הדרך השלישית

הדרך השלישית

קביעת עקרונות והיצמדות אליהם חשובה מאוד לקיומו של הארגון. מצד שני, קבעון מחשבתי וחוסר גמישות מסכנים את קיומו. כיצד למצוא את שביל הזהב בין שני העקרונות החשובים?

זאב רונן

 

מורטון מנדל מספר בספרו “הסוד טמון באנשים” (הוצאת "ידיעות אחרונות", עמודים 105 עד 107) על החשיבות בשמירה על עקרונות החברה. הוא מביא כדוגמה את ההחלטה שקיבל לא להשקיע בקרנות של ברני מיידוף. מנדל מספר כי חברים משותפים חיברו ביניהם והוא מצא את מיידוף כאיש מרשים ונהנה מכל רגע במחיצתו. חבריו של מנדל סיפרו לו על הרווחים מההשקעה אצל מיידוף והוא בחן אפשרות להשקיע אצלו. מנדל אמר לברני מיידוף שלפי העקרונות של הארגון שלו, חייבים להתקיים שני תנאים בכל השקעה: שקיפות ביעד ההשקעה ופיקוח של משרד רואי חשבון מהשורה הראשונה. מיידוף אמר למורט מנדל שאינו יכול לחשוף את סודו, היכן הוא משקיע ומרוויח.
מנדל התלבט מאד ובסופו של דבר החליט בשלילה. כדבריו, אם הוא לא יקפיד על העקרונות שהוא עצמו התווה, איזה מסר הוא מעביר בארגון?
ההחלטה הזו חסכה לארגון שמנדל ניהל מיליוני דולרים והיא לא הייתה מקרית אלא פרי של שמירה על עקרונות החברה גם בעבור מה שנראה אז, הפסד של רווחים נאים שכולם מסביב סיפרו עליהם.
זהו לקח חשוב מאוד, אבל האם הוא אינו עלול להוביל לקיבעון מחשבתי והתעלמות מהזדמנויות שנקרות בפנינו?
גמישות מחשבתית ופתיחות במציאות המשתנה במהירות
בזמנו פרסמתי מאמר בזכות הגמישות המחשבתית במציאות המשתנה במהירות. כתבתי שם על המקרה של חברת Facit, יצרנית הקופות הרושמות המכניות הגדולה משבדיה. בשנת 1970 העסיקה החברה 14,000 עובדים, אולם שנה מאוחר יותר קרסה בין לילה, עם הופעת המחשבונים היפניים. ישנם כמובן מקרים דומים, כמו קודאק למשל שקרסה עם הופעת הצילום הדיגיטלי. 
כיצד נדע להבדיל בין שמירה על עקרונות הארגון ובין קיבעון מחשבתי?
כל מנכ”ל בטוח שהוא אינו לוקה בקיבעון מחשבתי אלא שומר על עקרונות הארגון.
האם אלו הם רק הכישורים המעולים של מורטון מנדל שאפשרו לו גם להתפתח וגם לסרב למה שנראה כהזדמנות עסקית, אך אחת שהיתה נגד העקרונות של הארגון בראשו עמד?
מנדל כותב בספרו, כי קביעה של קווי מדיניות מאפשרים לאנשים לפעול לפי שיקול דעתם ללא צורך באישור מגבוה, כל עוד הם פועלים בתוך הקופסה. כאשר נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה, העובד צריך אישור מהממונה עליו. אך מי יבטיח כי הממונה על העובד יפעל בראש פתוח וללא מניעים הנובעים מאגו?
מניסיוני דווקא כן צפויה בעיה במעבר של רעיונות חדשים מהעובדים אל הממונים עליהם. לצערי, לא יצא לי להכיר את מורטון מנדל מקרוב, אבל אין ספק שהוא מנהל בעל שיעור קומה ולא רבים כמותו.
היכן שביל הזהב בין שמירה על עקרונות ובין פתיחות מחשבתית בעולם משתנה?
כיצד אם כן, נוכל להבחין בין עמידה על העקרונות של הארגון ובין קיבעון, התנגדות לשינויים וחוסר פתיחות לשינויים הנדרשים נוכח המציאות המשתנה?


אני מציע שלוש דרכים, שאף אחת מהן אינה מושלמת:
“פרקליטו של השטן” - להבטיח שבכל דיון של הצוות המצומצם סביב המנכ”ל, ההנהלה או הדירקטוריון יישמעו דעות שונות, אם ע”י שיתוף של מנהלים בעלי דעות שונות ואם ע”י הטלת המשימה באופן מודע, על אחד המנהלים שייצג דעה שונה. באופן כזה יישמעו בסביבת המנכ”ל דעות שונות וניתן יהיה לשקול עוד אפשרויות. אלא שגם דרך זו תלויה בפתיחות של המנכ”ל. מנהל כספים בחברה גדולה ורווחית ששוחחתי איתו על הנושא, טען באוזניי שהמנהלים הם “שפוטים” של המנכ”ל ולא ישמיעו באוזניו דעות אחרות ובטח לא יעמדו על דעתם כנגדו. 
התמונה שמתגלה על מה שנעשה בדירקטוריונים של חברות שהיו שייכות לטייקונים ונפלו, מגלה תמונה דומה של אומרי הן גם בדירקטוריונים.
לחזק את אגף או מחלקת המו”פ בחברה. להשקיע שיעור מסוים מההכנסות בפיתוח ולסמוך על מנהל המו”פ שידאג להביא את החדשנות והכלים להתמודד עם המציאות המשתנה. החולשה כאן היא הקושי של מנהלי המו”פ לקבל רעיונות מחוץ לחברה, לא פעם רק מסיבות של אגו.
לקבוע את העקרונות על פי הערכים של החברה. נראה לי שהדרך הטובה ביותר להיצמד לעקרונות בלי שהעקרונות יהפכו לדגל להתנגדות לכל הצעה לשינוי, היא קביעת העקרונות של מדיניות החברה בהתבסס על ערכי החברה. מורטון מנדל מתייחס לחשיבותם של הערכים גם בספרו וגם בראיון שנתן לפני כמה חודשים לעיתון “דה מרקר”. אני מאמין שהעקרונות של הארגון אותו מנדל ניהל נקבעו על פי הערכים שלו ושל הארגון.
אני ממליץ לכל חברה להגדיר את הערכים שלה בתהליך מסודר כפי שהיו מגדירים את האסטרטגיה של החברה. אחרי שהחברה הגדירה את הערכים, יהיה נכון להגדיר את העקרונות ולהיצמד לאותם העקרונות.
גם את העקרונות ואת ערכי החברה נכון לבחון לאורך הזמן. למשל, בעבר לתנועה הקיבוצית היה ערך של עבודה עצמית ללא העסקת עבודה שכירה. זאת משום שבעבודה שכירה, כאשר יש בעל בית ופועל, הפועל מנוצל. עם חלוף השנים, הבינו בתנועה הקיבוצית שלא ניתן להקים מפעלים ללא עבודה שכירה ושינו את העקרון.
הגדרת ערכים
קביעת עקרונות, היצמדות אליהם ובחינה של פעילות החברה לאורם, חשובה מאוד.
קיבעון מחשבתי וחוסר גמישות והתאמה למציאות המשתנה, גם הם מסכנים את החברה.
רבים מאתנו, ובכלל זה מנכ”לים רבים, בטוחים שהם רק נצמדים לעקרונות, עד שנופלים נוכח השוק שהשתנה.
כדי למצוא את שביל הזהב, אני ממליץ להגדיר את הערכים של החברה ובהתאם לערכים אלו, לקבוע את העקרונות החשובים לחברה ולפעול לאורם.

* הכותב הנו מייסד ומנכ”ל ‘מצוינות בעסקים’, בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. 
פרטים נוספים: 0524-767531 .










פי.סי.חץ