קרן אור

קרן אור

במקום להפוך למפגע אקולוגי, מחצבות נטושות משוקמות והופכות לפארקים הודות לקרן לשיקום מחצבות

אבי אובליגנהרץ
בליבם של אתרי נוף וטבע מן היפים שיש בארצנו פזורות כיום כ- 1,100 מחצבות נטושות המשתרעות על אלפי דונמים. אין ויכוח על נחיצות המחצבות כספקיות חומרי גלם לבנייה, אבל מה קורה בסיום העבודות במחצבה? הלא נשאר קיר חשוף בהר, המהווה מפגע אקולוגי, נופי ובטיחותי. 
מחצבות נטושות הופכות במהרה למזבלות לא חוקיות ופני השטח בהר בו שוכנת מחצבה נטושה משתנים ונפגעים. בדיוק כאן, לפני שנוצר נזק אקולוגי בלתי הפיך, נכנסת לתמונה הקרן לשיקום מחצבות.

החזרה לציבור של שטחים פתוחים

הקרן, שפועלת מתוקף פקודת המכרות משנת 1923, מופקדת על החזרת שטחים שנחשבו אבודים לרווחת הציבור, על ידי שיקומם לטובת שטחי תיירות, פארקים לאומיים, תעשייה, ניקוז ושימושים ציבוריים נוספים. מחצבות משוקמות משדרגות את האזור מבחינה סביבתית, ציבורית ונדל"נית ובכך משרתת הקרן את האינטרס הלאומי והציבורי לשמירה על ערכי הטבע והאדם. 
הקרן פועלת כיחידה ממשלתית עצמאית אך פועלת לצד ובשיתוף פעולה עם מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) ומשרד האנרגיה והמים. היא מנוהלת על ידי נציגי משרדי ממשלה ורשויות (משרד האנרגיה והמים, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד התמ"ת, המשרד להגנת הסביבה, ממ"י ורשות הטבע והגנים), ובראשה עומד ראש מנהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, יוסי וירצבורגר.
ב-34 שנות פעילות הקרן, שוקמו למעלה מ-200 מחצבות וחלקי מחצבות במדינת ישראל. בשנת 2012 טיפלה הקרן בשיקום והחזרה לציבור של שטחים פתוחים בהיקף של למעלה מ- 4000 דונם בהשקעה של כ- 10 מיליון שקל לטובת גנים לאומיים, מרכזי לימוד גיאולוגיים, פארקים וניקוז נחלים, כאשר ברובם הטיפול הסתיים או לקראת סיום בשבועות הקרובים. ראוי לציין כי היקף השטח ששוקם גדול ב-20 אחוז מהשטח שתוכנן לשיקום בתוכנית השנתית ל-2012. 

שיקום הפצעים הפתוחים בטבע

פעילות הקרן ממונת באמצעות גבייה של היטל שנתי הנגזר משווי המחצבים הנכרים בכל מחצבה (הגבייה נעשית בהתאם לקריטריונים שונים כמו סוג חומר הגלם שנחצב ועל פי מפתח של תעריף עבור כל טונה חומר חצוב). הגבייה מבוצעת בפועל על ידי מנהל מקרקעי ישראל, שהוא בעל הקרקע של 98-99 אחוז מכל המחצבות בארץ, ואילו הקרן לשיקום מחצבות משמשת כנאמן לניהול הכספים לטובת שיקום המחצבות שסיימו את פעילותן. 
החצץ מהווה את כ-80 אחוז מחומרי הגלם הנכרים כיום בישראל, חול כ-10 אחוז (כיום כורים רק במישור רותם בנגב), מלט כ-5 אחוז והשאר מתחלק בין גבס, שברובו מיובא כיום מקפריסין, גיר, אבן חול, שיש, דולומיט, חרסית, קירטון ועוד. "המחצבות הפועלות בישראל מהוות את הבסיס האיתן לפעילות ענף הנדל"ן המקומי, אולם כאשר הן מגיעות לסוף דרכן הן ננטשות ומותירות מאחור מפגע אקולוגי, נופי, בטיחותי ותברואתי, ומכאן נגזרת חשיבותה של הקרן כמי שמשקמת את הפצעים הפתוחים שנותרו בטבע", מבהיר וירצבורגר.
כאמור תפקידה העיקרי של הקרן הנו צמצום את הנזק הסביבתי מפעילות המחצבות והבטחת שיקום אתרי כרייה וחציבה עזובים. הקרן פועלת להכנת תוכנית שיקום ולהכשרת תשתית האתר לייעודו החדש ומפקחת על פעולות השיקום. בגמר השיקום מעבירה הקרן את האחריות על האתר המשוקם לרשות המקומית / המועצה האזורית בה נמצא האתר.

תוכנית שיקום פרטנית 

לאחר שבעל מחצבה מודיע למשרד האנרגיה והמים וממ"י כי בכוונתו להפסיק פעילות במקום, ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים, מכריז המפקח על המכרות על המחצבה כנטושה. בשלב הבא, הקרן ממליצה על האתר כמועמד לשיקום. יחד עם ממ"י השטח נבחן ויוצאת המלצה על אופן השיקום והייעוד הבא של האתר (שטח פתוח; פארק ציבורי / עירוני; אגן ניקוז לנחל; אזור תעשיה; בית קברות וכדומה). "המטרה היא להתאים את התנאים בשטח ושיטת השיקום לייעוד הבא של האתר", מציין יוסי בר ניב, נציג מנהל מקרקעי ישראל בקרן לשיקום מחצבות.
הייעוד הבא של האתר נקבע בהתייעצות עם הרשות בה נמצאת המחצבה כדי להתאימו לצרכיה. בנוסף, הרשות צריכה להתחייב שמתום השיקום תיקח אחריות מלאה על האתר והעלויות הכרוכות בשימורו, כדי שהשיקום לא ירד לטימיון.
לכל מחצבה בונים תוכנית שיקום פרטנית המתאימה לאופייה, לסגנון הכרייה שהיה בה ולמיקומה. לעיתים אף נחשפות המחצבה שכבות גיאולוגיות בעת החציבה, המספקות חלון הצצה לתהליכים גיאולוגיים מרתקים שאירעו במקום לפני מיליוני שנים. הקרן לשיקום מחצבות שומרת על שכבות אלה בעת השיקום, והופכת את המקומות למוזיאונים גיאולוגיים פתוחים בטבע, בהם ניתן לסייר. בסיום העבודות נפתחות המחצבות לקהל הרחב והכניסה אליהן ללא תשלום.

תהליך ארוך ומורכב 

"שיקום מחצבות הוא תהליך ארוך ומורכב לו שותפים גיאולוגים, מתכננים, אנשי שטח ומטה. משאבים כלכליים וזמן רב מושקע בכל מחצבה משוקמת ובסיום העבודות נפתח האתר לציבור הרחב ללא תשלום. אולם העבודה הרבה והקשה עלולה לרדת לטימיון אם הרשויות המקומיות שמקבלות את האתרים המשוקמים תחת אחריותן לא ישכילו לטפחם, ולשמור שלא ישובו ויהפכו שטחים נטושים שהעזובה שבה לשלוט בהם והציבור מדיר רגליו מהם", מסביר מזכיר הקרן, צביקה זיו.
עבודת השיקום מבוצעת לרוב על ידי גורמים חיצוניים, עם זאת בעל המחצבה יכול להחליט שהוא יבצע את השיקום בעצמו בעלות המכרז, ואזי הנו זכאי לקבל את המימון מהקרן. אם בעל המחצבה מוותר על הזכות לשקם את האתר בעצמו, הקרן מוציאה את העבודה לזוכה במכרז.
בעבר הלא רחוק המחצבות פעלו בקרבת הערים כדי להבטיח חומרי גלם זמינים לבניית הערים וסלילת הכבישים ולחסוך בעלויות השינוע. אלא שככל שהערים נבנו הם התקרבו למחצבות. הקרבה של מחצבות לערים מעצימה את המפגע ומגבירה את הצורך בשיקום שלהן כדי שבסמוך לערים יהיו פארקים ולא בורות חציבה חשופים. 

אתר תיירות במקום מפגע

היתרון שבשיקום מחצבות שבקרבת הערים הוא שהתהליך תורם לשיפור איכות החיים של התושבים (מסיר מפגע ומוסיף אתר תיירות) ומשדרג בנוסף גם את מחירי הנדל"ן באותו אזור, שמקבל תוספת של שטחי ציבור פתוחים המתאימים לבילוי בשעות הפנאי, כפי שניתן לראות בכרמיאל. מחצבת השיש שפעלה בעיר הגלילית הפכה לפארק מרהיב עם מדשאות, שלל פרחים, בריכה עם מפל, תיאטרון פתוח וגן פסלים. 
עדות נוספת לפעילותה הברוכה של הקרן לשיקום מחצבות ניתן לראות במחצבת אפיק בדרום רמת הגולן, מחצבה סורית נטושה שהפכה למזבלה. בתהליך השיקום פונו הפסולת והגרוטאות החלודים ובתכנונה של אדריכלית ורדית צורנמל, נבנה במקום תיאטרון יפיפייה עם 500 מקומות ישיבה, אזור פיקניק ונופש המשקיף על הכנרת וגדוש בצמחיה המתאימה לאזור.
הקרן מתעתדת להשקיע השנה מעל 28 מיליון ₪ לטובת קידום ושיקום 36 מחצבות שסיימו בהן את החציבה והכרייה. מחצבות אלה נמצאות כיום בשלבי שיקום שונים, וביניהן ניתן למנות את: מחצבת בנימינה, מחצבות נחל הבשור-קטע רעים, מחצבת הרטוב, מחצבת קורנית, מחצבת ברניקי בטבריה, מחצבת חצור הגלילית, מחצבת שפרעם – חלק א', מחצבת נווה אור ומחצבת דשן בעמק המעיינות. פרויקט גדול נוסף שהקרן מוציאה תחת ידיה ב-2013 בעלות 14 מיליון ש"ח הנו "ציר צבעי רמון" שבנגב: עד כה הקרן לשיקום מחצבות הסדירה חלק נרחב מתוכנית האב, הכוללת את מחצבות הקאולין, מחצבות החול הסמוכות לכביש, המחצבות בהר גוונים, מחצבת הגבס ומחצבות חרסיות שונות במכתש רמון. 










פי.סי.חץ