משפחת אדם שנפטר במרוץ תפוצה בגין היעדר אמצעי קירור

משפחת אדם שנפטר במרוץ תפוצה בגין היעדר אמצעי קירור

בצעד חסר תקדים משפחתו של משתתף כבן 40 במרוץ “חצי מרתון” שהתמוטט וקיפח את חייו תפוצה בכ-900 אלף שקל. כך פסק השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב, שקיבל את תביעת הנזיקין שהגישו רעייתו וילדיו של דוד שלמוביץ נגד עיריית תל אביב, מפיקת המרוץ חברת “כפיים שיווק וקידום מכירות” וחברת הביטוח הראל. פסק דין יחייב את מארגני המרוצים העממיים לשנות לחלוטין את הנהלים של קבלת המשתתפים. 
המרוץ, שנערך ב-8 לאפריל 2011, התפרס על פני 21 קילומטרים, כאשר לטענת התובעים הדבר נבע מהתרשלותם של מארגניו. בני משפחת הנפטר טענו כי היעדר דרישה מטעם מארגני המרוץ לאישור כשירות רפואי פיזי מהווה הפרה של חובת הזהירות כלפי הרצים. את הטענה הזאת ביססה התביעה על האנלוגיה שבין דרישת אישור לצורך אימון במכון כושר לדרישת אישור להשתתף במרוץ על דרך הקל וחומר. התביעה הציגה פרקטיקה מקובלת במספר עיירות בעולם, כגון פריז, ברלין ואמסטרדם, שם קיימת דרישה פוזיטיבית להצגת אישור רפואי, או לחילופין בדיקה רפואית במכון מוסמך. עוד נטען כי לא היה על הנתבעות להסתפק באישור אינטרנטי של המנוח על הימצאותו של אישור רפואי בידיו.
בית המשפט גם קיבל את טענתה המשפחה של המנוח כי זמן פינויו, מרגע קבלת הודעת הקריסה - 08:26, ועד קבלתו לחדר המיון ב-09:52, מהווה זמן בלתי סביר בנסיבות העניין. כמו כן, העובדה כי לא התקיימו אמצעי קירור נאותים בשטח המרוץ או בדרך לבית החולים מנעה את הצלתו של המנוח. “גם אם נצא מנקודת הנחה שזמני הטיפול והפינוי היו נאותים, עדיין רובצת לפתחן של הנתבעות העובדה כי במהלך המסלול ובניידת הטיפול הראשוני לא נמצאו אמצעי הקירור הנדרשים, כאשר למותר לציין כי עלותם נמוכה בהרבה מתוחלת הנזק אשר לרצים”, קבע השופט קליין, והצביע על הפרת חובת הזהירות של מארגני המרוץ.
עם זאת, הכיר השופט קליין ב”אשם התורם” של המנוח, שכבן 40 ביום הירשמו למרוץ היה עליו לשקול את צעדיו בטרם “אישר” את קיומו של האישור הרפואי, לצד התעלמותו מהתסמינים המאפיינים מכת חום, כגון עלייה בחום הגוף, ותחושת סחרור, בחילה ובלבול. לכן הפחית השופט קליין 30% מגובה הפיצוי למשפחתו, כאשר עיריית תל אביב תישא באחריות בשיעור של 30% וחברת כפיים והמבטחת הראל יישאו באחריות בשיעור של 70%.










פי.סי.חץ