ניתוח קר

ניתוח קר

מדוע לא צריך לסגור את מיכל האמוניה ומה אנחנו יכולים ללמוד מהטעויות שנעשו מצד כל הנוגעים בדבר עד כה,

זאב רונן

 

כדי להימנע ממשגים דומים בעתיד? 
חכמה לאחר מעשה נתפסת אצלנו כמשהו שלילי, אבל ניתוח של טעויות במטרה ללמוד הוא בעל ערך רב וחשוב - גם כאשר הטעויות אינן שלנו. במקרה הזה כוונתי לטעויות של הנהלת חיפה כימיקלים.
נתחיל בהסבר קצר מדוע, לדעתי, זו תהיה טעות גדולה אם מיכל האמוניה ייסגר.

התלהמות
כאשר אני רואה התלהמות המונית, אני זז הצידה ושם סימן שאלה.
ההתלהמויות הן כמעט תמיד “נגד”. לעיתים רחוקות אנשים מצטרפים להתלהמות “בעד”. “בעד” יותר קשה להסביר ול”בעד” קשה להסכים. “נגד” הוא משהו שלא צריך להסביר ולא צריך להסכים על הפרטים.
גם אין צורך לדייק באמת. חצאי אמת ואף פחות מזה מספיקות.
למשל, אצלנו בישוב כל כמה חודשים יש התלהמות חדשה. יוצאים להפגנות, מגייסים את הילדים ודרכם את ההורים. לא פעם מגיעות הבנות הצעירות שלי מבית הספר היסודי ושואלות מדוע אירוע זה או אחר הוא רע, ועל מה יוצאים להפגין. אנשים אוהבים את זה, כנראה.
אם כך, כשהתחילה ההתלהמות בנושא מיכל האמוניה, התחלתי לשאול שאלות ולהתבונן בספקנות.

מפת האינטרסים
נבחן מהם האינטרסים של הצדדים:
נתחיל בשלי. גילוי נאות מחייב שנתחיל בשלי. אני עובד עם חיפה כימיקלים כבר כמה שנים. אמנם בקטנה ואם המיכל ייסגר יגרם לי נזק כלכלי קטן, אבל במהלך השנים למדתי להכיר את האנשים והתייחסותם הרצינית לכל מה שקשור לאיכות הסביבה.
אין שדים עם קרניים.
חיפה כימיקלים. ככל הנראה, אם מיכל האמוניה ייסגר יאבדו מאות אנשים את פרנסתם. אם נוסיף את כל מי שמסביב (קבלנים ונותני שירותים), נגיע לכמה אלפי אנשים או משפחות בצפון ובדרום שיאבדו את פרנסתם. אבל מצד שני, מאות המנהלים והעובדים של חיפה כימיקלים בצפון גרים בחיפה או באזור עם משפחותיהם והילדים. תסכימו אתי שלא סביר שמנהלים ועובדים היו מסכנים כך את משפחותיהם, לו היה להם ולו חשד קל שמיכל האמוניה הוא פצצת אטום מתקתקת.
ראש העיר. את ראש העיר חיפה יונה יהב אני ממש לא מכיר ויכול לשפוט רק ממראה עיניי לאורך הזמן ומהשערות. כל מה שאכתוב כאן,  מבוסס רק על מה שהתפרסם בעיתונות והסקת מסקנות הגיונית שלי.
ברור שראש העיר יזכה בתמורה פוליטית בבחירות אם ייסגר המיכל. אבל כאשר מדובר בפוליטיקאי, זה אינטרס חיובי כל עוד הוא פועל לטובת הציבור.
איכות הסביבה ובפרט איכות האוויר. אני בספק עד כמה השיקול הזה נכנס למערכת השיקולים. יש מסביב לחיפה כימיקלים הרבה מפעלים פטרוכימיים. האם הוא נאבק לסגור אותם?
למשל, לפני שנה התפרסם מחקר כי התינוקות במוקדי הזיהום בחיפה נולדים עם ראש קטן ונכתב בעיתון כי חיפה סובלת מזיהום אוויר חמור ביותר. בתוך זמן קצר ראש העיר סגר את בזן. אבל, הפלא ופלא, בתוך 24 שעות גדלו חזרה הראשים של התינוקות, התברר שיש עוד חוות דעת, והשערים נפתחו.
יתרה מזאת, אם חיפה כימיקלים תיסגר, כמעט ודאי שבזן יתפסו את מקומם.
מיכל האמוניה מהווה סכנה לתושבים כמו פצצת אטום. מעולם לא פורסם כיצד מאובטח המיכל ואני מעריך שבכל מקרה, זה נושא שצריך להישאר חסוי. אם זה האינטרס העיקרי של ראש העיר, אשאל מה מידת הסכנה לתושבים אם ייפגעו מיכלי הדלק הענקיים הרבים שנמצאים בבתי הזיקוק ומסביב, או חוות מיכלי הדלק בתוך טבעון? האם זו קלות ראש או שכך אנו חיים בארצנו הקטנה? ואם כל התעשיות הפטרוכימיות ומיכלי הדלק יעברו לדרום שמיושב פחות בצפיפות, גם העובדים יעברו בעקבותיהם ושוב הכול יהיה בסביבה צפופת אוכלוסין?                                            לסיכום, אני מטיל ספק בכך שהדאגה מפני הסכנה של האמוניה היא האינטרס העיקרי. אני מניח שרק בעוד כמה שנים  נדע את האמת.

מה אנחנו יכולים ללמוד מהטעויות של המנהלים של חיפה כימיקלים?
לפעמים כאשר עולה נושא מסוים בתקשורת, עדיף לא לעשות כלום ולתת לעניין הציבורי לגווע. אבל במקרה הזה, ההנהלה של חיפה כימיקלים נרדמה בשמירה. כאשר הם הוצגו שוב ושוב כאויבי הציבור, זה היה הזמן, לדעתי, לפתוח במסע יחסי ציבור רחב וקולני כדי להראות את הצד שלהם.
אני מניח שהמנהלים של חיפה כימיקלים היו כל כך משוכנעים בצדקת הדרך שלהם, עד שלא פעלו בעוצמה בתקשורת. כנראה היה ברור להם שהמציאות היא לצדם ושהעובדות ידברו בעד עצמן.
ברור לי היום כי כאשר פורסמה חוות הדעת שאמוניה שקולה לכמה פצצות אטום, הם היו צריכים לפרסם את חוות הדעת שהם מסתמכים עליה.
כאשר פורסמו הנתונים על מצבו המוזנח של המיכל, הם היו צריכים לפרסם את הנתונים האמיתיים.
אינני מומחה בטיפול ביחסי ציבור בשעת משבר, אך נראה לי שמי שליווה את ההנהלה של חיפה כימיקלים (אם היה כזה בכלל) לא היה המומחה המתאים.
ההפגנות והפרסומים בעד היו צריכים להתרחש ולהתפרסם הרבה קודם.

סיכום והמלצה
ניתוח הטעויות הוא כמובן, חוכמה לאחר מעשה, אבל חברות נקלעות מדי פעם למצבי משבר מול הציבור וכדאי להיות ערוכים.
בנושא זה קיימת מתודולוגיה ברורה כיצד לפעול. אין צורך להמציא את הגלגל.
לפני שנים, כאשר עברתי קורס מנהלים בנסטלה, הוצג לפנינו משבר קשה שהחברה חוותה עשרות שנים קודם לכן. החברה ערכה ארגון מחדש ושידוד מערכות מדהים. האירוע הוצג לנו כאילו היה אתמול. הודרכנו ותרגלנו איך לפעול כדי לא להגיע למקום דומה, ואם חלילה מגיעים, כיצד לפעול מול התקשורת.
אני ממליץ שכל חברה תכין תיק פעולה למצבי חירום תקשורתיים, בדיוק כפי שנערכים לשריפה או לרעידת אדמה.


* הכותב הנו מייסד ומנכ”ל ‘מצוינות בעסקים’, בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. 
פרטים נוספים: 0524-767531.










פי.סי.חץ