מחדל האמוניה: גג המיכל אינו ממוגן

מחדל האמוניה: גג המיכל אינו ממוגן

למרות שמדובר במפגע ביטחוני ובריאותי חמור, פיקוד העורף התריע שהגג לא יישא את המיגון ולכן רק דפנות המיכל מוגנו

האיום של מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה לפיו במלחמה הבאה ישגר טילים על מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה ועל כך ש”התוצאה תהיה כמו של פצצה גרעינית”, העלה מחדש לסדר היום את הסכנה הנשקפת לציבור מהמיכל, המכיל כ-12 אלף טון גז, ואת המחלוקת השוררת בין מערכת הביטחון ופיקוד העורף לבין המשרד להגנת הסביבה בסוגיית המיגון שלו.
“תושבי מפרץ חיפה נמצאים בסיכון כפול, בטחוני ובריאותי. בזמן שהממשלה עסוקה בלעכב את סגירת מיכל האמוניה, בנק המטרות של נסראללה נחשף. האם צריך לחכות שיהיה אסון על מנת שראש הממשלה יתעורר ויבין שמפרץ חיפה הולך לבעור?”, שאלה ח”כ יעל כהן פארן.
המשרד להגנת הסביבה מקדם בשנים האחרונות תוכנית להוצאת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה והחלפתו במפעל אמוניה שיוקם במישור רותם בדרום. 
השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הודה כי מיכל האמוניה הוא סיכון סביבתי וביטחוני, והוסיף שהמכרז להקמת המפעל החלופי בדרום יסתיים בסוף מרץ. “הנושא המרכזי שמעכב את הקמת המפעל הוא מחירי הגז הגבוהים. המפעל זקוק לגז על מנת לייצר אמוניה, אחרת לא יוכל לעבוד. פנינו לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, בבקשה להגדיר מחירים לגז באופן ספציפי עבור מפעל האמוניה, כדי שתהיה כדאיות בהקמתו ואנחנו ממתינים לפתרון בעניין”, אמר גבאי.
מיכל האמוניה, כמו מתקנים אסטרטגיים נוספים באזור חיפה, היוו מטרה לירי במלחמת לבנון השנייה. בעקבות זאת הקים השר להגנת הסביבה דאז, גדעון עזרא ז”ל, את ועדת שפיר, שאחת מהמלצותיה הייתה למגן את המיכל מפני פגיעת טילים. אלא שבפועל מוגנו רק דפנות המיכל והגג נותר לא ממוגן, כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה, שהתכנסה באוניברסיטת חיפה לדיון בזיהום האוויר במפרץ וסכנת מיכל האמוניה. ראוי להזכיר כי ב-1 ביוני 2015 קבע בית המשפט העליון כי על הממשלה להודיע עד תום תקופה של 45 ימים, על התאריך בו יפונה מיכל האמוניה.
יו”ר הוועדה, ח”כ קארין אלהרר הזהירה כי “מדובר בפצצת-זמן מתקתקת, כולם מודעים - וכמעט לא עושים דבר. זו סכנה יומיומית לאזרחי הצפון, ואסור למדינה להפקיר את תושבי מפרץ חיפה, מבחינה ביטחונית ובריאותית. לא ניתן לעוד ועוד דו”חות לחלוף - בלי לעשות דבר”.  
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי מיגון הדפנות בלבד ללא הגג נובע מהוראת פיקוד העורף, מאחר והדפנות לא יוכלו לשאת גג ממוגן שיהיה כבד בהרבה.
לדברי ליאורה אמיתי, מ”אזרחים למען הסביבה”, מיכל האמוניה הוא רק חלק משורת חומרים מסוכנים שמיוצרים, מאוחסנים ומובלים במפרץ. “כל הדו”חות חשפו שהמדינה לא ערוכה לטיפול אפילו בתרחישים פשוטים כמו שריפות, ורק נס הוא שלא התרחש באיזור אירוע-רב נפגעים. מיכל האמוניה משרת בעיקר את תעשיית הדשנים הישראלית, וכל האזרחים באיזור מוחזקים כבני ערובה”.
מאיה יעקובס, מנכ”לית עמותת “צלול”, קראה להפחית את כמות האמוניה במיכל, לפצלו לשני מיכלים עם 3,000 ליטר במיכל בלבד. בנוסף, קבלה יעקובס על כך שהמשרד להגנת הסביבה בזבז שנים יקרות בניסיונות עקרים לקדם מכרז, וכי עד היום טרם נבחרה חברה שתקים מפעל אמוניה שיאפשר את סגירת המיכל המסוכן. נורית שטרוך, סגנית מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, דחתה את ההצעה להפחית את כמות האמוניה במיכל, כיוון שלדבריה, הסיכון בחומר גדול כשהוא גז, מאשר כנוזל.
“האיום של נסראללה הוא ממשי ויעמיד בסכנה חייהם של מיליון תושבים. פגיעה במיכלי האמוניה היא סכנה כפולה ומכופלת מכל טיל. החומרים הרעילים והבוערים יכולים לגרום לנזק בל יתואר. אסור לנו לקחת סיכון, יש לפנות את מיכלי האמוניה, להפסיק כל תוכנית להרחבת מתחם בתי הזיקוק או להקמת נמל דלקים נוסף”,  נמסר מארגון “מגמה ירוקה”.
אמוניה היא תרכובת חנקן ומימן, ונחשבת לאחד הכימיקלים התעשייתיים הנפוצים והחשובים בעולם. האמוניה משמשת בעיקר כחומר גלם בתעשייה הכימית (דשנים, פולימרים, חומרי נפץ ועוד), ובאופן משני לטובת קירור מתקנים תעשייתיים. האמוניה רעילה לבני אדם ובעלי חיים עד כדי גרימת מוות, ולכן נדרשים כללי בטיחות מחמירים בעת ייצורה, הובלתה, אחסונה והשימוש בה.
בעבר היה ייצור אמוניה בישראל, אך זה הופסק במהלך שנות ה־80, ומאז מיובאת האמוניה מחו”ל. האמוניה המיובאת לארץ עוברת דרך מסוף הכימיקלים בנמל הקישון, שלצדו הוקם מיכל אכסון גדול והיחידי בארץ המכיל כאמור עד 12 אלף טון. ישראל מייבאת מדי שנה כ-120 אלף טון אמוניה, 115 אלף טון מתוכם מיועדים לייצור דשנים, וכ-5,000 טון משמשים את תעשיית הקירור, תעשיית התרופות, תעשיית הנשק ועוד. בשל הסיכון הסביבתי והביטחוני הנשקף מהם, מיכלי אמוניה בעולם נדרשים לעמידה בדרישות שונות למניעת דליפת אמוניה.
  על פי הערכות מומחים, כחצי מיליון בני אדם שישהו ברדיוס של 20 קילומטרים עלולים להיפגע במקרה של פגיעה ישירה במיכל האמוניה. מחקרים שערכה עמותת “צלול”, קובעים כי במקרה של פגיעה ישירה, כ-17 אלף בני אדם ייהרגו במידה ותדלוף רק חמישית מכמות האמוניה בו, ועשרות אלפים נוספים ייפגעו.
ארגון אזרחים למען הסביבה: “ידענו שזה המצב עוד לפני שנת 2006 - גם אז כיוון נסראלה ראשי טילים למיכל במלחמת לבנון השניה, וגם אז כתבנו מכתבים לכל שרי הממשלה. גם במבצע צוק איתן כוונו ראשי טיל לאותה מטרה. למרבה הצער למרות כל הוועדות שהוקמו ודנו, ופרסמו מסקנות והמלצות ולמרות כל הצהרות שרי הגנת הסביבה - הפצצה הזאת עודנה כאן, ומאיימת על חייהם של עשרות אלפי תושבים”.
בהמשך לפנייתם של נציגי עיריית חיפה לגורמים הממשלתיים, להציג פתרון מיידי לאיתור חלופות לאספקת אמוניה למשק הישראלי באמצעות הקמת מספר מיכלי אחסון קטנים יותר שיפוזרו על פי צורך ברחבי הארץ, פנה יונה יהב, ראש עיריית חיפה, לראש הממשלה, בנימין נתניהו ודרש את התערבותו בנושא. 
במכתב כתב יהב: ‘’אני סמוך ובטוח כי כעת תמצא לנכון להנחות את אנשייך להעתיק לאלתר את המיכל המסוכן ממפרץ חיפה, ולכל הפחות, עד סילוקו, לצמצם את כמות החומר המסוכן המצוי בו למינימום האפשרי...אדוני ראש הממשלה, כמיליון בני אדם חיים לצידה של ‘’פצצה מתקתקת’’, וזו אינה קלישאה. זו המציאות. בשמם של תושבי חיפה והמפרץ אני מצפה להתערבותך האישית. זו העת לפעול”.
 










פי.סי.חץ