גינל: “חקיקת העבודה פוגעת הן בעסקים והן במעסיקים”

גינל: “חקיקת העבודה פוגעת הן בעסקים והן במעסיקים”

מנכ”ל התאחדות התעשיינים ציין בפאנל בנושא חקיקת עבודה, כי התוצאה עלולה להיות דווקא לרעת העובד, אשר תנאי העסקתו ואף מקום עבודתו עלולים דווקא להיפגע

 


“12,000 הצעות חוק פרטיות הוגשו בעשור האחרון ורבות מהן משנות ללא הרף את מערכת  יחסי העבודה בישראל. רוב הצעות החקיקה מוגשות ללא כל בדיקת משמעויות, הן על המגזר העסקי והן על העובדים, ובסופו של דבר הן גורמות להתייקרות מלאכותית של עלות ההעסקה בישראל, לפגיעה ביכולת המעסיקים לשפר את תנאי המועסקים כמו גם במוטיבציה לנהל עסקים בישראל. התוצאה עלולה להיות דווקא לרעת העובד, אשר תנאי העסקתו ואף מקום עבודתו עלולים דווקא להיפגע כתוצאה משינוי מלאכותי של יחסי העבודה בישראל”, כך הצהיר מנכ”ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, בפאנל בנושא חקיקת עבודה שנערך בכנס של נשיאות הארגונים העסקים וההסתדרות באילת. 
גינל המשיך ואמר כי “ארגוני המעסיקים והעובדים הם מי שצריכים לקבוע את מערכת יחסי העבודה בישראל. המעסיקים והעובדים ידעו לייצר בעבר את פנסיית החובה בישראל ולהגיע להסכמות משותפות בנושא עדכון שכר המינימום, באופן שהמשק ידע להכיל. כל מו”מ כזה מתקיים לצד בדיקה כלכלית מקצועית של המשמעויות ובסופו של דבר מגיעים להסכמות מאוזנות. לא זה המצב כשמדובר בחקיקת עבודה פרטית, שברובה מוגשת ללא כל בדיקת משמעויות ורוב המשמעויות צפות רק במהלך הדיונים בוועדות הכנסת ואז נעשים תיקונים חפוזים ומורידים חוקים לא “מבושלים” עד הסוף”.
הפאנל נערך בהשתתפות ח”כ מיכל בירן, מהמחנה הציוני, עו”ד נעמה בביש, ממשרד עו”ד עמית, פולק, מטלון, ועו”ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי של ההסתדרות. 
ח”כ מיכל בירן (המחנה הציוני), אמרה בתגובה לדברי גינל כי “חקיקת עבודה תמיד תהיה חשובה כי המעסיק תמיד יהיה בעמדת הכוח. הוא זה שיכול לומר לעובד ‘שלום, לך הביתה’ ולעובד רק נשאר לנסות להגן על מקום העבודה שלו. הוא יכול לעשות זאת על ידי מתן שירות חיוני למעסיקים והתארגנות במקום בעבודה. לכן המינימום הוא גם לתת לעובד הגנה מטעם המדינה. לצערי החוקים האלו עדיין הכרחיים לאור ההתנהלות של חלק מהמעסיקים - רק לאחרונה היה צריך להגן על עובדות, שיתנו להן ללכת לשירותים בזמן משמרת. עם זאת, הוסיפה בירן, אני מודעת לאופן ההתנהלות הישראלי, שבמסגרתו אף הממשלה מגישה הצעות חקיקה לא מבושלות, במטרה להגיע להישג מהיר, דוגמת תיקון 12 שהגיש אגף שוק ההון”.
עו”ד נעמה בביש, ממשרד עו”ד עמית, פולק, מטלון, אמרה מנגד כי “נכון שעובד צריך להתפרנס בכבוד ולהיות מוגן בחקיקה, אבל כיום ההתנהלות בחוקי עבודה היא של ‘טלאי על טלאי’ של תיקוני חקיקה, מבלי שבודקים את ההשלכות של התיקונים האלו, שבסוף גם מתגלגלים כלכלית על הצרכן וגם על העובדים. יש כבר אפילו שם לתופעה, קוראים לה ‘חקקת’”. עו”ד בביש הוסיפה ואמרה כי “כמו כן יש אווירה של ‘משטור’ ביחסי העבודה, והשאלה היא אם זה מה שאנחנו רוצים. מצב בו יש סנקציות פליליות וכלכליות על מעסיקים ללא הצדקה, באופן שלא מקדם אותנו לשום מקום? לצערי כיום המצב הוא שמעסיקים מרגישים שהם לא יכולים לנהל את העסק שלהם בלי ייעוץ משפטי צמוד. זה מצב לא תקין וצריך לשנות אותו”.
ואילו עו”ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי של ההסתדרות, אמר בתגובה כי “המטרה של חוקי העבודה היא קודם כל להעניק את המינימום לאדם שעובד, כדי להתפרנס בכבוד ולחיות בכבוד. חוקי המגן שהמדינה מחוקקת הם הבסיס שמגן על העובדים, אבל גם המעסיקים וגם ההסתדרות צריכים לדאוג לעובדים. לצערי, משנות האלפיים כמעט ואין חקיקה חדשה בנושאי עבודה. אמנם היה חוק להגברת אכיפה בעבודה, אבל לרוב מדובר בתיקונים וצווי הרחבה והבעיה בצווי ההרחבה היא שאין אפשרות להטיל על המעסיקים סנקציות משמעותיות”. 

*בתמונה - מנכ”ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל










פי.סי.חץ