סחיטה רטובה

סחיטה רטובה

משאב המים ואופן ניהולו הפך לאמצעי גביה לקופה הציבורית

דודו קוכמן
לפני מספר ימים דן בית המשפט המחוזי בחיפה בערר של גן החיות התנ”כי נגד שר החקלאות ומנהל רשות המים אשר החליטו שלא להקצות לגן החיות מים המוגדרים ל”מטרת חקלאות”, ובכך להביא לעלייה עצומה בהוצאות גן החיות על מים.
בית המשפט, ביושבו כבית הדין הארצי לערר על פי חוק המים, אמנם דחה את הערר, אך לא חסך את ביקורותו על מדיניות משק המים.
בית המשפט אף ממליץ כי ככל הנוגע להקצאה חקלאית לשנת 2014 מן הראוי שההחלטה בכל הנוגע לגן החיות התנ”כי תבחן שוב, בשים לב לפעילותה שהוכרה כשיקומית וזאת מאחר ותקנות המים לשנת 2013 מגדירות חקלאות לפי ההגדרה הבאה:
“ייצור צמחים וגידול בעלי חיים לצורך הפקת תוצרתם לשיווק, וכן שלבי הריבוי, אקלים, שתלנות, מרעה ומחקר ופיתוח של צמחים או בעלי חיים כאמור, לפי הענין: ואולם פעילות כאמור שמטרתה שיקומית לפי אישור של משרד הרווחה והשירותים החברתיים תיחשב חקלאית גם אם היא אינה לצורך הפקת תוצרת לשיווק”.
ראוי לצטט את הערת הסיום של בית המשפט לפיה “במסגרת דיונים שהובאו לפניו בעת האחרונה ניכרת מגמה לשים את הדגש בכל הנוגע למדיניות משק המים על היבטים כלכליים”.
מסתבר כי בית המשפט שותף לתחושות הציבור בעניין התייקרות תעריפי המים, שהינם מצרך בסיסי ותגובת השלטון המקומי העמסת עלויות הקמתם של תאגידי המים והביוב. לא זאת אף זאת, ביהמ”ש מוסיף וקובע כי “מעבר לפיקוח על משק המים, הפך משאב המים ואופן ניהולו לאמצעי לגביית כספים לקופה הציבורית” ומציין כי שימוש באמצעים כספיים לא משיג בהכרח את תועלת משק המים, אך ההכבדה הכלכלית לא משרתת בהכרח תועלות חברתיות. אין זו פעם ראשונה שביה”ד לענייני מים מעיר הערות המשליכות על יוקר המחיה או המגורים. כך לדוגמא בעח”ק 17610-06-13 ויתניה בע”מ נגד רשות המים אומר ביהמ”ש כי מטרת גבית היטל ההפקה הינה להגן על מאגרי המים “ולא להפוך את המים לאמצעי לגביית כספים, כאילו מדובר במנגנון מיסוי נוסף”. באותו פסק דין ביהמ”ש מוסיף ואומר: “היטלי ההפקה והחיוב בעלות מים שנשאבו מייקר באופן משמעותי את עלות הבניה, לרבות הבניה למגורים, על כל המשתמע מכך”... “גם אם הדגש הוא על החוסן הכלכלי והעמקת הגביה בגין צריכת מים, אין להזניח את ההגנה על החוסן התרבותי, שבלעדיו לא יהיה בחוסן הכלכלי די לקיומה של חברה ראויה”.
הערותיו אלו של בית הדין לענייני מים בפסק דין זה ובפסקי דין אחרים בולטים לאור העובדה שבמרבית החלטותיו הוא אינו נוטה חסד עם העוררים שרבים מהם חקלאים.
למרות הערות דומות שנכתבו במספר פסקי דין בתקופה האחרונה נראה כי דברי ביהמ”ש נופלים על אוזניהם הערלות של פקידי רשות המים ופקידי האוצר.
רשות המים, למרות דבריו הנוקבים של ביה”ד לעניני מים, ממשיכה במדיניותה להיות זרועו הארוכה של האוצר, כאמצעי מיסוי נוסף, והדבר יבוא לידי סיום רק בחקיקה.
*הכותב עו”ד ומשמש כמזכ”ל כפרי האיחוד החקלאי.
 










פי.סי.חץ