שעון הקיץ חסך למשק כ-50 מיליון ש”ח בשנה

שעון הקיץ חסך למשק כ-50 מיליון ש”ח בשנה

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מציין כי הודות להפעלת שעון קיץ מוארך המשק חסך כ-97 מיליון קוט”ש בשנת 2015, הנאמדים בכ-50 מיליון שקלים.  הפעלת שעון הקיץ במשך תקופה ארוכה יותר, מתאימה את שעת ההשכמה בבוקר לשעת זריחת השמש. השכמה מוקדמת כתוצאה מהזזת המחוגים שעה אחת קדימה, מעודדת אי שימוש במזגן בשעות הבוקר, ומאפשרת לסיים את יום העבודה באור יום ולנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעילויות שונות בבית ובחוץ, ללא צורך בחשמל לתאורה.
בשנת 2015 הוחל שעון הקיץ בישראל למשך 212 ימים בין החודשים מרץ-אוקטובר, וזו הייתה השנה השלישית ברציפות שהוא מופעל במתכונת ארוכה. על פי הנתונים שעובדו באגף שימור אנרגיה במשרד, החלת שעון הקיץ תרמה לחיסכון מצטבר של כ-150 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות, שנובע בעיקרו מהפעלת שעון הקיץ במהלך חודש אוקטובר. ניצול האור הטבעי בחודש זה, שחל בעונת מעבר, משמעותי יותר עבור ההתאמה בין שעות הפעילות של המשק לשעות היום, והוא מפחית במידה ניכרת את הוצאות האנרגיה בשעות הפעילות. הנתונים מאוקטובר לבדו מצביעים על חיסכון של כ-50 מיליון קוט”ש, שמהווים כמעט 50% מסך החיסכון בתקופה שבה הופעל שעון הקיץ, ונאמדים בכ-25 מיליון שקלים למשק כולו. 
מנכ”ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שאול מרידור: “שעון קיץ הוא דוגמה נהדרת לחיסכון באנרגיה בהיקף גדול. המשרד עמל על תוכניות נוספות במטרה לחסוך באנרגיה למען המשק”.
בדיקת פוטנציאל החיסכון באנרגיה חשמלית כתוצאה מהפעלת שעון קיץ, מבוססת על שני סקרים שנערכו במעבדה לסטטיסטיקה של הטכניון, אשר משקללים פרמטרים שונים, ובהם: כמות האור, טמפרטורה, מעלות החימום והקירור בשעה נתונה, זמני זריחת השמש וסוג היום (יום חול/ ערב שבת/ חג ושבת/ חג). 
 










פי.סי.חץ