שינויים ומגמות בעולם התעסוקה

שינויים ומגמות בעולם התעסוקה

עולם העיסוקים עונה לחוקי האבולוציה של דרווין, ולפיהם המקצועות המתאימים ישרדו, ואחרים יעברו שינויים על מנת לשרוד או ייכחדו. זהו הבסיס לדרמה התעסוקתית המתחוללת לנגד עינינו

דב ינאי
עולם העבודה עובר שינויים מואצים במאות השנים האחרונות. המעבר הראשון הוא מהתקופה החקלאית, ששלטה במשך אלפי שנים, לתקופה התעשייתית, המגיעה לשיאה בתחילת המאה ה-20. תקופת השירותים מגיעה לשיאה לקראת סוף המאה ה-20, ותקופת מערכות הידע והמידע נמצאת בהתפתחות מואצת מסוף המאה ה-20 ועדיין לא הגיעה לשיאה. 
עולם העיסוקים עונה לחוקי האבולוציה של דרווין, ולפיהם המקצועות המתאימים ישרדו, ואחרים יעברו שינויים על מנת לשרוד או ייכחדו. זהו הבסיס לדרמה התעסוקתית המתחוללת לנגד עינינו. בעבר, כאשר עיקר עיסוקו של המין האנושי היה בעבודה חקלאית, השאלה הבסיסית הייתה במה מותר האדם מן הבהמה. לאורך השנים כל עבודה שבהמות יכלו לבצע, עברה בסופו של דבר מהעובד אל הבהמה. המהפכה התעשייתית העלתה את השאלה: במה מותר האדם מן המכונה? 
כל מה שהתאפשר לביצוע על ידי המכונה הוצא מידי העובד האנושי, עד כדי כך שמאות תפקידים ומקצועות נעלמו. 
המאה ה-21 מתאפיינת בחדירת המחשבים והרובוטים לחיינו בכלל ולעולם התעסוקה בפרט. לעומת העבר, שבו עיסוקים שרדו מאות שנים ועברו “בירושה” מאב לבנו כמעט ללא שינוי, בתקופתנו הגיע המחשב ושינה את כל מפת העיסוקים והמקצועות. גם אם כותרת העיסוק נשארה זהה, מאפייניו ותכניו השתנו לחלוטין, למשל את מקומו של פועל הדפוס בעל האצבעות השחורות החליף טכנאי המחשבים, המפעיל מערכת אלקטרונית-דיגיטלית. המחשב לא החליף רק את שרירי האדם, כפי שעשו הבהמה והמכונה, אלא גם את המוח האנושי, כך שהאדם נדרש לפתח כישורים חדשים לחלוטין. 
המנבא העיקרי להצלחה בתחילת דרכה של האנושות הסתמך בעיקר על השרירים. כשיעקב אבינו היה צריך לקבל את התואר “אבי האומה”, הוא נאלץ להוכיח עצמו במאבק עם מלאך האלוהים. רק לאחר שעמד במבחן, הוא קיבל את ההסמכה. עם ירידת חשיבותם של השרירים עלה מרכיב האינטליגנציה כמנבא להצלחה. דוד נדרש להוכיח עצמו בקרב מול גולית. כאן כבר לא הספיק כוח השרירים, ומדוד נדרשה היכולת לנתח את המצב ולהמציא יתרון מקורי - זהו כוחה של האינטליגנציה היצירתית. אך עם כל מנת המשכל (ה-I.Q.) שבעולם, עדיין נזקק דוד למיומנות הפיזית כדי לקלוע בדיוק מרבי ובעוצמה נכונה.
את מנת המשכל (ה-I.Q.) הגדיר אלפרד בינה ב-1905. היא שימשה כמדד לרמת פיגור של אנשים לצורך קבלתם לטיפול במוסדות עבור הלוקים בפיגור. עד מהרה הפכה מנת המשכל למושג מפתח עיקרי בניבוי להצלחה, והורים, בתי ספר ומוסדות משתמשים בו עד היום ככזה. הדומיננטיות של המבחנים הפסיכוטכניים ככרטיס כניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה רק מנציחה את התפיסה הזו. אבל עם השנים למדנו לדעת שהעולם מלא דוגמאות של אנשים בעלי מנת משכל גבוהה שאינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם. טד קזניצקי, ילד הפלא הגאון שהתקבל בגיל 16 לאוניברסיטת הרווארד וסיים אותה בגיל עשרים כדוקטור למתמטיקה, היה חסר לחלוטין יכולות וכישורים חברתיים. תרומתו לחברה הסתכמה בסופו של דבר בהפעלת פצצה במרכז סואן, שגרמה למותם ולפציעתם של אנשים רבים (החוקרים, אגב, טענו שהרכב הפצצה נעשה בגאונות רבה…). 
גולדמן, בספרו “אינטליגנציה רגשית” (גולמן, 1997), עומד על הצורך במנבא נוסף ומעלה את מקדם האינטליגנציה הרגשית, ה-E.Q.. לטענתו, ובצדק, ביום-יום האינטליגנציה הרגשית חשובה יותר מהאינטליגנציה השכלית. רוברט קופר ואיימן סאווף, בספרם “תבונה ותובנה” (קופר וסאווף, 1998), מקדמים את האינטליגנציה הרגשית בצעד נוסף והופכים אותה למכלול של כל אותם המאפיינים שאינם נופלים בתחום האינטליגנציה השכלית. לתפיסתם, כוללת אינטליגנציה זו את הרגשות ואת האינטואיציה, את המערכת הערכית ואת האנרגיות האנושיות. פול שטולץ (Stoltz, 1997) מתייחס לממד חדש וחשוב לניבוי להצלחה והוא מקדם החוסן - הדרך שהאדם מתמודד עם מצבי מצוקה וכישלון.
המהפכה הטכנולוגית הביאה לשינויים דרמטיים בעולם העבודה במאה האחרונה ובעשורים האחרונים. העולם הולך ונעשה מורכב יותר  ומנבאי ההצלחה אינם יכולים עוד להסתמך על מנבא יחיד זה או אחר אלא על מערכת של מנבאים המקיימים ביניהם יחסי גומלין ויוצרים רשת. אנו זקוקים לסוג חדש של ארגונים, לגישות חדשות לעבודה, לבתי ספר חדשים ולרעיונות חדשים שיותאמו לשינויים. הקריטריונים להצלחה בעולם העבודה קשורים במאפייני עולם זה, ועל מנת להבינם יש להבין את התהליכים שעובר עולם העבודה ולאן מועדות פניו.
עד תחילת המאה ה-20 פירושה של עבודה היה, כאמור, עבודת שרירים פיזית בחקלאות או במלאכה. לא בכדי השפה האנגלית משתמשת במושג Labour - מושג שקשור לצירי לידה ולכאב מאמץ וקושי פיזי. אפילו ההגדרה הפיזיקלית של “עבודה” היא “הפעלת כוח על פני מרחק”, לכן אנשים ללא כוח פיזי לא יכלו להצליח בעולם התעסוקה, ועבודה נחשבה נחלת הרוב ה”פשוט”.
בתחילת המאה ה-20 לילד משותק לא היה שום סיכוי להצליח בעולם התעסוקה, אלא רק סיכוי קטן להתקיים, אולם במאה ה-21 אדם נכה יכול למלא תפקידים רבים ולהגיע לעמדות בכירות ביותר.
“האדם החושב”, פסלו המפורסם של רודן, מדגים עד גיחוך עד כמה טבוע בנו המושג “עבודה” כפונקציה של השקעת מאמץ. כדי להדגים שהאדם מתאמץ לחשוב, הוא הוצג כשרירן ערום המאמץ כל שריר, אף שבחשיבה לא משתתף שום שריר!
הידע והזיכרון - הזיכרון הוא דוגמה לכישור שבעבר היה משמעותי מאוד ואיבד מכוחו. בעבר הידע שנדרש לביצוע העבודות המסורתיות של חקלאות ומלאכה היה סטטי ומחזורי. העבודה חזרה על עצמה שנה אחר שנה, והשינויים היו רק במעבר בין העונות: בחורף מתקינים את הציוד הנדרש, בסתיו זורעים, ובאביב קוצרים, לפיכך המרכיב העיקרי בידע שנדרש מהעובד היה הזיכרון. עד חדירת הדפוס הועבר הידע בעל פה ממורה לשולייתו או מאב לבן, לכן בעלי זיכרון טוב נחשבו לחכמים. כיום הזיכרון אינו קריטריון מרכזי להצלחה, ואין ספק שהמחשב ניצח את האדם בתחרות זו. 
מספציפיקציה לרובוטיזציה - המהפכה התעשייתית התייחסה לעובד כחלק ממכונה. הוא לא נדרש לחשוב, אלא לבצע הוראות כחלק מוגדר בתהליך. רוב העובדים נדרשו לבצע את המוטל עליהם בלבד. תפקיד החשיבה ניתן בחלקו למהנדסים ולמנהלים, וגם זאת בצורה ממודרת ומקוטעת. גישה זו גרמה לדה-הומניזציה של העובד וגם הביאה למפלתה של המהפכה. צ’רלי צ’פלין הצליח להעביר את האבסורד שבפועֵל-מכונה בסרטו “זמנים מודרניים” (1936). העובד של המהפכה התעשייתית היה בעצם הרמז לרובוט העתידי.  
רובוטים אינם בהכרח מכשירים דמויי אדם, כפי שהם מופיעים בסרטים, אלא מכונות שמבצעות פעולה שקודם לכן ביצע האדם. המילה רובוט נגזרת מהמילה הרוסית “רְֲבּוֹטָה”, שפירושה עבודה, מכונת עבודה. משרות רבות של פועלים נעלמות מאולמות הייצור לטובת הרובוטים. במובן זה, גם מכונת הכביסה היא בבחינת רובוט שהביא להיעלמות תפקיד הכובסת. המהפכה הרובוטית נמצאת בתחילת דרכה, אך ככל שתתפתח הטכנולוגיה, עוד ועוד כישורים אנושיים, מכניים וטכניים ייעלמו, ואת מקומם יתפסו הרובוטים. כבר כיום נמצאים בשלבים מתקדמים של פיתוח נהגים רובוטיים שיחליפו בעתיד את הנהג האנושי. הרובוט מחליף את פועל הייצור ואת כישורי העבודה הפיזיים, ואילו המחשב מחליף את החשיבה האנושית. השילוב של רובוט ומחשב יוצר את כוח העבודה העתידי של חברתנו. 
מחשיבה ליצירה - מכיוון שהמחשבים יכולים גם לחשוב, האדם נדרש להביא לידי ביטוי את החוכמה, שעולה על יכולת העיבוד של המידע. מתחילת המאה ה-21 אפשר לראות כיצד היצירתיות באה לידי ביטוי בשורה של עיסוקים חדשים הקשורים למִרְשֶתֶת (רשת האינטרנט). למעשה, מדי יום נולדים תפקידים ועיסוקים חדשים שלא ידענו אותם בעבר. מכאן הקושי ההולך וגדל להכין את הדור הבא לעולם התעסוקה. 
הכותב הוא יזם, עתידן ומומחה באבחון ופיתוח של משאב ההון האנושי. עם תארים בפסיכולוגיה, פילוסופיה וכלכלה, ייסד וניהל מגוון חברות מקצועיות ביניהן מכון אדם-מילוא ומשמש כיועץ בכיר להנהלות של חברות וארגונים בארץ ובחו”ל.










פי.סי.חץ