“הפשרה עם שותפות במאגר “לוויתן” תפגע לשנות דור”

“הפשרה עם שותפות במאגר “לוויתן” תפגע לשנות דור”

‘התנועה לאיכות השלטון’ ו ‘אדם טבע ודין’ קוראים לממונה על ההגבלים העסקיים לחזור בו מהחלטתו להגיע עם השותפות לצו מוסכם ובמקומו להחיל על שותפות הגז את מלוא סמכויותיו, על מנת ליצור תחרות אמיתית בתחום הגז

 
‘התנועה לאיכות השלטון’, יחד עם ‘אדם טבע ודין’ הגישו מסמך טענותיהן בשם הציבור לממונה על ההגבלים העסקיים בעניין הצו המוסכם: הותרת מאגר ‘לוויתן’ בידי השותפות מותיר בידיהן שליטה בכ-90% מכלל עתודות הגז של ישראל, תקבע את המונופול בתחום הגז ולא תוביל לתחרות.
במסמך גורסות התנועות, כי תוצאת הצו המוסכם הינה יצירת מונופול, ביצורו והנצחתו לדורי דורות. יצירת מונופול והסדר כובל פוגעני שכזה, תוך שימוש בהליך צו מוסכם בנושא זה, מהווה עקיפה של סמכויות בית הדין להגבלים עסקיים וככזה חותר תחת דיני ההגבלים העסקיים, מסכל את אכיפתם, ועל כן מהווה פעולה מחוסרת סמכות, הבטלה מאליה.
לטענת התנועות, הרשות, כמו יתר רשויות המדינה, נתפסה להנחות יסוד מוטעות מיסודן, שבמרכזן התפיסה כי השותפות הן אשר נשאו בסיכונים כלכליים אדירים למען מציאת הגז. תפיסה זו יצרה בקרבן המדינה התחושה כאילו עומדת לה חובה כזו או אחרת כלפי השותפות. במקביל לכך השתרשה גם התפישה שהמדינה “חייבת אותן”, זקוקה נואשות לשותפות ותלויה בהן לצורך הפקת הגז, ולכן צריכה לבוא לקראתן כברת דרך על חשבון האינטרסים של הציבור. מהנחות אלו נוצרה קונספציה מוטעית והרסנית, כאילו מצויה המדינה בנקודת מוצא של נחיתות מעשית ומוסרית למול השותפויות. במסמך הטענות, הארגונים מציגים את ההיסטוריה של חיפוש ומציאת הגז בישראל בסיוע תצהירו של הגיאולוג יוסי לנגוצקי, הסותר את הנחות מוצא שגויות אלו.
במשך שש השנים האחרונות, פעלו השותפות כשהן מבוצרות בהסדר כובל, בניגוד לכאורה לדיני ההגבלים העסקיים. כל זאת, תחת עיניהן הפקוחות של הרשות להגבלים עסקיים, זאת בנוסף לכשלי משרד התשתיות וממשלת ישראל באכיפת החוק ובהגנה על האינטרסים של הציבור במאגרי הגז. לאור זאת, נדמה כי ישנה רק דרך אלת לראות את פני הדברים - הצו המוסכם מעניק לשותפות המחזיקות ב”לוויתן” הזדמנות פז, אשר נדיר כי עומדת למתחרה בשוק המסוים, והיא את ההזדמנות ליצור מתחרה חדש “כפי בקשתן”, מתחרה מוגבל, אשר הלכה למעשה לא ייצור תחרות בשוק הגז ויאפשר לשותפות להמשיך ולנצח את מעמדן המונופוליסטי. במצב זה, משק הגז נשלט כיום וימשיך להישלט בעתיד על ידי אותם בודדים, הקשורים אחד בשני ואשר להם אחיזה כמעט בלעדית במשק האנרגיה.
הארגונים קוראים לממונה על ההגבלים העסקיים לחזור בו מהחלטתו להגיע עם השותפות לצו מוסכם ובמקומו להחיל על שותפות הגז את מלוא סמכויותיו, על מנת ליצור תחרות אמיתית בתחום הגז. רגולציה מעין זו תהיה אחד מהצעדים המשמעותיים ביותר למשק הישראלי, לחוסנה של מדינת ישראל ולאיכות חיי תושביה, והחלטותיה תהינה המשמעותיות ביותר שאי פעם יתקבלו וינקטו על ידי הרשות. 
עו”ד דנה טבצ’ניק, ראש תחום כלכלה וסביבה באדם טבע ודין: “זוהי שעת הכושר של הרשות לגבש הליך צודק וליצור מציאות שונה, בה תהנה החברה הישראלית מחלוקה צודקת של משאב הגז המצוי בבעלותו. אל לה לרשות לנקוט בהליך של צו מוסכם ואל לה להסתפק בנוסח הטיוטה כפי שהובאה להערות הציבור. המשך ההליך של הצו המוסכם יהווה פגיעה קשה באמון הציבור ומעילה בתפקידה.”
עו”ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון: “הרשות הסתמכה על הנחות שגויות ונקודת מוצא לקויה, על פיה הפתרון של הכרזה על השותפות כהסדר כובל יגרור הליך משפטי ארוך, אשר יסכל את פיתוח מאגר לוויתן. נראה כי המניע לאי קביעת הפתרונות הראויים הוא אותה רעה חולה אשר קיימת לאורך חיי פיתוח מאגרי הגז הטבעי בישראל מתחילת מתן ההיתרים והרישיונות ועד למתן החזקות. רעה חולה זו הינה הפחד והחשש מאיומי חברות הגז הטבעי”.
 










פי.סי.חץ