מחצית מהישראלים אינם מרוצים מהטיפול בנושא איכות הסביבה

מחצית מהישראלים אינם מרוצים מהטיפול בנושא איכות הסביבה

אחוזים גבוהים סוברים כי יש להגביר את האכיפה ולהטיל רמת ענישה גבוהה יותר כלפי המזהמים

מחצית מהישראלית לא מרוצים מאופן הטיפול בנושא איכות הסביבה ואחוזים גבוהים סוברים כי יש להגביר את האכיפה ולהטיל רמת ענישה גבוהה יותר כלפי מזהמי סביבה. כך עולה ממחקר שהציגה עו"ד ציפי איסר איציק, ראש המרכז להגנת הסביבה, המכללה האקדמית נתניה, בכנס "סביבה 2050".
עוד עולה מהמחקר כי 62% סבורים כי ממשלת ישראל מייחסת פחות חשיבות לנושא בהשוואה למערב אירופה וכ- 80% חושבים שאכיפה סביבתית אינה מיושמת בארץ. בהמשך לנתון זה, 66% טוענים שרמת הענישה נגד מזהמי סביבה איננה מספקת! 
מהצד השני של המטבע, גם גורמי התעשייה אינם מרוצים מהטיפול בנושא איכות הסביבה. דו"ח של הבנק העולמי מ-2012 מציע נקודת מבט משלו על מוקדי כשל טיפוסיים של רגולציה: 
1. חוסר יעילות באכיפה של רגולציה ובקידום האינטרס הציבורי וכן יחס עלות-תועלת לא סביר.
2. סרבול ביורוקרטי ונטל אדמיניסטרטיבי.
3. כשלים מערכתיים במשטר האכיפה כגון: העדר התמקדות בסיכונים האמיתיים, העדר תיעדוף של נושאי מפתח, חוסר תקשורת בין בעלי העניין המקשה על יישום של העסקים הכפופים לרגולציה.
4. בעיות במבנה המוסדי של הרגולטורים כגון כפילות סמכויות, חוסר תיאום וכו'.
5. חוסר בהירות במסגרת הרגולטורית לצורך פיקוח ואכיפה.
המחקר הציג שורה של כלים ממדינות OECD להתייעלות הרגולציה הסביבתית, ביניהם הכלי של הערכת ההשפעות של הרגולציה (RIA) עליו המליצה גם ועדת טרכנטברג ואשר אותו מנסה לקדם משרד ראש הממשלה. בכנס נדונה השאלה כיצד ניתן להבטיח שכלי זה יהווה כלי מקצועי אפקטיבי ולא ישרת אינטרסים פוליטיים.
 










פי.סי.חץ