הכתובת על הקיר

הכתובת על הקיר

האם המפעלים התעשייתים בארץ וארגונים אשר הקירור מהווה בהם מרכיב מרכזי ערוכים לקראת שינויי האקלים והתחממות הגלובלית?

אלון גני

 


תוצאות מחקר חדש מראות ששינוי האקלים יגרום לעצירת הצמיחה הכלכלית בישראל עד 2055 - כך טוען ד”ר דניאל מדר במאמר שפורסם לאחרונה. ההשפעה הרעה של עליית טמפרטורה עקב שינוי אקלים ברורה: כשחם יותר, היעילות והתפוקה של מערכות קירור יורדות. זה קורה בין השאר בגלל מחסור במים, קושי לעבוד בחוץ, השקעת אנרגיה בקירור ובאחסון התוצרים ומאבקים על משאבים.
כלכלה קורסת
על פי המחקר, בישראל העתיד קודר. ההתחממות הצפויה באזורנו צפויה להאט את הצמיחה הכלכלית עד שהיא עשויה אף להעצר בשנת 2055. לאחר מכן תחל נסיגה בכלכלה, וכלכלת ישראל תשנה כיוון ותתחיל במגמת התכווצות.
מחקר משנת 2009 של תוכנית משולבת של MIT על המדע והמדיניות של ההתחממות העולמית בחן את התחזיות העתידיות של שינויי אקלים. על פי מחקר זה, יש הסתברות של 57% לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית מעל 5 מעלות צלזיוס עד 2100. ממחקרים עולה כי בשנת 2100 צפוי תוצר מקומי גולמי (תמ”ג) לנפש הנמוך ב-70-60 אחוז לעומת עתיד ללא שינוי אקלים. ובמילים אחרות, התמ”ג לנפש הצפוי לנו בישראל ב-2100 זהה לתמ”ג שלנו כיום.
אלו בשורות רעות מאוד לכל ארגון אשר בו הקירור מהווה חלק משמעותי וקריטי בתהליכי הייצור והמכירות. טמפרטורות הקיצון שחווינו בקיץ האחרון הינן רק הסנוניות המבשרות את בוא השרב וארגון אשר לא יעשה כבר היום צעדים משמעותיים להערכות לקראת ההתחממות הגלובלית יתכן ויגלה מהר מאוד שחייבים להפנות חשיבה ותקציבים לתחום. ברבים ממפעלי התעשיה, בעיקר בתחום המזון, הרווח השולי אינו גבוה, והעלייה הצפויה בהשקעות באנרגיה לקירור ואחסון עלולים להפוך אותם ללא כלכליים.


השפעות האקלים על הרווחיות
מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature, גילה שבדומה לטמפרטורה האופטימלית בגוף, יש טמפרטורה שנתית ממוצעת אופטימלית לכלכלה – והיא עומדת על 13 מעלות צלסיוס. התרחיש הפסימי שליווה את הדיונים בוועידת פריז לשינוי אקלים מדבר על עלייה של 4.3 מעלות צלסיוס בממוצע העולמי. המומחים מזהירים שאם שינוי האקלים לא ייעצר, הצמיחה הכלכלית הגלובלית תצנח ב-23 אחוז. הערכה זו גבוהה פי 10-5 מהערכות קודמות. ככל שטמפרטורת הסביבה עולות עלויות הקירור עולות יחד איתן.
“כבר היום מורגשת השפעת ההתחממות על מתקני הקירור שאנחנו בונים ומתחזקים. מפעלים שלא השכילו לעבור תהליכי שדרוג והתיעלות אנרגטית סובלים כבר היום מבעיות בימים חמים ומעלויות הולכות ומאמירות בתשלום חשבונות החשמל”, מציין ויאצסלב (סלביק) גרויסמן, מנכ”ל GVK מערכות קירור. “הירידה שהיתה ב-2015 בתעריפי החשמל, כתוצאה מירידת עלויות הדלקים בעולם, היא רק טעות אופטית. צריכת החשמל עולה בממוצע בכ-3% בשנה גם בעקבות התישנות הציוד וגם עקב עליית הטמפרטורות”.


חשיבה לטווח ארוך וההתחממות הגלובלית
חברות רבות עסוקות בהווה ב”כיבוי שריפות”, בפתרון בעיות ובמשברים ואינן מסתכלות בדרך כלל בתיכנון לטווח ארוך. “אנחנו רואים את זה הרבה מאוד פעמים במתקנים שאנחנו מתחזקים”, אומר גרויסמן. “בהרבה מאוד מקומות קוראים לנו רק כשאין ברירה, רק כשהמערכת קרסה או לא מתפקדת. יש מעט מאוד נכונות להשקעות בתחזוקה מונעת ואצל רבים מלקוחותינו מסתפקים בתחזוקת שבר. לדוגמה, תהליכי החלפת גז 22R נדחים עד לרגע האחרון”.
בשנת 1985 נערך בווינה כינוס אשר הגדיר את הקטנת הפגיעה באוזון הסטרטוספרי כיעד גלובלי, ובעקבותיו נקבע בשנת 1987 פרוטוקול מונטריאול, אשר הגדיר לוח זמנים להפחתה בשימוש בחומרים הפוגעים באוזון. רוב הקררים מכילי הכלור יצאו משימוש, להוציא R22 אשר הותר לשימוש עד שנת 2015!
העמדה החד משמעית של משרדי הגנת הסביבה, הכלכלה והתעשייה אומרת, במסמך שהופץ באחרונה  כי “מדובר באיסור ליבוא כימיקלים הפוגעים בשכבת האוזון. כאשר קיצוץ מלא עד כדי 90 אחוז יהיה בשנת 2015. המדיניות היא של הקטנה עד כדי הפסקת שימוש  בכימיקלים שיש להם תחליף”. 
למרות כל האמור לעיל, יש עדיין מתקני קירור רבים אשר נכון להיום עדיין פועלים על גז 22R. היות ועלויות החלפת הגז כרוכות בהשקעות משמעותיות ובהערכות מיוחדת, היות והתהליך מבוצע על מערכות פעילות שההשבתה שלהן כרוכה בהפסד כספי ניכר, רבים ממקבלי ההחלטות נמנעים מליזום את התהליך בעצמם ומחכים לרגע שבו לא יוכלו לדחות זאת יותר.
“זה פשוט מצב אבסורדי. גז 22R בכלל לא מתאים לקירור ובטח שלא להקפאה. זהו גז מזגנים במקור שהוסב לקירור והשימוש בו הינו בזבזני ולא יעיל. מנהלים רבים לא מודעים לנושא ולכן משלמים חשבונות חשמל מנופחים במקום להשקיע בשדרוג המערכות ובהחלפת הגז. דבר שיביא לחסכון וודאי”...


כיצד ניתן להערך לקראת התחממות?
לאור התחזית הקודרת, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות, אם בכלל? 
לטענת גרויסמן רוב מערכות הקירור התעשיתיות הפועלות בגז פראון אינן פועלות באופן יעיל. ניתן לשפר את רוב המערכות בלפחות 30%. המשמעות של מהלך כזה הנה ירידה משמעותית בעלויות החשמל בטווח הקצר ועליה בתפוקת המערכת בטווח הארוך. מערכות אשר ישודרגו ויותאמו לעבודה יעילה, הן מבחינת הגז והן מבחינת הפעילות שלהן, יתמודדו הרבה יותר טוב עם שינויי האקלים והתחמות הגלובלית.










פי.סי.חץ