דרושים גזים ידידותיים ובטיחותיים

דרושים גזים ידידותיים ובטיחותיים

המדיניות הממשלתית בנושא גזי הקירור הקיימים והתחליפים הראויים הקיימים בשוק, עמדו במרכז הכנס האחרון של אימק"ם


הודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על פרישת ארה"ב מהסכם האקלים, טרפה את הקלפים בכל הנוגע למאמץ העולמי להפחית את פליטת גזי החממה, בהם אלה הנגרמים משימוש מוגבר במערכות מיזוג וקירור.
באוקטובר אשתקד חתמו 197 מדינות, ביניהן ישראל בקיגאלי, רואנדה, על תיקון לאמנת מונטריאול להפחתת השימוש בפחמן הידרו-פלואורדי (HFC) במקררים ובמזגנים שהתגלה כלא פחות מזיק לסביבה מה-CFCs שקדמו לו. כנס אימק"ם (איגוד מהנדסי קירור ומיזוג אוויר) שנערך בשלהי החודש שעבר, הוקדש לדיון על המדיניות הממשלתית בסוגיית גזי הקירור ובתחליפים הראויים הקיימים בשוק.
יו"ר אימק"ם, מהנדס עמוס ברקוביץ פתח את האירוע שהתקיים במסגרת תערוכת אגרו משוב בגני התערוכה, עם סקירה קצרה על המתרחש בשורות האיגוד שאגב, יתכנס בפעם הבאה ב-8/11 במהלך תערוכת אקלימה. צוות מטעם האיגוד בראשות מהנדס חנן בראלי, השלים לאחרונה יחד עם הנוגעים בדבר במשרד האנרגיה ומשרד הכלכלה, את עדכון תוכניות לימוד תחום מיזוג האוויר במכללת סינגלובסקי בתל אביב.
ברקוביץ ציין בנוסף כי מתנהל מו"מ בין הנהלת האיגוד לתא מיזוג אוויר שהקימו מהנדסים בראשות רפי אהרוני ואבי מנשה, במסגרת התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, על איחוד השורות. עם זאת, רמז ברקוביץ שאימקם מעוניין לשמור על עצמאותו, ולכן "אנחנו מחפשים את השילוב שיכול להוביל לאיחוד בין שני הגופים. נעדכן בהמשך כאשר הדברים יתקדמו ויהפכו ליותר מעשיים". למרבה הצער הכנס השנתי של ההתאגדות באילת, במסגרתו יתקיים מושב רחב יריעה בתחום המיזוג, חל השנה במקביל לתערוכת אקלימה (8-11/11), כך שרבים וטובים בענף יאלצו לוותר על אחד מהאירועים.
את שלב ההרצאות פתחה Hilde Dhont, מנהלת תחום מחקר פיתוח סביבה בדייקין, שסקרה את המדיניות הניצבת בפני החוקרים בחיפוש אחר גזי קירור נאותים. דונט סיכמה בקצרה את הרקע שהוביל למצב הנוכחי, מנתה מספר גזים חלופיים ודיברה באופן כללי על הסכנות הבטיחותיות שטומן השימוש בקררים החדשים שנחשבים לידידותיים יותר לסביבה. דונט ציינה כי ה-CFSs וה-HFCs בהם החל השימוש כבר בשנות העשרים של המאה שעברה, העלו אומנם את התעשייה על דרך המלך אבל גרמו בסופו של דבר לנזק בלתי הפיך לסביבה.
על-פי אמנת מונטריאול מ-1992, עליה חתומה גם ישראל, בשנת 2019 אמורות המדינות המפותחות להפחית משמעותית את השימוש בגזים הפוגעים בשכבת האוזון, אבל יחד עם זאת נראה כי הגזים החלופיים אכן ירוקים יותר אולם גם יותר דליקים ומסוכנים לשימוש. אי לכך נראה כי אין מנוס מעיכוב ביישום התיקון שנקבע בקיגאלי עד שיימצאו גזי קירור יותר ידידותיים ובטיחותיים. "בעתיד נראה שילוב של גזי HFCs עם גזי HFOs (Olefins Hydrofluoro) כמו   R1234yf ו-R1234ze, לצד גזים טבעיים כמו אמוניה ופחמימנים (הידרוקרבונים)", אמרה דונט.
בספטמבר 2015 קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי של 8.8 טון פליטת גזי חממה לנפש בשנת 2025 ושל 7.7 טון פליטת גזי חממה לנפש בשנת 2030. לצורך השגת היעד הלאומי, הוצבו יעדים סקטוריאליים לצמצום צריכת החשמל בלפחות 17% ולצמצום התחבורה הפרטית בלפחות 20% עד 2030, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל. כן נקבע יעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשיעור של לפחות 17% בשנת 2030. עמידה ביעדים אלו תדרוש מהמשק לדברי רוני כהן גינת, ממונה שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, להפחית כ-5.24 מיליון טון גזי חממה בשנת 2030 ביחס לפליטות הצפויות בתרחיש עסקים כרגיל .כיום מהוות הפליטות של HFCs 3% מכלל פליטות גזי החממה בישראל. אלא שההערכות של המשרד להגנת הסביבה צופות שכמות זו עשויה לעלות בכ-250% עד 2030 במידה וישראל לא תנקוט בצעדי מניעה.
מהנדס יוני מלאכי, סמנכ"ל תפעול במשב הנדסת קירור ומיזוג אוויר התמקד בהרצאתו בתחליפים בטוחים באופן יחסי לחומרי קירור קיימים, והדגיש, בדומה לדוברים שקדמו לו כי, האתגר הגדול ביותר הניצב כיום בפני תעשיית המיזוג והקירור הנו פיתוח נוזלי קירור בעלי פגיעה מזערית באטמוספרה ובטיחותיים דיים לשימוש. בשורה התחתונה סבור מלאכי שהפתרון טמון בשילוב בין חומרי קירור סינטטיים קיימים לחומרי קירור טבעיים דוגמת אמוניה ופחמן דו חמצני. "בקירור תעשייתי השימוש באמוניה ו-CO2 ימשיך לתת את הטון כמו שהיה בעבר, ואילו במשאבות חימום השימוש ב-HFCs הולך ומתמעט וב-HFOs הולך וגדל", סיכם מלאכי.  

אבי אובליגנהרץ                     










פי.סי.חץ