דילוג מעל לחומה

דילוג מעל לחומה

הרבה כבוד עשה היין תוצרת כחול לבן לישראל בסין וגם כתבנו ששימש כשופט בתחרות INTERWINE CHALLENGE. רשמים מהתחרות שנערכה במסגרת תערוכת היין INTERWINE

ישראל פרקר


“סליחה, מהי הדת שלך?”, לא מעט סינים שאלו אותי, בשקט, שאלה זו, כשעמדתי ליד ביתן יינות ישראל בתערוכה הגדולה INTERWINE שנערכה בגוואנזו שבדרום סין. הם שאלו אותי את אותה שאלה גם יומיים לפני פתיחת התערוכה כאשר שפטתי בתחרות היין INTERWINE CHALLENGE שנערכה במקום, בין שופטים מסין ומהונג קונג. כשסיפרתי להם על יהדותי התגובה המופתעת הייתה אחידה: “היהודים הם הכי חכמים ועשירים בעולם. אפשר להצטלם איתך מר פרקר?” 
זהו אחד מהזיכרונות הבלתי נשכחים שלי מביקורי האחרון בסין. הסינים אוהבים ומכבדים מאוד את ישראל, מדינתנו, ואנחנו גם דאגנו, בשבוע שהיינו שם, שתגדל הערכתם מאוד גם ליינות ישראל ולאיכותם הגבוהה. וזה קרה, ובגדול. המון סינים הצטרפו לאוהבי השגריר הישראלי המצוין בעולם: היין.


מיטב יינות העולם 
במלון המפואר בגוואנזו, העיר הגדולה שבדרום סין, ציפתה לי הפתעה גדולה, מיד כשהגענו. קירות לובי המלון עמוסים במדפים עם בקבוקי יינות ריקים עם תוויות של מיטב היינות מהעולם. עשרות ארגזי עץ עם לוגו ושמות של יקבי צרפת המפורסמים ביותר, קישטו אף הם את המקום.
במפלס הלובי, צמוד לאולם הכניסה, ממוקמת חנות יין ענקית עם אלפי בקבוקים מרחבי העולם. כששאלתי את המוכרת מהו היין היקר ביותר בחנות היא אמרה שכל היינות הם ברמת מחיר שווה ערך ל-100 עד 250 ש”ח. לדבריה, השלטונות רוצים לחנך את הציבור ללגימת יין ולכן לא מוכרים יינות יקרים יותר. על ישראל היא לא שמעה כלל עד כה...
בסין הכל בגדול, וגם בתחרות היין בה שפטתי, כנציג ישראל הוותיק מאוד בעולמו של היין (כפי שתוארתי על ידי המארגנים), שברתי שיא אישי. טעמתי ב-7 שעות של היום הראשון ונתתי נקודות ל-146 יינות שונים מרחבי העולם. הם נמזגו לכוסות בקצב מואץ. הסינים אוהבים לעבוד וממעטים בהפסקות למנוחה, כפי שנהוג באירופה. זה לא היה קל במיוחד, אבל כשיורקים למרקקה, לא משתכרים, והמוח עובד טוב, למענם של היינות הנטעמים. את התוצאות וחישוב הניקוד, עשינו בטפסים מיוחדים שהיו באנגלית ובסינית. השופט ההונג קונגי שישב לידי תירגם לי את ההסברים שניתנו לעיתים בסינית, אף שכל השופטים דיברו והבינו אנגלית.
התברר לי שגם יינות מישראל השתתפו בתחרות. בסיומו של היום ראיתי בקבוקים ריקים מיקבי כרמל, יתיר, בנימינה, פסגות, אדיר ומורד. היינות מארבעת היקבים הראשונים זכו במדליות מכובדות.


חלקי נחשים, צבים ו..
את ארוחת הערב הראשונה עם השופטים בסין לא אשכח שנים רבות… במשך הערב הם סיפרו לי סיפורים חיוביים על יהודים מצליחנים, בעולם,  תוך התלהבות מהאורח היהודי שהגיע לסין.  
“שמעתי שליהודים אסור לאכול חלקי בעלי חיים שנוגעים בקרקע”, אמר לי הסיני כשראה שנגעלתי מרגלי תרנגולות שהם פיצחו בהנאה לסיפתח… 
לשולחן הוגשו במהירות כלי מתכת מלאים בחלקי חיות שונות וספוגים עמוק ברטבים שונים עם ירקות. על הקירות מסביב היו תמונות חלקי נחשים, צבים, עופות, פרות, ציפורים שונות וכדומה שלא הגבירו לי את התיאבון.
היינות (לא סיניים) שנמזגו לכוסות במשך הערב היו מצוינים, אבל אני נגעלתי מרגע לרגע יותר יותר מהאוכל העממי, כשבידי זוג מקלות שלא הסתדרתי איתם, בנברי בחשדנות בקערות האוכל השונות. סביבי ישבו סינים צוחקים שלא הבינו מה הבעיה עם האוכל הנהדר והלא ברור שלהם… כשאמרתי שהייתי מאוד נהנה מהתה אם היה בו סוכר, התגבר הצחוק. “אסור לשים סוכר בתה”. כשפיזרתי מלח על האורז הלבן התפל, הם ביקשו שאעצור, מפני “שעל אורז לא מפזרים מלח”…
שבעתי איכשהו, בעיקר מירקות ופירות שונים, עטופים ברטבים, שסוגם ומינם לא היה ברור לי כל כך.


הראש הסתחרר 
גם תחילת היום השני של התחרות הייתה לגמרי לא פשוטה, או קלה עבורנו, השופטים המכובדים. את הבוקר התחלנו בטעימה מזורזת של 14 כוסות וסוגי קוניאק, 40% אלכוהול… רק מהריח העז של האלכוהול, הראש התחיל להסתחרר. כן, גם הריח הוא מרכיב חשוב במתן הנקודות למשקאות הנבדקים. 
אחרי מנוחה קלה וקצרה מאוד המשכנו עם שטיפת הפה בעשרות יינות מרחבי העולם.   טעמנו ודירגנו את היינות. חלקם היו מצוינים וחלקם הקטן גרועים מאוד... 
בארוחת הצהרים החל אחד הסינים לשיר שיר מפורסם מתוך הסרט כנר על הגג. הופתעתי לשמוע את “לו הייתי רוטשילד” באנגלית. הסיני סיפר לי שמאז שהיה קטן הוא ראה את הסרט מספר פעמים והתאהב בו. הוא למד כמה שירים מהסרט ושר אותם בכל הזדמנות. הצטרפתי אליו ושנינו המשכנו בשירה אדירה עם הכנר… הסובבים מחאו כפיים, והסיני שאל בשלומו של חיים טופול, שכה העריץ.
בשעות הערב בגוואנזו שבסין, סוף סוף הייתה לי הפסקה בשימוש טורדני במקלות לדחיפת האוכל לפה בארוחות העיקריות ולפי חוקי המדינה ומנהגיה, המתקיימים במקום באדיקות. 
בארוחת הערב המשותפת עם שופטי תחרות היין, המארגנים ומנכ”לית תערוכת INTERWINE, היו גם סכינים ומזלגות לשכמונו. המסעדה היוקרתית נמצאת בקומה ה-25 של מבנה מפואר, קרוב לנהר. הנוף שנשקף ממנה היה מרהיב.
עד כה פגשנו בסין רק נשים כמנהלות אירועים ועוסקות במקצועות שונים בנושאי יין, ביניהן גם מנהלת התחרות והבחורות שמזגו את היינות לכוסות השופטים. מנכ”לית התערוכה הענקית גילתה עניין רב ביינות מישראל. היא רוצה לבקר בארץ וגם לדאוג לכך שיגיעו יינות מישראל למכירה בסין. 
כמובן שסיפרתי על ישראל ויינותיה הטובים וכמובן על היעדר הקשר בין כשרות היין לאיכותו. הסינים החליטו שחייבים למצוא לי שם אחר מפני שקשה לבטא את שמי בסינית… הם גם שאלו אם רוברט פארקר הוא הדוד שלי… זה היה ערב חוויתי שארך למעלה מחמש שעות. איזה כיף שהיו גם סכין ומזלג לפני, ולא רק מקלות.


גאווה ישראלית 
בטקס הכרזת הזוכים בתחרות, בה שימשתי שופט מערבי יחידי בין הסינים, שנערך באולם בתערוכה, הוקרנה תמונה גדולה שלי על מסך לד ענק והמנחה סיפרה על הכבוד הגדול שמומחה ליין מישראל היה בין שופטי התחרות.
הושיבו אותי בין קונסולים של מדינות שונות, וגם מישראל, ומנהלים בכירים שהגיעו מרחבי העולם. הוזמנתי גם לבמה לחלק תעודות לזוכים. רבים מהם ביקשו ממר פרקר להתחבק ולהצטלם איתם עם התעודות על הבמה וגם לאחר מכן באולמות התערוכה. צוות טלביזיה הגיע לראיין אותי. סיפרתי לכתבת על ישראל מדינתנו ועל היינות המצוינים המיוצרים בה וזוכים בהרבה מדליות בתחרויות.
באחד מאולמות התערוכה הגדולה, מצאנו על קיר תמונה ענקית שלי עם כיתוב בסינית, כשופט מישראל, בין השופטים הסינים.
בארוחת הערב, שנערכה במלון המפואר שאנגרילה, השתתפו מאות רבות מהמציגים בתערוכת INTERWINE ואורחים חשובים. אני ישבתי בשולחן ארוך ומיוחד של אורחים חשובים במיוחד. 
כשקראו לי לבמה להתראיין ראיתי שעל השולחן ניצבו שמונה בקבוקי היין המצטיינים של התחרות. ביניהם היו שניים ישראלים, של יקבי יתיר ובנימינה.היה לי על מה לדבר ולשבח את מדינתנו. 
בהמשך הערב ביקשו ממני לחתום על שמונת הבקבוקים בעט עם טוש מוזהב. הלב שלי דפק בעוז כשעמדתי על הבמה לפני מאות רבות של זוגות עיניים וסיפרתי בגאווה על ישראל ויינותיה המצוינים אותם מייצרים אצלנו עוד מתקופת התנ”ך...


יינות מ-72 מדינות 
ביום לאחר שהסתיימה התחרות, עוד לפני שידענו מי מהיינות זכה במדליות, נפתחה תערוכת היין הענקית בגואנזו, בחלק קטן ממרכז התערוכות הענק שנמצא שם. 60,000 מ”ר של תערוכה. יינות מ-72 מדינות וגם מישראל, בביתן שיזמו והקימו הילית וסער צוק בעזרת אנשי הקונסוליה שבמקום. היו שם כ-700 ביתנים מלאים בשפע אינסופי של יינות מרחבי העולם, צבעים, טעמים וכוסות יין.
אלפי מבקרים ומבקרות, רובם הגדול סינים וסיניות, ביקרו בתערוכה וחלקם טעמו מיינותינו והתלהבו מאוד.
על הביתן והתערוכה, אספר בכתבתי הבאה.
לחיים, לחיי שגריר ישראל המצוין בעולם, היין הישראלי.










פי.סי.חץ