התעשייה הסולארית: האוצר בולם אנרגיה חלופית

התעשייה הסולארית: האוצר בולם אנרגיה חלופית

באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי

האנרגיה הסולארית בקיפאון של שלושה חודשים. היזמים רוצים עוד מכסות, אבל באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי.
בניסיון לפשר בין הצדדים, הניח  יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל על שולחן הממשלה הצעה חדשה שתנסה לעורר את הענף. קנדל הציע לשריין 200 מגה־ואט עבור מתקנים סולאריים (פוטוולטאיים); עוד 200 מגה־ואט למתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים על בסיס "כל הקודם זוכה"; להגדיל את המכסות הקיימות בעוד 100 מגה־ואט; לבטל את מכרז אשלים להקמת מתקן תרמו־סולארי עד 2013; ולקבוע תעריפים חדשים למחקר ולפיתוח.
מקור ההאטה בענף, כאמור, בדרישת האוצר "לחשוב מחדש" על כל הקשור לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. זאת אף על פי שהממשלה עצמה קבעה יעד שלפיו בשנת 2020, כ־10% מהחשמל בישראל יופקו ממקורות של אנרגיה מתחדשת. הסיבה פשוטה: לתפיסת האוצר, כל הקצאת ייצור חשמל ממתקנים סולאריים (שמש), תרמו־סולאריים (קיטור) או רוח מחייבת את המדינה לרכוש את החשמל שמיוצר ל־20 שנה בתעריף שגבוה פי 4.5–3 מזה שמשלמים הצרכנים. הסבסוד נופל על כתפי הציבור, ולפני שמעניקים ליזמים רישיון - יש לבחון אם ראוי להטיל על ארנקו של הציבור את כוונת המדינה לייצר 10% מהחשמל במדינה באמצעות אנרגיה נקייה.
אמיר לוי, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מודה שהענף כיום תקוע ומסר כי "ניתן למקסם את העלות, לקחת סובסידיה לא חכמה ולהפוך אותה לחכמה, ואז האוצר יבין שאפשר להרוויח משהו - גם ייצור חשמל וגם יצירת מקומות עבודה. זה יכול לקרות אם הפוקוס ומרב המאמצים והמכסות יופנו למתקנים תרמו־סולאריים, שייתנו עבודה למאות אנשים ולחברות שעובדות בישראל". 










פי.סי.חץ