ביהמ

ביהמ"ש ביטל חלק מהיטל הביוב שהוטל על תושבי מושב עדנים

התושבים טענו כי החישוב של היטל הביוב שהוטל עליהם, בעקבות הקמת קו ביוב, מבוסס על תעריף לא סביר. בית המשפט דחה את טענות התושבים בנוגע לפגמים נוספים בתחשיב

בית משפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה עתירה שהגישו תושבים במושב עדנים שבמועצה אזורית דרום השרון נגד המועצה, בגין גובה היטל להקמת קו ביוב.
בין השנים 1996- 2008 הקימה המועצה האזורית דרום השרון מערכת ביוב ציבורית ומאסף למושב עדנים שנמצא בתחום שיפוטה כחלק מתכנית לשיפור תשתיות הביוב בכלל שטח המועצה. בסמוך לתחילת העבודות, שלחה המועצה לבעלי הנכסים הודעות חיוב אשר הסתמכו על תחשיב כלכלי שערכה חברת חיצונית עבור המועצה ולפיה כל בית אב נדרש לשלם סכום של כ-50,000 שקל לכל בית אב. 38 מחברי המושב, עתרו לבית המשפט באמצעות עו’’ד ירון נדם וטענו בעתירתם כי החיוב הנדרש מהם מבוסס על תעריף לא סביר באופן קיצוני. יש לציין כי התושבים לא ערערו על עצם הטלת החיוב שכן הם היו ערים לצורך ולביצוע העבודות בפועל. עו’’ד ירון נדם צירף לתביעה חוות דעת של רו’’ח אופיר בוכניק, מומחה בתחום, שמנה מספר ליקויים בתחשיב היטל הביב הציבורי. ראשית מצא המומחה לחיובי רשויות, כי בעלויות של מערכת הביוב נכללו גם עבודות סלילה שאינן קשורות לעבודות הביוב, ואשר מגדילות באופן מלאכותי את העלויות שבתחשיב של למעלה מ-870,000 שקל. בנוסף גילה כי הוצאות המימון, שהן חלק מעלות המערכת, נופחו באופן מלאכותי בין היתר לאור העובדה שבתחשיב נכללה הלוואה על מלוא סכום העלות של הפרוייקט, ולא רק על 75% ממנה שנותרו לביצוע ולתשלום, ובהוצאות המימון נכללו גם תשלומי הריבית בגין אותו חלק של העלות, שלא היה צריך לשלמו. כמו כן הסתבר כי במהלך ביצוע התחשיב הניחו עורכיו כי המועצה תידרש לממן את עבודות הביוב באמצעות הלוואה ארוכת טווח ל-20 שנה בעוד שבמועצה הנחת העבודה הייתה גביית 90% מההיטלים בטווח של כשנה בלבד. הוצאות המימון שחושבו לצורך ההלוואה שלא לצורך, ‘ניפחו’ את העלות הכוללת של הפרויקט עד כדי 100%. דהיינו, התושבים נדרשו לשלם פי שניים מעלות הפרויקט רק בשל הלוואה שאין בה צורך.
כאמור, בית משפט השלום בנתניה קיבל חלקית את הטענות של חברי המושב. בין היתר קיבל בית המשפט את טענת העוררים כי נפל פגם בתחשיב היטל הביב הציבורי, בכך שעבודות הסלילה הללו נכללו בעלויות של עבודות הביוב: ‘’כידוע, לא בנקל יקבל ביהמ’’ש, או ביה’’ד המינהלי, החלטה בדבר אי תקינות מהותית בתחשיב ההיטל, אשר תוצאתה: פסילת תעריף ההיטל. אולם במקרה דנן הליקויים, בהצטברם, הם בעלי היקף ניכר, ועל כן הניבו תעריף גבוה מדי של היטל הביוב, עד כדי אי סבירות קיצונית. על כן מבוטל החלק של דרישות התשלום מושא הערר, שמתייחס לביב הציבורי.’’
בהתאם לדברים אלו קבע בית המשפט בהחלטתו: 
‘’א. קיבלנו חלק מהותי של טענות העוררים כנגד תקינות התעריף של היטל הביוב, לגבי מרכיב הביב הציבורי, ובעקבות כך הגענו למסקנה כי תעריף זה הוא בלתי סביר באופן קיצוני, ויש לפסלו. על כן מבוטל החלק של דרישות התשלום מושא הערר, שמתייחס לביב הציבורי.
‘’ב. דחינו את יתר טענותיהם של העוררים, הן לגבי פגמים נוספים בתחשיב הביב הציבורי והן לגבי פגמים בתחשיבי היטל הביוב, לגבי המרכיבים של ביב מאסף ושל מכון טיהור. לפיכך על העוררים לשלם את היטל הביוב, על פי דרישות התשלום, עבור המרכיבים של ביב מאסף ושל מכון טיהור’’.
 
 










פי.סי.חץ