"ישראל צועדת לקראת אסון ואין פוצה פה ומצפצף"

כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בביקורת קשה על מחדל המחסור במים במסגרת דיון מיוחד שיזם בעקבות הכוונה לקצץ במים לחקלאות לאחר ארבע שנות בצורת

 

ביוזמת היו"ר, ח"כ איתן כבל, התכנסה ועדת הכלכלה לישיבה דחופה שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת שנת הבצורת על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. זאת לנוכח מצב משק המים, לאחר 4 שנים שחונות ובעקבות הודעת רשות המים על כוונה לקצץ במכסות המים לחקלאים ב-2018. היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי אמנם הוחלט שלא לקצץ את המכסות לחקלאים, אך הוועדה מבקשת לדעת האם יש תוכנית כוללת להתמודדות עם הבצורת הארוכה. "הייתי במשרד החקלאות בשנת 1988 וזה מטורף שלמרות כל השנים שחלפו כלום לא קרה מאז. לא ייתכן שעולם ההתפלה התפתח כל כך במשך השנים ובמדינה כמו ישראל, שחווה שנים שחונות, אין תוכנית סדורה לטווח הארוך", אמר.
ראש רשות המים, גיורא שחם, הציג את הסיכום עם החקלאים ואמר כי הבצורת הנוכחית נדירה ביותר. לדבריו, ב-100 השנים האחרונות היו שני אירועים דומים, אחד בשנות ה-30 של המאה הקודמת והשני בשנות ה-50. "מדובר בהסתברות של 2% והשאלה האם המדינה צריכה להיערך לאירוע נדיר כל כך היא שאלה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת", אמר. הוא הוסיף כי היום מפלס המים בכנרת קרוב לקו השחור ואם התחזית העונתית תתממש אזי הוא יגיע אליו ואולי אפילו ירד מתחתיו. שחם הסביר כי בגלל שהמודלים חוזים שנה חמישית שחונה, הרשות נערכה לקיצוץ של כ-80 מיליון קוב במים לחקלאים, ועל כך קמה צעקה. "אנחנו מסתכלים "בלבן של העיניים" של החקלאים ואומרים להם להיערך לכך, ואם התחזיות יתבדו הם יקבלו את המים. משיקולים כאלה ואחרים החלטנו שלא להודיע על הקיצוץ בשלב זה, ויצרנו "טייס אוטומטי" שמאפשר 280 מיליון קוב לחקלאות. אבל אם המשקעים השנה יהיו רק 70% מהממוצע השנתי, יהיה קיצוץ לחקלאים ודעתי האישית היא שראוי לפצות אותם", אמר. הוא הוסיף כי הקים צוות חירום שיכין תוכנית עבודה למקרה שתהייה שנת בצורת שישית ברציפות, ואמר כי הרשות נכנסת מיידית להקמת מתקן נוסף בגליל המערבי וקונה עוד 50 מיליון קוב ממתקני ההתפלה הקיימים היום. שחם אף הודה כי חלק מהמשבר נובע מהבעיות הקשות עם מתקן ההתפלה באשדוד.
ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי "צריך לתת לחקלאים תמיכה כדי שיעברו לחקלאות יותר בת קיימא, שצורכת פחות מים". ח"כ יצחק וקנין אמר כי "מי שאשם במצב זו רק הממשלה, כולנו יודעים מה קרה למתקן ההתפלה ואי אפשר להפיל את זה על מקורות. החקלאים משלמים את המחיר ובסופו של דבר גם הצרכן, ככל שיהיו פחות חקלאים ככה המחירים יעלו". ח"כ איתן ברושי אמר: "היום הממשלה אחראית לכל שלולית והיא אחראית למחדל ומשרד החקלאות שותף לאחריות. אני מציע לפרק את רשות המים ולהחזיר לכנסת את היכולת לקבל החלטות. למדינה יש עודף של 20 מיליארד שקל והיא צריכה להשקיע חלק מהם בהגדלת כושר ההתפלה, האגירה וההולכה". ח"כ חיים ילין הציע לפצות את החקלאים מקרן הפיצויים של מס רכוש ואמר כי ככה האוצר לא יוציא כסף וכולם יהיו מרוצים.
רפרנטית מים באגף התקציבים באוצר, רעיה עדני, אמרה כי במשרד הופתעו לראות את הצעת ההחלטה של רשות המים על הקיצוץ לחקלאים. לדבריה, "מרגע שזה נודע לנו שיתפנו פעולה עם משרד החקלאות ושאלנו מה החקלאים רוצים. החקלאים אמרו שהם רוצים מים ולא כסף, ולכן המאמץ הראשון היה להביא מים. על אף שנוטים לייחס לנו כוח רב, אין לנו יכולת להוריד גשמים. באשר לפיצוי אף אחד לא יודע מה יהיה. במידה ויידרש קיצוץ נשב ונדבר על מנגנון פיצוי, אבל כרגע זה לא על הפרק". היו"ר כבל אמר בתגובה כי מה שמציע האוצר לחקלאים זה בעצם כלום.
יו"ר רשות המים שחם אמר בתום הדיון כי בטווח הזמן המיידי הטיפול האפקטיבי ביותר בבצורת הוא קמפיין מאסיבי לחיסכון במים. לדבריו, "ב-2009 הייתה לזה השפעה דרמטית, בעזרת קמפיין נכון וחינוך אפשר לחסוך כבר השנה 50 מיליון קוב בצריכת המים".
 היו"ר כבל סיכם ואמר כי הגיעה העת לקיים שימוע ציבורי להצלת החקלאות בישראל ובכוונתו לעשות זאת בקרוב. אחד מהנושאים הראשונים שיטופלו במסגרת זאת יהיה הטיפול במשבר המים. "כל הגורמים כולם נושאים בנטל וכולם נושאים באשמה. אני יוצא בתחושה מאוד קשה, עם מועקה מאוד גדולה, וכולנו שותפים לבעיה הזאת", סיכם.










פי.סי.חץ