הפחתת סיכון

הפחתת סיכון

הקטנת כמויות האמוניאק במערכות קירור מרכזיות הפועלות עם אמוניאק

מהנדס אסא אהרוני


כמדינה שעלולה להיות מותקפת בטילים, ישראל צריכה להבטיח שמתקני הקירור שלה יכילו כמויות קטנות של אמוניאק, ביחוד מתקנים שנמצאים ליד אזורי מגורים.
במתקנים הפועלים בשיטה של הזרמה מאולצת של אמוניאק מצויים מכלים ובהם מאוחסנים טונות של אמוניאק נוזלי המהווה סכנה רצינית לסביבה ולאזורי המגורים.
אין כל קושי להקטין את כמויות האמוניאק מבלי לפגוע בתפקוד של המערכות או להקטין את יעילותן, מומלץ שהרשויות יגבילו את כמויות האמוניאק האגורות במתקני הקירור.
דרישה זו להקטנת הכמויות עלתה בשנים האחרונות במקומות רבים בעולם, ובמיוחד בכנסי מהנדסים עולה הנושא שוב ושוב כנושא מרכזי.
אמוניאק (R717) הוא גז קירור המשיג יעילות אנרגטית גבוהה ביותר אך רעיל גם בריכוזים נמוכים (50PPM או 35 מיליגרם למטר מעוקב). על-פי ריחו החריף ניתן לזהותו בקלות.
הקטנת כמויות האמוניאק במערכות מצריכה שינוי בשיטת הזרמת האמוניאק למקררי האוויר בחדרים, ושימוש בשסתומי התפשטות או אגקטורים במקום הזרמה באמצעות משאבות. כמות נוזל האמוניאק המוזרמת בהתפשטות ישירה קטנה פי ארבע ואין צורך באגירה של טונות של אמוניאק במכלים, אלא ניתן להסתפק בנפח של עשרות ק”ג בלבד.
הקטנת כמות האמוניאק היא הפתרון הפשוט והנכון להקטנת הסיכונים של מתקני אמוניאק מרכזיים.
יש להניח שבעתיד הלא רחוק, עם האיסורים על שימוש בפריאונים וגזים אחרים (למעט אמוניאק ודו-תחמוצת הפחמן) יגדל השימוש באמוניאק גם למתקנים תעשייתיים וגם למערכות מיזוג אוויר ולמערכות קירור בסופרמרקטים.

 










פי.סי.חץ