מבקר המדינה: מדיניות מכון התקנים עלולה לפגוע בצרכן הישראלי

מבקר המדינה: מדיניות מכון התקנים עלולה לפגוע בצרכן הישראלי

לדברי המבקר, המצב כיום משפיע על רמת המחירים ומצמצם את מגוון המוצרים המיובאים

מבקר המדינה מפנה חיצים רבים אל עבר מכון התקנים. בעקבות מחאת קיץ 2011, מונתה ועדת טרכטנברג אשר התייחסה בין היתר לחסמים בתחום היבוא - בעיקר מכסים ודרישות תקינה.  “מפגישות שערכו נציגי משרד מבקר המדינה עם הנהלת המכון, עולה כי המכון אינו מקבל את המלצות ועדת טרכטנברג ומערער על מסקנות הוועדה”, נכתב בדו”ח. 
חלק מהיבוא נדרש לעמוד בתקנים רשמיים שאותם כותבים ועדות התקינה במכון התקנים, והם מאומצים על ידי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. מדו”ח המבקר עולה כי שיעור נציגי התעשיינים בוועדות התקינה - 25% בממוצע, גבוה בהרבה משיעור נציגי הסוחרים והצרכנים. הסוחרים אף הגישו בג”ץ לא מזמן בדרישה להגדיל את חלקם בוועדות התקינה שלא יפחת מחלקם של התעשיינים - וזאת בשל טענתם שמגזר המסחר והשירותים הוא מגזר גדול יותר מהתעשיינים. המכון לעומת זאת, טוען כי הסיבה לעליונות נציגי התעשיינים בוועדות היא שהנציגים של שאר הסקטורים פשוט לא מגיעים. 
המבקר התייחס גם לנושא אימוץ התקינה הבינלאומית - רפורמה שהייתה אמורה להקל ולפשט את תהליכי היבוא. למכון אף הוקצו בשנים האחרונות כ-60 מיליון שקל לצורך החלפת תקנים ישראליים בתקנים בינלאומיים. המבקר מצא כי למרות שהמכון אימץ תקנים בינלאומיים - תקנים אלו עברו התאמות ושינויים - ורק 5% מבין התקנים הרשמיים המחייבים אומצו כלשונם. השינויים מחייבים בדיקות נוספות בארץ, אשר עלותם מגולגלת אל הצרכנים. גם התועלת מהסכמי ההכרה של מכון התקנים עם מעבדות בחו”ל נעלמת, מאחר שבמרבית התקנים מחויב ביצוע בדיקות השלמה בארץ. מבקר המדינה מעיר למכון כי עליו לזרז את המעבר לתקנים בין-לאומיים, בהתאם להוראות החוק ובהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג. מכון התקנים משיב כי רובם המוחלט (90%) של ההתאמות שהמכון מבצע נדרשות בשל התאמת התקנים לישראל - בכל הנוגע להתאמה לרשת החשמל הישראלית וכן לסימון המוצרים בעברית. 
“לדעת משרד מבקר המדינה, מצב שבו רק 5% מהתקנים הרשמיים הבין-לאומיים המאומצים בישראל אומצו כלשונם, מלמד כי יישום מדיניות התקינה אינו תואם את החוק ואת הרציונל העומד בבסיס ההוראות אשר נועדו להסיר חסמי יבוא ולהגביר את התחרותיות במשק. דבר זה עלול לפגוע בצרכן הישראלי הן בשל רמת המחירים המושפעת מכך והן בשל הצמצום במגוון המוצרים המיובאים”.
ממכון התקנים נמסר בתגובה: “במהלך השנתיים האחרונות נעשו מהלכים רבים על ידי מכון התקנים הישראלי על מנת לתרום להקלות בעשיית עסקים והתוצאות כבר נראות ומורגשות בשטח. מכון התקנים הישראלי אימץ תקנים בין לאומיים, חתם על הסכמי הכרה הדדיים עם מעבדות בין-לאומיות. כל זאת כדי למנוע כפילויות, להפחית את עלויות הבדיקות ולקצר את זמן קבלת האישור. הפער בדו”ח המבקר מתייחס להתאמות המקומיות הנדרשות על פי חוק (דוגמת סימון מוצרים בעברית או חוק החשמל). התאמות אלו נעשות בכל מדינה בעולם. באשר לייצוג בוועדות התקינה - דו”ח מבקר המדינה התייחס להופעת הנציגים בפועל. המכון אינו יכול להכריח את הנציגים להגיע בפועל לדיונים. האחריות מוטלת על הנציגים, לייצג את המגזר שלהם”.










פי.סי.חץ