ביהמ”ש הורה לצ’ק פוינט להפחית את עוצמת הרעש הבוקעת ממערכת הצ’ילרים המוצבת על גג בניינה

ביהמ”ש הורה לצ’ק פוינט להפחית את עוצמת הרעש הבוקעת ממערכת הצ’ילרים המוצבת על גג בניינה

דיירי מגדלי סנטרל פארק המתגוררים בסמוך, טענו כי הרעש חורג מהעוצמה המותרת בתקנות למניעת מפגעים ומורגש בבתיהם במשך כל שעות היממה לאורך כל השנה. ביהמ”ש הורה לנתבעת לתקן את הליקויים בהתאם להוראות המומחה מטעמו עד ה-14 ליולי

 
 
בתום מערכה משפטית ממושכת נחלו דיירי מגדלי סנטרל פארק בשכונת ביצרון בתל אביב, ניצחון על חברת צ’ק פוינט שמשרדיה ממוקמים בשכונה. שופט בית משפט השלום בתל אביב רחמים כהן קיבל את טענות התובעים והורה לחברת התוכנה לפעול להקטנת הרעש הרב הבוקע ממערכת הצ’ילרים המוצבת על גג בניינה.
לפני כחמש שנים הגישו שלושה בעלי דירות בפרויקט הממוקם בשדרות ההשכלה 17, בסמוך לבניין צ’ק פוינט, תביעה נגד החברה בטענה כי מעל גג בניין המשרדים הראשי שלה ברחוב הסוללים, פועלים חמישה צ’ילרים הגורמים לרעש מוגזם.
 
חובה להתקין משתיקי קול על הצ’ילרים 
לטענת התובעים, הם סובלים מידי יום ביומו ובמשך כל שעות היום מרעש בלתי נסבל הבוקע מהצ’ילרים הפועלים במשך כל שעות היממה, בכל ימות השנה. עוצמת הרעש הבוקע ממנועי הצ’ילרים הוא כה עז ומורגש בצורה דומיננטית בתוך דירות התובעים ובחדרי השינה.
בהתבסס על חוות דעת מומחה מטעמם טוענים התובעים, כי הרעש חורג מהעוצמה המותרת בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש”ן - 1990, ובתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) תשנ”ג - 1992 (להלן - התקנות). בהתאם לאמור טוענים התובעים, כי הנתבעת מעוולת כלפיהם בעוולת מטרד ליחיד, כקבוע בסעיף 44 לפקודת הנזיקין.
בנוסף, נטען בכתב התבייעה, כי על פי היתר הבנייה שניתן לבניין הנתבעת, חלה על הנתבעת החובה להתקין משתיקי קול על הצ’ילרים ולהבטיח שאלו לא יוצרים מטרדי רעש - פעולה שלא עשתה הנתבעת, מלבד לגבי צ’ילר 5 (ובעקבות הגשת התובענה גם על צ’ילר 4).
על בסיס האמור, עותרים התובעים לקבלת צו מניעה שיאסור על הנתבעת להמשיך ולהפעיל את הצ’ילרים, כאשר הרעש המופק מהם חורג מהמותר. לחלופין, ובעקבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, עותרים התובעים לחייב את הנתבעת ליישם את הפתרון אשר הוצע על ידו. בנוסף מבוקש שהמומחה יערוך בדיקות תקופתיות למדידת עוצמת הרעש על מנת לוודא כי הפתרון המוצע ייושם בצורה יעילה.
 
התובעים חשופים לרעש רקע סביבתי
הנתבעת טענה להגנתה כי, הרעש הבוקע מהצי’לרים אינו חורג מהמותר בתקנות, והרעש הבלתי סביר לו טוענים התובעים הוא רעש רקע אשר מקורו בסביבה בה ממוקם מגדל המגורים ובכלל זה נתיבי איילון, מסילות הברזל של רכבת ישראל, מוסכים, מסעדות ובנייני משרדים נוספים. האזור מוגדר בתוכניות הבנייה כאזור תעשייה המיועד לתעסוקה, מסחר ומשרדים ולא כאזור מגורים.
לטענת הנתבעת, כיוון שבניין הנתבעת ובכלל זה גורם הרעש, היו קיימים עוד לפני שנבנה מגדל המגורים, הרי שהתובעים באו אל אי-הנוחות והמטרד מתוך בחירה והכפיפו עצמם אליהם.
עוד טוענת הנתבעת, כי מגדל המגורים ממוקם באזור תעשייה ובסמוך לגורמים סביבתיים אשר יוצרים רעש רקע ניכר, שלעצמו בלתי סביר. לכן, ממילא, גם אם תסגור הנתבעת את הצ’ילרים, יהיו התובעים חשופים לרעש בלתי סביר שמקורו כאמור ברעש רקע סביבתי.
בנוסף, ציינה צ’ק פוינט כי בעקבות הטענות נגדה ביצעה מספר שינויים במטרה להביא לסיום המחלוקות ובכלל זה התקינה משתקים על פתחי יציאת האוורור של צ’ילרים מספר 4 ו- 5, והקימה קיר בצמוד להם כדי למנוע קרינת רעש מפתחי כניסת האוורור.
 
מפגע רעש מתמשך יום ולילה 
התובעים הגישו חוות דעת מומחה באמצעות פרופ’ גיורא רוזנהויז. רוזנהויז ערך עבור התובעים שלוש חוות דעת שונות בזמנים שונים. על פי חוות הדעת השלישית והאחרונה, פעולת הצ’ילרים גורמת לרעש חזק מאוד המוקרן לתוך חדרי השינה של התובעים, וזאת למרות פעולות שביצעה הנתבעת בניסיון להפחית את הרעש. רעש זה גבוה בהרבה מדרישות התקנות הן בשעות היום והן בשעות הלילה.
הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה באמצעות יורם קדמן, אשר קבע, כי שיטת המדידה בה נקט פרופ’ רוזנהויז לקויה ומבוססת על הנחות מקדמיות והגדרות שגויות, המאיינות את מסקנות חוות הדעת, וכי לא ניתן לקבוע שמפלס הרעש מפעולת הצ’ילרים, להבדיל מרעשי הרקע, עולה על המותר בתקנות.
המומחים נחקרו בחקירות נגדיות, שלאחריהן, לאור הפערים בין חוות הדעת בשאלת קיומו של רעש בלתי סביר, מונה מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט. המומחה, ד”ר יוסף סוקר התבקש להתייחס למחלוקות שבין הצדדים ובפרט לשאלה - האם פעולת הצ’ילרים גורמת לרעש בלתי סביר בדירות התובעים.
המומחה ניתח וביקר את חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתבסס על בדיקות ומדידות אשר ביצע, הגיע למסקנה, ש”פעולת הצ’ילרים על גג צ’קפוינט, גורמת ללא כל ספק ו/או היסוס, לרעש בלתי סביר, המהווה מפגע רעש מתמשך יום ולילה, בשיעור רב, גבוה וניכר, ב- 3 דירות התובעים - יום ולילה”. עוד הוסיף המומחה, כי ניתן לטפל במניעת הרעש הבלתי סביר הבוקע מפעילות הצ’ילרים”.
 
“דוגמא להתנהלות כוחנית” 
השופט רחמים כהן קיבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ד”ר יוסף סוקר כי קיימת חריגה מהתקנות למניעת רעש. ד”ר סוקר הציע מספר פתרונות אפשריים הכרוכים בעלויות משמעותיות וכן בהשלכות על פעילות הנתבעת אשר הצ’ילרים חיוניים לפעילותה. כתוצאה מכך הציעה צ’ק פוינט בשיתוף המומחה פתרונות נוספים המקובלים על סוקר. בית המשפט קבע כי צ’ק פוינט תפעל בהתאם להוראות המומחה או לכל אמצעי אחר עד ל-14 ביולי. לאחר מכן יקבע המומחה בחוות דעת נוספת האם הושג פתרון הולם וזאת עד ה-1 בספטמבר. השופט כהן הורה לנתבעת לממן את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסך 35 אלף שקל.
עו”ד ניר יאיר, בא כוחם של התובעים מסר בתגובה לפסק הדין כי “מצער מאוד שחברת הענק צ’ק פוינט בחרה לנסות ולהתיש את התובעים בהליכים משפטיים ארוכים במקום לפתור בתום לב מטרד רעש שהיא בעצמה יוצרת. במקום להוות דוגמא ומופת לישראליות העכשווית, בחרה צ’ק פוינט להוות דוגמא להתנהלות כוחנית. אולם בית המשפט בתבונתו הרבה אימץ, ובצדק, את חוות דעת המומחה מטעמו וביקש לשים סוף פסוק להפרת הדין של צ’ק פוינט, שמתבצעת מדי יום ביומו משך שנים. מי ייתן וגם עיריית תל אביב תתעשת ותאכוף על צ’ק פוינט את חוקי התו”ב וחוק העזר העירוני למניעת רעש”.
 










פי.סי.חץ