נערכים למערכה

נערכים למערכה

מערכת מיזוג אוויר בתפוקה של 1400 טון קירור המותאמת למספר של מעל 7000 איש וכוללת תשתיות קבועות של צנרת, לצד כ-20 יחידות טיפול באוויר ומערכות חשמל פיקוד ובקרה משמשים את החניון התת קרקעי שיהווה בית חולים חירום בעת הצורך, במרכז הרפואי רמב”ם

רפי אהרוני

 

 

בקמפוס המערבי במרכז הרפואי רמב”ם בחיפה הוקם חניון תת קרקעי בשטח כולל של כ-60,000 מ”ר בשלוש קומות. שתי הקומות התחתונות ישמשו כבית חולים חירום, כאשר שטח של 25,000 מ”ר הינו מוגן חומרי לחימה כימיים וכולל מחלקות אשפוז, חדרי ניתוח ושטחי מנהלה הנדרשים לתפעול היקף אשפוז של כ-2000 מיטות. זהו מתקן אשפוז החירום האזרחי הגדול בישראל וככל הנראה מהגדולים בעולם. חלק משמעותי מעלות הקמת הפרויקט נתרמה על ידי סמי עופר.
מתחם החניון התת קרקעי (אשר תוכנן על ידי משרד שרון אדריכלים) מיועד לשרת כ-1500 רכבים בשגרה. בזמן חירום ובתוך 72 שעות שטח החניון הופך להיות בית חולים חירום ממוגן נגד טילים קונבנציונאליים ולוחמה ביולוגית וכימית.


מערכת מיזוג אוויר בתפוקה של 1400 טון קירור 
במהלך הביצוע נעשה שימוש בכ-100,000 מ”ק בטון ו-7,000 טון פלדה. עבודות ההקמה כללו התמודדות עם בעיות הנדסיות ולוגיסטיות מורכבות ובכלל זה חפירה של 250,000 מ”ק אדמה אשר פונתה לפרויקטים סמוכים, פינוי של מיליוני מ”ק של מי תהום לים כפועל יוצא ממיקומו של הפרוייקט מתחת לפני הים ובקרבתו (בקצב של 12,000 מק”ש).
בית החולים תוכנן להיות בלתי תלוי בגורמים אחרים למתן טיפול וכולל מערכות ליצור חשמל, מיכלי מי שתיה בהיקף הנדרש, אספקת גזים רפואיים, יצור מים קרים וחמים למערכות מיזוג האוויר ופריסת מערכות מיזוג אוויר כולל אוויר צח מסונן. בנוסף, מחוברות מרבית המערכות בגיבוי למערכות הקיימות כיום בשטח המרכז הרפואי. שטח בית החולים מחולק לשלושה אגפים נפרדים ואטומים אחד לשני הן מבחינת אש ועשן והן מאב”כ.
תכנון הפרויקט הציב אתגרים משמעותיים לצוות התכנון, על מנת למקסם את כמות החניות ולצמצם ככל שניתן את התשתיות הקבועות הממתינות ליום פקודה.
בכל שטח הפרויקט נפרסה מערכת תאורה כפולה הפועלת בהספק נמוך בשגרה והספק כפול במצב חירום.
כמוכן נפרסו קווי צנרת גזים רפואיים עם הכנה לנקודות קצה בקרבת כל מיטה מתוכננת. בחלק מהמקרים הושלמו פסי אספקות בהיקף ובחלק מהמקרים קיימות הכנות לחיבורים מהירים גמישים למתקני אספקות מיטלטלים.
מערכת מיזוג אוויר בתפוקה של 1400 טון קירור הותאמה למספר השוהים הצפוי להיות מעל 7000 איש וכוללת תשתיות קבועות של צנרת, כ-20 יחידות טיפול באוויר, מערכות חשמל פיקוד ובקרה. כמוכן הותקנו כבלי תליה המיועדים להתקנה מהירה של תעלות בד המאוחסנות בשגרה ונפרסות במהירות. מרכזי האנרגיה משמשים בשגרה לצורך אספקות למבנים סמוכים.
מערכת מ”א משולבת במערכת לאספקת אוויר צח מסונן
דוגמה להתקנה של תעלות בד
פתרון תעלות הבד מאפשר לקבל גובה חניון נקי מתעלות בתקופת השגרה, מאפשר לשמור על ניקיון מערכות מיזוג האוויר והתקנה/פריסה מהירה בחירום.
עלות פתרון זה זהה לפיתרון המקביל המקובל עם תעלות פח.
מערכת מיזוג האוויר משולבת במערכת לאספקת אוויר צח מסונן חומר לחימה כימי. כל מערכות המבנה חודרות למתחם המבוקר באמצעות שרוולים אטומים בהתאם לפרטי פקע”ר. במצב חירום נאטם המבנה על כל פתחיו כולל יציאות וכניסות
ראשיות, כניסות העזר כולל כל פתחי מערכות אוורור החניון. סך הכל נסגרים למעלה מ-200 פתחים במידות שונות. מערכת סינון החל”כ מורכבת מכ-160 מסנני אב”כ גדולים ולמעלה מ-40 מפוחים, מאות שסתומי שחרור לחץ וכניסת אוויר. היקף עלות מערכות האב”כ לבד הינו מעל 5 מיליון ש’’ח.


כאמור זמן ההערכות המתוכנן הינו 72 שעות בלבד. בזמן זה יש לבצע ניקוי יסודי של החניון, סגירת כל כניסות האוויר והפעלת מערכות החירום, פריסת מערכות צנרת גזים רפואיים ומערכות חשמליות שונות, פריסת מיטות וציוד עזר נוסף וכן פריסת מערכת מיזוג האוויר, הפעלת מערכות האב”כ והקמת מתקנים טכניים יעודיים ומוקדי שליטה שונים כולל מערכות הקשר הנדרשות. כל מערכות המבנה מחוברות למערכת בקרה מרכזית המאפשרת שליטה ותפעול יעיל.
על מנת לעמוד בביצוע זמן ההערכות המתואר נכתבו נוהלים מפורטים המתארים את כל המערכות כולל צילום כל דלת פתח ואביזר, ציוות כוח האדם המתאים וכן לוחות זמנים לכל פעילות נדרשת.
תכנון המבנה לקח בחשבון דרישות תפעול שגרתיות של חניון הכוללות תחלופת אוויר של עד שש החלפות אוויר בשעה לצורך עמידה בדרישות משרד איכות הסביבה וכן מערכות לשחרור עשן בקצב דומה.
הפיתרון לחניון בשטח כה נרחב ובעומק של 3 קומות מבוסס על מערכת פתחים ומפוחים להכנסת אוויר מהצד המזרחי ומערכת של פתחים ומפוחים להוצאת אוויר מהצד המערבי. מכיוון וגיאומטרית החניון כלל קירות הפרדה שונים וכן מכלולים של חדרי שירות, גרעיני מעליות והפרעות נוספות נדרשה התקנה של מפוחי דחף במקומות שונים בשטח הקומות.
כמו כן נבחנו באמצעות מודל מתימטי תסריטים שונים של שריפה בזמן פעילות בית חולים חירום (הרצה במודל CFD – computer fluid dynamics).
לאור תוצאות ההרצות, נמצא כי נדרש שמערכות שחרור העשן יופעלו בהתאם למטריצה של פעולות הכוללות הפעלה וסגירה של מפוחים שונים וכן הפוך כוון הזרימה בחלק מהמפוחים, הכל בהתאם למיקום השריפה.
* באדיבות ד”ר דני דבירין
** הכותב הנו  שותף במשרד אסא אהרוני מהנדסים יועצים בע”מ תכנון מערכות מיזוג אוויר, קירור, מערכות אב”כ ויעוץ בנייה ירוקה.










פי.סי.חץ