תמריץ ירוק

תמריץ ירוק

הבנייה הירוקה נחוצה לחיסכון בהרס הסביבתי

אינג' נתן חילו

 

במאה השנים האחרונות הצליח האדם לכלות משאבים טבעיים שנוצרו בטבע במשך מיליארדי שנים. מומחים לנושא מעריכים כי אם יימשך המצב הנוכחי לא יהיו משאבים טבעיים לדורות הבאים והפתרון המיידי הוא לחסוך בכמות ההרס הסביבתי - כל אחד בפינה בה הוא חי, כל אחד בתפקיד בו הוא נושא.
מאמר זה ינסה לתת בראשי פרקים ועל קצה המזלג כלים לקבלן וליזם, הנדרש להתמודד עםבנייה ירוקה. הכלים כוללים פרק כלכלי לגבי תוספת העלויות הצפויה כאשר מתכננים ובונים בנייה ירוקה וכן מדריך קצר על הדרכים לקבלת אישור לבנייה שכזאת.

להציב רף בר השגה 

כקבלנים אנו עוסקים בבנייה. החיסכון במשאבים טבעיים בבנייה הוא הנושא עליו אנו מופקדים. האידיאל הנכסף לחיסכון הוא לבנות מבנה שאינו צורך כלל משאבים טבעיים: הוא בנוי מחומרים ממוחזרים, אינו צורך אנרגיה לשימוש שוטף, מספק את האנרגיה ממקורות מתחדשים, אינו גורם לזיהום הסביבה ואינו פוגע במערך האקולוגי הטבעי באתר בו הוא בנוי. זוהי התמצית של בנייה ירוקה. כל היתר אינו אלא יישום רעיון זה לשפת מעשה היומיום. מדובר כמובן באידיאל שאינו בר השגה. אילו היו הקבלנים צריכים לבנות בנייה ירוקה על פי אידיאל זה, לא היו ניגשים כלל לנושא. באין יכולת להגיע לסף הנדרש עדיף לחסוך במאמצים ולא לעשות כלום. הפשרה המתבקשת היא להציב רף בר השגה למרבית העוסקים בבנייה.

חמש רמות של מבנים ירוקים

מכון התקנים כינס מועצת חכמים (ועדות מומחים) והכין סל "מצוות ומעשים טובים" שכל פריט בו תורם במידה כזו או אחרת לחיסכון במשאבים הטבעיים. לכל "מצווה" נקבע שכר בצורת ניקוד. הניקוד לכל פעולה נקבע כאמור על ידי ועדות המומחים והוא אמור לשקף יחסית את תרומת הפעולה לחיסכון במשאבים.
מעשית, בכל פרויקט בנייה ירוקה מנסים להשתמש בפריטים מהסל ומסכמים את הנקודות שהשיג הפרויקט. המבנה מתקרב לאידיאל של מבנה ירוק ככל שהניקוד שהשיג גבוה יותר.
אבן יסוד בתקן 5281 היא שאין צורך להשיג את מקסימום הניקוד האפשרי בפרויקט. ייתכן גם שזה בלתי אפשרי. כל פעולה מהפעולות שבסל מזכה את הפרויקט בניקוד והניקוד הסופי  – או עד כמה שהפרויקט ירוק, נקבע לפי סכום כל הנקודות שהוא השיג.
נקבעו חמש רמות של מבנים ירוקים, כדלקמן:
1. מבנה ירוק כוכב אחד שהשיג 64-55 נקודות.
2. מבנה ירוק שני כוכבים שהשיג 74-65 נקודות.
3. מבנה ירוק שלושה כוכבים שהשיג 82-75 נקודות.
4. מבנה ירוק ארבעה כוכבים שהשיג 89-83 נקודות.
5. מבנה ירוק חמישה כוכבים שהשיג 90 נקודות או יותר.

קבלת החלטה נכונה

קבלן יזם בונה בנייה ירוקה באחד משני המקרים:
1. יש דרישה בשוק לבנייה ירוקה, הצרכן מוכן לשלם תמורתה יותר, התוצאה הכלכלית טובה ליזם.
2. קיימת חובה רגולטורית לבנייה ירוקה. במקרה זה, אם התוצאה הכלכלית אינה מצדיקה זאת, היזם פשוט יוותר על הקמת הפרויקט ובלבד שלא יפסיד בגלל הדרישה של הרגולטור.
בניגוד לגופים אחרים הנוגעים באספקט זה או אחר בענף הבנייה, לקבלן חשוב מאד הנושא הכלכלי.
הקבלנים ערים מאד לצורך בחיסכון במשאבים הטבעיים אך ערים באותה מידה למניעת בזבוז משאבים כלכליים או משאבים של כוח אדם.
האמרה "העיקר החיסכון במשאבים ולא חשוב כמה זה יעלה" אינה מקובלת על סקטור הקבלנים.
מסיבות אלו ראינו צורך להכין עבודה שבה ניסינו להעריך את תוספת העלות של הבנייה הירוקה לקבלן בדירה רגילה בת ארבעה חדרים במבנה מגורים. הסכומים המצוינים בעבודה זו אינם מוחלטים. יתכן כי במבנה מגורים זה או אחר תוספת העלויות תהיה גבוהה או נמוכה יותר ממה שחושב במסמך זה, זאת על פי התנאים המקומיים של הפרויקט. מצד שני, אנו בטוחים כי יזם שישקיע את הסכומים המפורטים בעבודה יוכל להשיג אישור לבנייה ירוקה על פי הרמה בה השקיע.
מטרה נוספת של עבודה זו היא לתת תשובה מיידית לקבלן המתלבט לגבי תוספת העלויות ובכך לאפשר לו לקבל החלטה נכונה מבלי להשקיע סכומים גדולים בתכנון ובבדיקות תכנון.

עלות נקודה

אם כן, בנייה ירוקה היא סל של אפשרויות שמתוכן בוחר היזם את הטובות ביותר עבורו.
ראינו צורך להציג את תוספת העלות כדי להשיג נקודה בכל אחד מפרקי התקן.
הניקוד לכל פעולה נקבע כאמור על ידי המומחים כפונקציה של תרומת הפעולה לחיסכון במשאבים. לא נלקחה בחשבון על ידי המומחים תוספת העלות הכרוכה בביצוע הפעולה.

בקיאות בתכנון בנייה ירוקה

עיון בתקן מלמד כי בנייה ירוקה היא ראשית כל בנייה. מי שאמור להתמודד הוא האדריכל המתכנן. אין שוני מהותי בין התמודדות תכנונית עם בנייה ירוקה לעומת התמודדות עם תכנון על פי תקנות מילוט, פיקוד העורף, תקנות תכנון ובנייה וכדומה. האדריכל המתכנן חייב להיות בקיא בכל פרקי התקן ופרטיו כדי שיוכל להציע את החלופה התכנונית הטובה ביותר והכלכלית ביותר ליזם.
אני צופה כי תוך מספר שנים כל האדריכלים המתכננים במדינה יוכלו לתכנן בנייה ירוקה כחלק משגרת התכנון. כי סתם מבנה יהיה מבנה ירוק ברמה זו או אחרת, אם בגלל דרישת הרגולטור ואם בגלל דרישת השוק.

מלווה בנייה ירוקה

במצב של השוק כיום מן הראוי למנות מלווה לבנייה ירוקה - מתכנן שעבר בהצלחה קורס בנושא ורכש ניסיון בליווי פרויקטים בשלבי התכנון והביצוע.
השלב הראשון של התכנון הוא תיאום בין היזם, האדריכל ומלווה בנייה ירוקה, כדי לקבוע את אסטרטגיית התכנון. כל אחד יציג את ציפיותיו מהתכנון. בהמשך יהיה המלווה שותף בשלבי התכנון הכללי. אישור התכנון הכללי על ידי הצוות דלעיל מהווה אור ירוק להתחלת תהליך ההתעדה של מבנה ירוק.
מלווה בנייה ירוקה ימשיך ללוות את הכנת המפרטים ואת שלבי הביצוע עד שהמבנה יאושר כמבנה ירוק. אני צופה כי תוך מספר שנים לא יהיה צורך במלווה כי רוב המתכננים יוכלו להתמודד עם בנייה ירוקה.

התעדת המבנה כמבנה ירוק

נכון להיום ת"י 5281 הוא תקן וולונטרי. אין שום חוק או תקנה המחייבים לבנות על פי הוראות התקן.
בשלוש השנים האחרונות בחרו עיריות שונות דרכים שונות לוודא כי הדרישות למבנה ירוק אמנם קוימו למעשה. הוכנו אוגדנים המגדירים את דרישות העירייה, כאשר מחלקת מהנדס העיר בדקה אם התכנון המוצע אמנם תואם את הוראות האוגדן. לעתים נעזר מהנדס העיר ביועצים לבנייה ירוקה.
תהליך ההתעדה המקובל היום הוא באמצעות מכון התקנים. באתר של מכון התקנים, www.sii.org.il, יש הנחיות מפורטות כיצד להגיש פרויקט להתעדה וכן תיאור מפורט של תהליך ההתעדה עד קבלת אישור. לטובת המתעניינים בנושא הנני לפרט להלן את ראשי הפרקים של תהליך התעדה, כפי שמופיעים באתר האינטרנט של מכון התקנים:
תהליך התעדת מבנה לבנייה ירוקה מתבצע על פי אמות מידה המפורטות בת"י 5281 . על היזם להגיש אוגדן המפרט את עמידת הפרויקט בסעיפים השונים של התקן ולצבור מינימום 55 נקודות.
שלבי הבדיקה מתבצעים על פי אבני הדרך המפורטות להלן:
1. פניית לקוח למכון התקנים.
2. הגשת טופס בקשה.
3. קבלת הצעת מחיר.
4. הגשת אוגדן.
5. בדיקה תכנונית של א'.
6. אישור שלב א'.
7. סיורים בשטח בעת ביצוע הפרויקט.
8. דיון בוועדה המקצועית לבנייה ירוקה במכון התקנים. 
9. דיון בוועדת ההיתרים במכון התקנים.
10. קבלת תעודה של מבנה ירוק.

התעדה באמצעות גורמים אחרים

תקן 5281 אינו תקן קלאסי. למעשה הוא כלי מדידה להערכת מבנים ירוקים. לכן אין למכון התקנים זכות בלעדית להתעיד מבנים כמבנים ירוקים. את מכתבו של היועץ המשפטי למשרד הגנת הסביבה, המסביר מבחינה משפטית את אפשרויות התיעוד הקיימות מחוץ למכון התקנים, ניתן לקבל אצל הכותב.
 
 
 
*הכותב הנו מנהל האגף הטכני בהתאחדות בוני הארץ (לשעבר הקבלנים).
 










פי.סי.חץ