משולש הקסם

משולש הקסם

כיצד ניתן למנוע את המשבר הבא ולהתמודד עם האתגר הניצב בפני משק החשמל?

יעל לביא
"קבלת הגז הטבעי לארץ ובהמשך מימוש פוטנציאל היצוא המצוי בו, הנו המפתח העיקרי להוצאתה של ישראל מן המשבר הכלכלי. הצורך לשמור את הגז בארץ הוא חשוב, מטעמים סביבתיים ואסטרטגיים, אבל ייצוא הוא תמריץ חשוב ליזמים. הוא זה שיגרום להם לבוא ולחפש", אמר  שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, בועידת התשתיות ישראל  2012, שהתקיימה בקריית שדה התעופה.
לנדאו ציין כי המיתון הינו הזדמנות מצוינת להשקיע בתשתיות בכלל ובחשמל בפרט כמנועי צמיחה למשק, והוסיף שאספקה סדירה של גז טבעי לתעשייה, מערכת החשמל, התחבורה ועוד, "הינה מהלך אסטרטגי המהווה רשת ביטחון למערכת האנרגיה של ישראל". לנדאו הוסיף, כי ישראל לא יכולה להיות תלויה בחיבור גז אחד בלבד (מאגר "ים תטיס" – י"ל) ולכן יש לפעול להקמת שני אתרי קליטה
בצפון הארץ. 
על רקע האירועים במזרח התיכון, הדגיש השר לנדאו את החשיבות אותה הוא רואה בייצוא הגז הטבעי: "יש לייצוא חשיבות גיאופוליטית. במזרח תיכון מיטלטל, אם נוכל לייצא גז למדינות שכנות, לאירופה, לבלקן ואולי גם להודו וסין - כמו גם חשמל ומים, ונוכל להעניק יציבות ועוגן למדינת ישראל, אני מקווה שמשק הגז יהווה משענת למעמד ישראל בשוק הבינלאומי".

רק 8% מייצור החשמל הוא בגז 

"בשנת 2020 80% מייצור החשמל יהיה בגז, 10% ייוצרו בפחם ו-10% ייוצרו באנרגיות מתחדשות וייתכן, בלית ברירה, אחוזים קטנים יהיו בסולר. ב-2011 כחלק של יציאה לדרך בתחום הגז, הגז מהווה 40% מהדלקים שלנו, 45% בפחם ופחות מ-10% בסולר", אמר יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל. רון טל ציין כי כיום רק 8% מייצור החשמל הוא בגז, 40% בפחם וכ-45% בסולר ומזוט. "זה לב ליבו של משבר החשמל ולזה מצטרף תוכניות פיתוח שלא מומשו".
רון טל ציין כי חברת החשמל מתקשה לעמוד בהתחייבויות הפיתוח שלה, במיוחד לאור חובה המסתכם ב- 65 מיליארד שקלים, ובנוסף לכך סובלת מבעיות בירוקרטיות ורגולציה, ומכך שאיבדה מחצית מאספקת הגז שלה בשל השיבושים באספקה ממצרים. כתוצאה מכך נאלצה החברה להתבסס
על  מאגר "ים תטיס" בלבד ולעבור לשימוש בדלקים מזהמים ויקרים עד הגעתו של הגז ממאגר תמר במהלך 2013. עם זאת, הגז מ"תמר" יגיע באמצעות צינור ישן שהחל לפעול ב-2004 ולכן יש לתת את הדעת לנושא על מנת של תהיינה תקלות בעוד שנה-שנתיים כאשר 60% מייצור החשמל יהיה מגז.
עליית מחירי החשמל, לדברי רון טל, היתה בלתי נמנעת לאור העובדה כי עלויות דלקים קפצו מ-11 מיליארד שקלים ב-2011 ל-25 מיליארד שקלים כיום. במקביל למהפכת הגז מתקיים גם תהליך של רפורמה שבסיומה כ-20% מייצור החשמל יהיו תוך 8 שנים ייצור פרטי. רון טל הביע תקווה כי הרפורמה תוביל את ישראל ל"עצמאות מבחינה אנרגטית ונקבל אנרגיית חשמל נקייה ובעוד מספר שנים יתחיל תהליך של ירידת מחירים".

ניצול מושכל של משאבי האנרגיה 

צריכת האנרגיה, לדברי פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק, חברה בינלאומית המתמחה בניהול אנרגיה עם פעילות בלמעלה מ-100 מדינות, תכפיל את עצמה ב-30-20 השנים הקרובות, ולכן חובה לצמצם את  פליטת גזי החממה ולהתייעל. שני הכלים המרכזיים להשגת יעדים אלו הם התייעלות אנרגטית ורשת חכמה.
התייעלות אנרגטית משמעה ניצול מושכל של משאבי האנרגיה. לדברי ברמי, ההגדרה של התייעלות אנרגטית הינה קבלת אותה תפוקה / תוצרת (ביצועים, שירותים, מוצרים או אנרגיה) או יותר בפחות אנרגיה. התייעלות אנרגטית היא כורח המציאות עבור גופי הממשל, המשק, התעשייה וכמובן חברת  החשמל. הממשלה צריכה לעמוד ביעדים לצמצום פליטת גזי החממה, צמצום פערים בין ביקוש לייצור חשמל והקטנת התלות בייבוא מקורות אנרגיה. לחברת החשמל מקטינה ההתייעלות האנרגטית את הצורך בהשקעות בתחנות כוח והיא ממונת על ידי הצרכן בהחזר השקעה מהיר. עבור חברות ומפעלים, התועלת בהתייעלות האנרגטית מתבטאת בהפחתת עלויות האנרגיה (בעיקר בתעשייה עתירת אנרגיה) והקטנת טביעת הרגל הפחמנית. פוטנציאל החיסכון קיים בבניינים מסחריים (עד 30%), בבנייני מגורים (40%-10%), במרכזי נתונים (30%-20%) ובתעשייה ותשתיות (20%-10%).
יעילות אנרגטית אופטימאלית ניתנת להשגה באמצעות שיתוף פעולה בין שלושת הצלעות של
משולש הקסם: צרכנים נבונים, רגולציה נבונה ויצרן אנרגיה. ברמי מדגיש כי התייעלות אנרגטית יש לנהל רק מתוך מה שיודעים ועל מנת לדעת יש למדוד היכן אפשר לחסוך. לשם כך יש לבצע סקר אנרגיה, שבעקבותיו מוחלפים צרכים בזבזניים בצרכים יעילים באמצעות מוצרים המאפשרים לעשות בקרה וויסות מהירות, הטמעת מערכות מידע, ניטור וניהול אנרגיה.

רשת ועיר חכמה

גורם מרכזי נוסף בחסכון באנרגיה הנו הרשת החכמה. מרשת חד כיוונית להולכת אנרגיה, רשת החשמל תהפוך בהדרגה לרשת חשמל חכמה (Smart Grid), רשת מתקדמת ואמינה יותר המתבססת על "העברת מידע דו-כיווני בין כל מרכיבי המערכת מאפשרת שילוב יעיל של מקורות ייצור מבוזרים ומתחדשים ומעודדת את צרכני החשמל לקחת חלק פעיל בניהול הביקושים במערכת לאור הנחיצות בהפחתת האנרגיה והעומס על התשתיות הקיימות וצמצום זיהום האוויר", מסביר ברמי.
ההתייעלות האנרגטית צריכה לקבל חשיבות גבוהה במיוחד בישראל, לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה ולאור העובדה כי תחומי הבניין, העסקים והתעשייה מהווים כ-80% מכלל תצרוכת החשמל, והביקוש לחשמל צפוי להיות מוכפל בעוד כ-20 שנה. העומס הרב הצפוי על התשתיות והתשתיות העירוניות בפרט, מחייב את הערים להפוך לברות קיימא, חכמות, יעילות ומתאימות יותר למגורים.
"מהתייעלות אנרגטית לרשת חכמה ולעיר חכמה הכל קשור אחד בשני. חייבים לגייס את כל הגורמים בגישה שיתופית ניהולית וליצור מודל, עסקי שאפתני, למען מטרה משותפת. זה הזמן לפעול ביחד ולממש את הפוטנציאל".
מיד עם סיום הרצאתו פניתי לברמי והצגתי בפניו מספר שאלות שעליהן הוא נענה ברצון.
- מהי מידת המודעות לנושא של התייעלות אנרגטית בישראל?
"מידת המודעות היא נמוכה ביותר ורוב הציבור אינו מבין מהי התייעלות אנרגטית. הרגולטורים והממשלה אינם עושים מספיק. אין למשל, מדרגות חשמל המעודדות חיסכון וגם לא מוטל קנס על אלו שמבזבזים חשמל. לאחרונה החלה חברת החשמל להעניק הנחות לצרכנים פרטיים שחוסכים בחשמל אולם ה'גזר' לא מספיק. יש להשתמש גם ב'מקל.
ברור שאם הרגולטור יפעיל מדיניות של 'מקל וגזר' בצורה יותר אינטנסיבית  הדבר יביא לחיסכון. לנו ב'שניידר אלקטריק' יש כלים לצרכן הפרטי שבאמצעותם הוא יכול לחסוך חשמל. למשל, כפתור אחד שמכבה את הכול באמצעות חיישן תנועה. תוך 5-3 ההשקעה תחזיר את עצמה. רוב המפעלים שעורכים סקרי אנרגיה עושים זאת בגלל דרישה של המשרד להגנת הסביבה וכשהם נכנסים הם מגלים שהרוויחו".
- האם  לא קיימת העדפה של השוק להשקיע באנרגיה חלופית במקום להשקיע בהתייעלות אנרגטית? "הבעיה היא ששוק ההתייעלות האנרגטית אינו 'שוק סקסי'. לשים פאנל סולארי על הגג מצטלם יותר טוב מאשר להחליף מנוע או לבדוק את מערכות השאיבה. בסופו של דבר הדרך הטובה ביותר להפחתת פליטת גזי החממה היא באמצעות התייעלות. צריכה של 1מגה-וואט היא שוות ערך לחיסכון של 3 מגה-וואט של אנרגיה גולמית. לכן, תחום זה הוא חשוב יותר מהתחום של אנרגיה ירוקה וזאת מבלי לגרוע מחשיבותה של האנרגיה הירוקה. אם נצליח לחסוך 10% מייצור החשמל – לא יהיה משבר".
- מה אתם עושים כדי להגביר את המודעות?
"עבדנו בכמה מישורים בעיקר במישור של הצרכן, מאחר ו'שניידר אלקטריק' היא חברה מוכרת בתעשייה והלקוחות שלנו רואים את הפוטנציאל שלנו ואנחנו מסבירים להם מדוע ואיך לחסוך. ברור לנו שאנו זקוקים לתמיכה של הרגולטור. אנחנו נמצאים בקשר עם משרד האנרגיה והמים, משרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה. צריך למצוא שר שיתמוך בנו. אנחנו פעילים גם בהתאחדות התעשיינים. כחברה פרטית אנו צריכים להתאחד עם איגודים כדי ליצור לובי שיתמוך בנושא".










פי.סי.חץ