דבר העורך קול אייר גיליון ינואר 2015

דבר העורך קול אייר גיליון ינואר 2015

על משרדי הביטחון, האוצר, החוץ, הפנים ואפילו החינוך יש לא מעט קופצים.

אבי אובליגנהרץ
על משרדי הביטחון, האוצר, החוץ, הפנים ואפילו החינוך יש לא מעט קופצים. משרד האנרגיה או התשתיות הלאומיות נחשב למרבה הצער לברירת מחדל ועוד תחנה בקריירה של הפוליטיקאים הבכירים שלנו.
בטוחני שאפילו עובדי המשרד הוותיקים יתקשו לזכור את הרשימה המלאה של השרים שעברו אצלם ב-10-15 השנים האחרונות. שלא לדבר על כאלה שהטביעו את חותמם על המשרד אם בכלל. בשיטת הממשל הקיימת כמעט בלתי אפשרי להשלים את הקדנציה  וכתוצאה מכך השר ואנשי אמונו מתחלפים בקצב מסחרר עוד בטרם נכנסו ברובם לעובי הקורה.
השר הנוכחי סילבן שלום לא רק שישב על כסאו פחות משנתיים, הוא היה ממונה במקביל על המשרד לפיתוח הנגב והגליל, והנה שוב הדלתות יסתובבו במארס וסביר להניח שבראש משק האנרגיה המקומי בעיצומו של משבר האנרגיה והמחלוקת בתחום הגז הטבעי, יוצב אדם מוכשר ככל שיהיה אשר אינו בקי בתחום.
בארה”ב ממנה הנשיא לשרים אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה שרואים בהזדמנות שניתנה להם, פתח לבצע רפורמות ומהלכים שיקפיצו קדימה את המשרד עליו הם הופקדו. אבל מה לעשות שבארה”ב הנשיא נבחר בבחירה ישירה ואינו חייב מאומה לחברי מפלגתו. אין לו פריימריס על הראש ואין לו חברי מפלגה שיושבים על צווארו ודורשים ג’ובים, ולכן הדמוקרטיה הגדולה בעולם מתפקדת  ונעה לרוב קדימה בניגוד לדמקורטיה המזרח תיכונית שאינה מצליחה להשתחרר משיתוק הבחירות שנכפה עליה מדי שנתיים.
 
קריאה נעימה
 










פי.סי.חץ