השגריר המפוספס

השגריר המפוספס

מה ניתן לעשות כדי שיותר אנשים בעולם יכירו את מדינתנו ויתרונותיה טוב יותר דווקא באמצעות השגריר הכל כך טוב שלנו, היין הישראלי המשובח?

ישראל פרקר
שפטתי לאחרונה בשלוש תחרויות יין בינלאומיות, בבולגריה, באיטליה ובבלגיה, מטעם מדינת ישראל. חזרתי לארץ עם לא מעט תובנות על התרשמותי המאוכזבת ממעמדם הנחות של יינות ישראל בעולם מבחינת הידע עליהם. אני מתייחס הפעם לרשמי בנושא מהתחרות האחרונה שנערכה בבלגיה.
 
למה כאן בתחרות אין יינות מישראל? 
מהיום הראשון שמתי עין על דגל לא מוכר לי בתחרות בבריסל ועל זאת שיושבת לפניו. “מאיזו מדינה את?” שאלתי  אותה בסקרנות. היא חייכה וחשפה שתי שורות של שיניים שחורות. שחורות מצבעם של 8 יינות אדומים מתוצרת יקבים ממדינה ומזנים לא ידועים בשלב ההוא. “אני מהונג קונג, וזה הדגל שלנו,” היא ענתה, הכניסה לפה עוד אדום, ערסלה מצד לצד וירקה תוך כדי סימון האיקסים בדף הציונים. הפרח הוא הבוהיניה בלייקאנה,  בעל חמישה עלים. “ומאיפה אתה?” היא שאלה. “מישראל”, עניתי. “מה בישראל עושים יין?” היא שאלה. “בטח”. עניתי. “יינות מצוינים יש לנו, שאפילו זוכים בתחרויות שונות ברחבי העולם במדליות זהב.”אז למה כאן בתחרות אין יינות מישראל? היא שאלה.... “כי.....”  צילמתי אותה, התחלתי לענות ורצתי מהר בחזרה לשולחן הטעימות שלי שם מזג הסומלייה לכוסי יין נוסף לטעימה ולדרוג. בים 8200 היינות שהגיעו לתחרות לא היה אפילו אחד מישראל.
 
בלי יין מישראל
שישה אנשים היינו בצוות השיפוט מספר 14: מצרפת, בלגיה, איטליה, פורטוגל, אני מישראל וראש הצוות היה טייס קרב לשעבר, מבורדו שבצרפת. כולם אנשים העוסקים ביין שנים לא מעטות.היינות נמזגו לכוסותינו בקצב מואץ, אחד אחרי השני על ידי תלמיד ביה”ס לסומלייה, לאחר שנטעמו בקפידה ואושרו על ידי ראש הצוות. כ-50 יינות טעמנו בכל אחד משלושת בוקרי התחרות. 
התברר לי שאף אחד מחברי צוותי לא שמע על יינות ישראלים חוץ מאחד מהם שניזכר שטעם יין מ”יקב ישראלי אחד גדול”, פעם בתערוכה בצרפת, יין מיקב טוליפ.... מדי פעם כשניסנו יחד לנחש מאיזו מדינה היין הנטעם היה. הם הסתכלו אלי בשאלה אולי הוא מישראל... היה לי קל מאוד לענות להם מפני שבין כ-8200 היינות שהתחרו לא היה אפילו בקבוק יין אחד מישראל. בפרסומים רבים של התחרות Concours Mondial de Bruxelles 2014 הוזכרו הארצות המשתתפות. ישראל לא הוזכרה שם, כמובן.
 
“מה בישראל עושים יין?” 
בארוחת ערב איכותית וחגיגית בסגנון איטלקי לכבוד וונציה, העיר בה תתקיים התחרות בשנה הבאה, ישבתי סמוך לעיתונאית יין אמריקאית ממיניסוטה וליצרן יין מוורונה שבאיטליה. “מה בישראל עושים יין?” שאלה בסקרנות האמריקאית. “אהה, אתה בטח מתכוון ליין כשר.” היא אמרה לי וחייכה בגיחוך ובקריצה. “אתה יודע”, אמר לי האיטלקי, “במחוז שלנו מספר יקבים התחילו לייצר גם יינות כשרים...” כך התחילה השיחה בינינו. היה לי כבר על מה לדבר ולהסביר להם בדקות הארוכות הבאות, ובמרץ רב, שיין ישראלי הוא לאו דווקא כשר, ואין גם כל קשר בין איכותו של יין לכשרותו. ואפילו שהרבה יינות כשרים שלנו זוכים במדליות זהב בתחרויות בעולם. הסברתי להם גם מהו בעצם יין כשר ומדוע להרבה יקבים חשוב שיינותיהם יקבלו תעודת כשרות... זה היה הפעם נקודתי, רק ליד שולחן אחד, ולארבע אוזניים בלבד...
 
התשוקה והאהבה ליין 
כך נפגשתי לאחרונה במיוחד, ובשנים האחרונות, בכלל, עם מאות אנשי עולם היין במדינות שונות בעולם ושוחחתי על תעשיית היין הישראלית ולא פגשתי כמעט כאלה המכירים או שמעו עליה. אגב, גם בארץ רבים הם אלה שעדיין עולם היין לא מעניין אותם והם לוגמים יין במשורה כשהם חייבים לעשות זאת בקידוש, בחופה או באירוע דתי אחר...
שם, בבריסל, כשהסתובבתי עם כוס יין, כל פעם ממדינה אחרת, בין 310 שופטים, עשרות אנשי תקשורת והרבה אנשי ארגון, ראיתי שבעיניי כולם בלטה התשוקה והאהבה ליין וסיפוריו, המשקה שמלכד מיליוני אנשים מכל העולם וגורם להם להיות חברותיים ומאושרים בדרכם ובמעשיהם.
מאות רבות של יינות מחו”ל גילגלתי בפה בחודשיים האחרונים ואני מכריז בפה מלא שרבים מהם היו נחותים הרבה מאוד מהמון יינות ישראלים. כאב לי לשמוע אינספור סיפורים על היינות המשתתפים בתחרות ולשתוק כשהגיע תורי לדבר על יינותינו מפני שלא היה אפילו אחד שנשלח לתחרות מיקבי ישראל.
 
היין יכול להביא כבוד למדינה 
אז מה בעצם קורה כאן אצלנו, המדינה שכל כך מתפתחת ומפורסמת בהייטק שלה? מה ניתן לעשות כדי שיותר אנשים בעולם יכירו את מדינתנו ויתרונותיה טוב יותר דווקא באמצעות השגריר הכל כך טוב שלנו, היין הישראלי המשובח? 
מקטרגי טוענים שקל מאוד לבקר ולהציע אבל הרבה יותר מסובך לבצע. מדוע אצל אחרים בעולם זה פחות מסובך? מפני ששם יודעים לעבוד ומבינים בחשיבות הנושא, וכאן אצלנו עדיין  אלה היושבים למעלה בכנסת, בממשלה ובמשרדים הממשלתיים השונים, לא מבינים ומפנימים את חשיבות הנושא. 
היין הוא לא רק משקה, היין יכול להביא כבוד למדינה ולהיות שגריר נהדר בחו”ל התורם  לאנשים סיבה לדבר על המדינה שלנו  חיובית, על תרבותה ותעשייתה המתקדמת. 
 
תקציב מיוחד 
מה כן יכול להשפיע על  המודעות לישראל כארץ מפותחת גם בתעשיית היין: רשות מפקחת עליונה על ייצור יין ישראלי - רק יין אמיתי ונכון העומד בתקנים יורשה להיות משווק בארץ ובחו”ל.
תקציב מיוחד שיוקצה על ידי משרד החקלאות, משרד החוץ ומשרד הכלכלה לקידום היין הישראלי וסיפוריו בעולם. ולא מדובר כאן על תקציב רב מיליונים.. אפשר גם לגבות שקל אחד מכל בקבוק יין ישראלי שנמכר ולהוסיף את התמורה לתקציב.
סיפורי כל יקבי ישראל וההיסטוריה שלנו בנושא יקובצו בספרון באנגלית שיופץ בעולם. ולא רק היקבים שמשלמים יופיעו בו.  למשלמים יוקצה שטח פרסומי גדול יותר. קיבלתי בבולגריה הקטנה ספרון יפהפה עם 172 עמודים בבולגרית ובאנגלית על תעשיית היין שם.
 
הזרמת מידע לאתרים מובילים
בכל תערוכת יין בעולם יהיה ביתן ישראלי  עם פלקטים ענקיים המבליטים את שם המדינה, שמה חשוב בו חוץ מהטעימה תהייה חלוקת אלפי ספרונים עם מידע מפורט על ענף היין בארץ ועל ההיסטוריה הארוכה שלו.
לפני כל תחרות יין שמתקיימת בעולם יוזמנו יקבים המעוניינים להשתתף בה להעביר יינותיהם לצוות טעימה מיוחד שיבחר את עשרת היינות הטובים ביותר. יינות אלה ישלחו כנציגי ישראל לתחרות בתקציב שהזכרתי למעלה.
 יוקם צוות קטן של מומחי אינטרנט דוברי שפות שונות שיכנסו בצורה עקבית יומיומית לאתרי יין בעולם, אתרי בלוגרים, טיולים, ופורומים מתאימים בפייסבוק ויכניסו שם מידע מקיף באנגלית ובשפות אחרות על מה שמתרחש בעולם היין הישראלי.
 
לא רק פוליטיקה ומלחמות
יש כאלה שבטח מתפלאים שאני מקנה חשיבות רבה מדי לנושא כזה שאולי הוא שולי בעיניהם, ושיש במדינה נושאים ביטחוניים וחברתיים חשובים יותר שיש לפתור. 
אבל כשאני הייתי בחודשים האחרונים הישראלי היחידי באולמות ענקיים המלאים במאות אנשי יין מהעולם, שרובם הגדול מכירים רק את הצד הלוחמני והפוליטי שלנו ועדיין חושבים שבארץ אנחנו רוכבים על גמלים ולוגמים רק יינות כשרים לצרכי דת, זה סימן שכל מה שנעשה בנושא עד כה הוא נקודתי בלבד, לא עוזר הרבה ומונע בעיקר מאינטרסים אישיים של היקבים הגדולים.
אני רוצה לראות ולהרגיש אחרת בסיורי הרבים בעולם, בין אנשי יין מובילי דעת קהל ושלא יגידו שישראל לא זוכה לעלות לשלב הגמר באירוויזיון מטעמים פוליטיים, כי מה שיודעים עליה אלה רק המילים הרג, כיבוש ומלחמות, שכל שונאנו יודעים להפיצן בהצלחה מרובה.
 
לחיים!!!










פי.סי.חץ