לכל מאגר מים יש מכסה סולארי

לכל מאגר מים יש מכסה סולארי

בעולם כבר למדו לשלב בין ייצור אנרגיה סולארית לשימור מים. האם גם ישראל תצטרף למגמה העולמית החשובה הזאת בזמן?

השנה מציינים 70 שנה לייסוד האו”ם והנושא המרכזי שמעסיק את הארגון בשנה חגיגית זו הוא פיתוח בר-קיימא. בחודש ינואר האחרון ביקר מזכ”ל האו”ם, באן קי מון בהודו וחנך מתקן ייחודי להפקת אנרגיה סולארית שניצב מעל תעלות השקיה. לא במקרה נבחרה דווקא הודו לדגמן התפתחות בתחום זה. הודו מנסה למצב את עצמה כמעצמה בתחום האנרגיה המתחדשת והציבה לעצמה יעד שאפתני: עשרה אחוזים מהאנרגיה במדינה יופקו ממקורות מתחדשים עד שנת 2022. גם ישראל הציבה לעצמה יעד דומה, עם תאריך קרוב אפילו יותר: 2020.
כשהמרוץ להפקת אנרגיה מתחדשת עולה שלב, מתגבר הצורך להפיק אותה בצורה שלא תפגע במשאבי טבע אחרים. תקינה ישראלית חדשה וטכנולוגיות ישראליות חדישות נמצאות בקדמת הבמה גם בתחום המתפתח הזה.
 
יעדי אנרגיה מתחדשת
הפרויקט שנחנך במדינת גוג’ראט שבמערב הודו מציע פתרון לניצול אנרגיית השמש באקלים צחיח, זאת באמצעות הצבת לוחות סולאריים מעל תעלות השקיה. המערכת החדשה בנויה מעל 3.6 קילומטרים של תעלות השקיה לחקלאות, והיא בעלת הספק של עשרה מגוואט. המערכת מפיקה אנרגיה ממקור מתחדש - קרני השמש - ובמקביל חוסכת שטח יקר, שאותו ניתן לנצל לחקלאות. לדברי מומחים הודים, המערכת תפיק חשמל בכמות מספיקה להפעלת כל המשאבות שמזינות את התעלות. עם זאת, עלות ההקמה והתפעול של המערכת יקרה יותר ב-20 אחוז ממערכת דומה שמוצבות על הקרקע, וקיים חשש שתחזוק הלוחות יפגע באיכות המים שזורמים תחתיהם.
בישראל אין מערכת רצינית של תעלות השקיה, אך יש בה עשרות קילומטרים רבועים של מאגרי מים - חברת מקורות לבדה מפעילה 90 מאגרי מים, 14 מהם הם מאגרי מי שתייה ו-65 משמשים לאגירת מי קולחין ומים להשקיה. אם כולם יכוסו במערכות סולאריות, ישראל תתקדם צעד גדול קדימה בדרך להגשמת יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה.
כיצד ניתן לעשות זאת? בדומה לתעלות המים בהודו, ניתן לכסות גם מאגרי מים בארץ בפאנלים סולאריים, באמצעות מגוון של פתרונות טכנולוגיים.
 
מים, אנרגיה וקרקע
הרעיון של כיסוי מאגרי מים לצורך הפחתת האידוי מהם קיים כבר שנים רבות. בשנים האחרונות החלו להתפתח בארץ ובעולם פתרונות אינטגרטיביים שמשלבים כיסוי מאגרים עם הפקת אנרגיה סולארית. הפתרונות הטכנולוגיים שונים ומגוונים, אך העיקרון דומה: הפקת אנרגיה מתחדשת מהשמש תוך הגדלת היעילות של מאגר המים וחיסכון במשאבי קרקע.
הרעיון של שימוש אינטגרטיבי במשאבים הוביל לתקינה חדשה לפי העיקרון של פריון רב-משאבי (Multiple Resource Productivity). התקינה נוסחה בוועדת היגוי שאותה יזם ברק יקותיאלי, מנכ”ל חברת “Aquate”, ונערכה במכון התקנים במסגרת התכנית הלאומית לקידום תעשיות המים והאנרגיה המתחדשת. התקינה החדשה מציעה למדוד טכנולוגיות לפי האופן שבו הן צורכות ומייצרות מים, אנרגיה וקרקע. התפיסה שעומדת מאחורי התקינה היא שקיימים יחסי גומלין בין שלושת המשאבים האלה ולכן טכנולוגיה שמשתמשת בהם צריכה לעשות זאת בצורה שלא תפגע במשאבים האחרים.
התקינה שאותה יזם יקותיאלי הוצגה בכנס OECD בפריז בסוף 2014, והובע בה עניין רב. בהתאם לעקרונות המסמך, חברת Aquate מייצרת מתקנים סולאריים שניתן להתקין מעל מאגרי מים, ושמפיקים אנרגיה מהשמש בזמן שהם מפחיתים את אידוי המים מהמאגרים. בדרך זו הם מיישמים את העקרונות האינטגרטיביים של התקינה החדשה.
אם התחזיות האופטימיות של יקותיאלי יתממשו, יש סיכוי שישראל תעמוד ביעד השאפתני שהציבה לעצמה, או לפחות תצליח לעשות זאת עד יום ההולדת 80 של האו”ם.










פי.סי.חץ