הפנה את הגב

הפנה את הגב

בית הדין לעבודה ביטל את פסיקת הביטוח הלאומי והכיר בטכנאי מזגנים הסובל מכאבי גב כנפגע תאונת עבודה

האם בית הדין לעבודה יכיר בכאבים בגבו של טכנאי מזגנים, כתאונת עבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה, למרות שהתובע עבד בעבודות פיסיות במשך תקופה קצרה בלבד?
התובע עבד בתור טכנאי מזגנים במשך מספר חודשים ועבודתו הייתה כרוכה בהתקנת מזגנים תעשייתים תוך התכופפות ופעילות פיסית מאומצת. כך לדוגמא - התכופף התובע בעת העמסת הציוד לרכב (ציוד שמשקלו נע בין 7 ל-30 ק”ג) ובעת העמסת המזגנים לרכב, אשר משקלם נע בין 35 ל-100 ק”ג. התובע החל לסבול מכאבי גב והגיש בגינן תביעה לביטוח הלאומי להכרה בפגיעתו כ”תאונת עבודה”.
הביטוח הלאומי דחה את תביעתו של העובד, וערעור על החלטה זו הוגש לבית הדין לעבודה. בית הדין מינה מומחה מטעמו, על מנת שיבחן את סוגיית הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע ובין הליקוי בגבו.
המומחה קבע כי מחלתו של התובע אינה בבחינת מחלת מקצוע, אם כי כל אחת מהתנועות שביצע התובע גרמה לו לפגיעה זעירה בעלת אופי בלתי הפיך (INJURY). המומחה כתב בחוות דעתו שהתנועות שביצע התובע גרמו לנזקים זעירים, מוגדרים, בלתי הפיכים ומצטברים כפי שנדרש במקרים של מיקרוטראומה.
הביטוח הלאומי טען כי לא הוכח קיומה של פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטארומה - לא במישור העובדתי ולא במישור הרפואי. לדברי ב”כ הביטוח הלאומי, חוות דעתו של המומחה הרפואי הייתה מגמית ולא התייחסה באופן ענייני לתקופת העיסוק הקצרה של התובע ולעברו הרפואי.
בית הדין לעבודה פסק לא אחת כי חוות דעתו של מומחה מטעמו הינה בבחינת “אורים ותומים” בתחום הרפואי. על פי רוב, בית הדין מייחס משקל רב לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, וסומך עליה ידו. בית הדין לעבודה נוטה לסטות מקביעותיהם של מומחים רפואיים רק במידה וקיימת לכך הצדקה עובדתית או משפטית חריגה ויוצאת דופן. 
הביטוח הלאומי תמך את טענותיו בשורת פסקי דין קודמים, בהם לא קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה הרפואי. עם זאת, השופטים ציינו כי בעיניניי בריאות ותאונות עבודה, אין מקרה אחד דומה למשנהו וכל פגיעה נטענת נבחנת לגופה.
בסיכומו של דבר, השופטים קבעו שאין לקבל את טענותיו של הביטוח הלאומי ביחס למשך תקופת עבודתו של התובע. בפסק הדין נכתב כי המומחה קבע מפורשות שמדובר בפגיעות זעירות אשר הותירו בגבו של התובע נזק בלתי הפיך. אי לכך, אין למשך תקופת עבודתו של התובע כל משמעות רפואית מוכחת. 
“בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי המחלה ממנה סובל התובע בגבו הינה בגדר פגיעה עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה כחוק”, סיכמו השופטים את פסק הדין. 
הכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת ה”מיקרוטראומה” על-פי עורכת הדין איילת סבג, “מהווה מעין מפלט אחרון למי שאינו יכול להצביע על ארוע תאונתי או על מחלת מקצוע ספציפית כגורם למחלתו ולנזקו.” 
חוק הביטוח הלאומי מגדיר “פגיעה בעבודה” כ”תאונת עבודה או מחלת מקצוע”. זאת אומרת שכדי שתקום עילת תביעה, על הנפגע להוכיח כי נפגע בתאונת עבודה או שחלה במחלת מקצוע.  כדי שחבלה תוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים ארבעה תנאים: א. חבלה. ב. כתוצאה מתאונה, כלומר ארוע פתאומי שניתן להגדירו בזמן ובמקום. ג. עקב עבודה. ד. תוך כדי עבודה.
אשר למחלת מקצוע, המחוקק מונה רשימה סגורה של מחלות שנחשבות כמחלות מקצוע. הקושי נובע מכך שישנן מחלות הקשורות לעבודה אשר טרם הוכרו כמחלות מקצוע, דבר שיוצר אי צדק כלפי מבוטחים מסויימים.
“כמענה לאי הצדק הזה פותחה פיקציה משפטית: תורת הפגיעות המצטברות (מיקרוטראומה) לפיה ניתן להכיר בתאונה המקנה זכות לגמלאות גם כאשר לא מדובר במקרה תאונתי חד פעמי (כמו מכה, חבלה, פעלת כח חיצוני כלשהוא), אלא בצירוף של מקרים (פגיעות זעירות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי “תאונתי” הגורם לנזק זעיר שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גורמים לפגיעה של ממש ולנזק הרי המדובר ב’מיקרוטראומה’”. 










פי.סי.חץ