מסתמן פתרון ארוך טווח לאספקת האמוניה למשק

מסתמן פתרון ארוך טווח לאספקת האמוניה למשק

החלופה המסתמנת הינה שילוב של הקמת מפעל ליצור אמוניה בדרום, לצד הצבת אוניית אמוניה בהיקף מצומצם מול חופי חיפה

 

 


בהשתתפות גורמי הממשלה הרלוונטיים נבחנה לאחרונה בחינה ראשונית של כלל החלופות שהוגשו על ידי המגזר העסקי בהמשך לקול הקורא שפורסם באחרונה בנושא. משרדי הממשלה השונים בחנו את ההיתכנות של כל אחת מהחלופות, בשים לב לכלל ההיתרים והאישורים הנדרשים. 
בדיון השתתפו נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד ראש הממשלה, המל”ל, פיקוד העורף, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העיסקיים, מנהל התכנון ומנהל מקרקעי ישראל.
החלופה שלגביה נראה שיש היתכנות לקבלת אישורי כלל משרדי הממשלה הינה שילוב של הקמת מפעל ליצור אמוניה בדרום, לצד הצבת אוניית אמוניה בהיקף מצומצם מול חופי חיפה. מעבר לעובדה שליישום חלופה זו לא נדרש כל מימון מתקציב המדינה, היא תתרום ליצירת תחרות בין ספקי האמוניה במשק לעומת המצב הקיים, תצמצם שינוע אמוניה בכבישי הארץ, וכן תעודד פיתוח כלכלי בדרום הארץ. לנוכח חשיבות הנושא והצורך לקדם פתרון ארוך טווח בהקדם האפשרי, יפעלו כלל משרדי הממשלה לתת את האישורים וההיתרים הנדרשים בהקדם האפשרי.
יש לציין כי דיון זה לא עסק במציאת פתרון קצר טווח לבעיית האמוניה. נושא זה ידון בנפרד על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה.
במקביל, פסק בית המשפט העליון כי מיכל האמוניה במפרץ חיפה ירוקן סופית עד ה-31 ביולי. בכך דחה בית המשפט את ערעור חברת “חיפה כימיקלים” המפעילה את המיכל על ההחלטה לסגור את המיכל בצו, תוך שהוא נוזף הן בחברה והן במדינה שכשלה בפיקוח על משק האמוניה. השופטים קבעו כי לחיפה כימיקלים יותר להזמין אוניית אמוניה אחת נוספת למילוי המיכל עד לסגירתו, כדי לאפשר התארגנות אחרונה ולצמצם את הפגיעה בעובדי חיפה כימיקלים ובצרכנים הקטנים.
על אף צווי מניעה ועיכובים שונים, הטענות המשפטיות של חיפה כימיקלים קרסו בפסק הדין שכתבו השופטים חנן מלצר, אורי שהם ונעם סולברג קריסה מהדהדת. על בסיס עיקרון “הזהירות המונעת” קבע בית הדין ש”אין להתערב בקביעתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה”, שהיא הפסיקה שהולידה את השבתת המיכל. בערעורים שהגישה חיפה כימיקלים ניסתה החברה לטעון כי המיכל אינו מסוכן, ושהדו”ח שהזמינה עיריית חיפה מעשרת המומחים הישראלים (דו”ח קינן) בנושא הסכנות הנובעות ממיכל האמוניה מתבסס על מודלים מוטעים ומפריז בסכנה הנובעת מהמיכל. כזכור הזהיר דו”ח קינן מסכנת מוות של אלפי בני אדם במקרה של דליפת אמוניה מהמיכל.
השופטים הציבו לוח זמנים ברור לריקון המיכל, וציינו כי הסכימו לדחות את ריקונו מתוך התחשבות בציבור העובדים של חיפה כימיקלים “שנקלעו למשבר שלא באחריותם ועניינם הועלה במהלך הדיון בפנינו”, וכן בצורכי המשק והמפעלים החברים בהתאחדות התעשיינים. חברת חיפה כימיקלים נדרשת בתוך שמונה ימים להתחייב לרוקן את המיכל עד ה-31 ביולי, ולהתחייב שלא לבקש מילוי נוסף שלו. גורמי המדינה נדרשו להתחייב בתוך 10 ימים שניתן למלא את המיכל ולרוקן אותו בתאריך היעד באופן בטיחותי.
בתקופת הביניים, בה תסופק האמוניה למשק כפי שהיה עד כה, אמורות רשויות המדינה, ובעיקר המשרד להגנת הסביבה להשיב לבקשות ייבוא במיכלים קטנים (איזוטנקים), לבחון חלופות ייבוא אחרות ובכללן הסדרת יבוא חומצה חנקתית במקום אמוניה, וכן לבחון ייבוא אמוניה באוניה שתשמש כמיכל צף, ותזין את מפעלי הדשנים ללא המיכל במפרץ.
בתי המשפט השונים שדנו בנושא עד כה נמנעו מלקבוע באופן חד משמעי האם מיכל האמוניה בטוח או מסוכן, אך העניקו משקל להיעדר היתר בנייה למיכל, ולכך שכלל הפסיקות והערעורים מתייחסות להחלטות ביניים בהליך פלילי, בשל הפעלת מוסף יבוא האמוניה (כולל המיכל) ללא רשיון עסק. לפי בית הדין, השילוב בין “זהירות מונעת” לבין זמינות החלופות למיכל מצדיקות את השבתתו. עם זאת, בית הדין לא פסל שימוש באוניית אמוניה בתרחיש של ביטול מיכל האמוניה, הפעלת ספינה קטנה ופריקה ישירה ל”איזו-טנקים” - חלופות שאף מהן נשקפת סכנה לאזור מפרץ חיפה.










פי.סי.חץ