותימכר מחדש תחת מותג סיני זול יותר.
אחת הדוגמאות המעניינות יותר מהזמן האחרון מגיעה מכיוונה של ג'נרל אלקטריק-תעופה שהודיעה כי חתמה על הסכם שותפות עם חברת תעופה סינית במסגרתו ישולבו מערכות החברה במטוסים הסינים החדשים מסוג C919. וו גואנג-הוי, המנהל הכללי של תאגיד התעופה הסיני COMAC, טען כי ספקי תעופה זרים לשוק הסיני אינם נדרשים להעביר לסין טכנולוגיות מתוחכמות בתמורה לקבלת גישה לשוק הסיני. "במקום זאת, ספקים זרים מסוימים נכנסו לשותפות עם חברות סיניות כיוון שזה מועיל לשני הצדדים", הוסיף.
ייתכן שוו צודק. בדומה למקרים אחרים, החברות הזרות אינן מעבירות את הטכנולוגיה ישירות לסין, אלא נכנסות לשותפות עם חברה סינית. וכאן הבעיה המרכזית, כמו שלמדים מפרויקט הרכבת המהירה בסין. הממשל הסיני כבר הודה שטכנולוגית הרכבת המהירה שהוא מציע כעת למכירה בחו"ל פותחה לראשונה על ידי חברות זרות כמו סימנס וקוואסאקי, שמצדן פרסמו הודעה בה נכתב כי אף שסין טוענת שיש לה זכויות בלעדיות על הטכנולוגיה לאחר ששיפרה אותה תחת מותג סיני - "קוואסאקי וחברות זרות נוספות חושבות אחרת".
דרק סקיסורס, מרצה לכלכלת סין באוניברסיטת וושינגטון וחבר בצוות החשיבה האמריקני Heritage Foundation סיפר בעבר לאפוק טיימס כי מדובר במצב ידוע שבו סין אינה מכבדת זכויות קניין רוחני. "אל תופתעו או תתלוננו כשתגלו שהטכנולוגיה שלכם עומדת למכירה", אמר סקיסורס. "הסינים עשו זאת לרוסים ולמטוסים הצבאיים שלהם. זהו דפוס התנהלות עתיק יומין שפועל בטווח ארוך [...] בסופו של דבר אתה מצביע על כך לחברות ושואל: האם אי פעם תלמדו?"
תגובת משרד התמ"ת לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.